אלשיך/איוב/לו

אלשיך איוב לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויוסף כו' :

ב

כתר לי זעיר כו' עד כה דברתי בטענות שכליות והנחות מקובלות המתן מעט ואחוך כי עוד לאלוה מלים שהוא מדבריו יתברך מהתורה טענות על דבר צדיק ורע לו רשע וטוב לו:

ג

והנה הפעם אשא דעי שכלי למרחוק שאשא ואפרש מה שהוא לפי השכל ואקח דברי פועלי הוא יתברך ולו אתן צדק ואומר כי דבריו צדק ואניח טענות שלפי השכל והוא כי הראיה שמביא הוא מהתורה:

ד

ומה שאמרתי שאשא דעי ומלי דסברא למרחוק לא אמרתי על כי פקר מלי במענות הקודמים שדברו מטענות שכליות כי אמנם לא שקר מלי והראיה כי עשו פועל גדול כי הלא היה ה' נפרד ממך על רוע מאמריך על יסוריך ועתה על ידי מלי שאמרתי לך תמים דעות עמך כי נכנסו דברי בלבך ושבת עד ה' ושב הוא יתברך עמך ואלו היו מלי שקר לא היו מצליחים כל כך אך הוא שהוא יתברך שהוא תמים דעות ראה כי דעותי אמת וע"כ על ידי דעותי היה עמך:

ה

ושמא תאמר היתכן שהכעסתי את קוני שלגדולתו אין קץ ולא מאס בי גם בשובי שאמרת ששב עמי אל תתמה כי הן אל כביר לא ימאס אל ילוד אשה אשר חטא לו ואין זה כי אם שלעומת זה יראה כי כביר וגדול כח לב האדם באדם להחטיאו ומה גם למ"ש ז"ל שהיצר הרע הוא כמו זבוב על מפתחי הלב ועל כן כביר כח לב להמשיכו אחר שרירותו ואם כן למה ימאסנו יתברך את אשר נצחו לבו ועשהו מכלל רשעים שהם ברשות לבם ואדרבא יש להחזיק לו טובה ששב וכבש את יצרו ושיעור הכתוב מה שהן אל עם היותו כביר לא ימאס את החוטא גם כי ישוב הוא על כי כביר הוא כח לב החוטא ולא ימאס אם לא עצר כח לנצחו בראשונה:

ו

לא יחיה כו'. זה החלו להביא ראיה מן התורה כאשר יעד באומרו כי עוד לאלוה מלים על דבר צדיק ורע לו רשע וטוב לו ואמר הנה לא יחיה רשע או שיכרת בעולם הזה או לא יחיה בתחיה ומה שעשק וגזל לא יפסידו הדלים כי משפט עניים יתן להם ה' די מחסורם אשר החסיר להם ואם חוזר יתן אל הרשע יאמר כי משל הרשע יתן להם ה' והוא כתוב בתורה אם ענה תענה אותו וכו' שמוע אשמע שמוע להשיב להם אשר ענו אותם אשמע והרגתי אתכם בחרב כו' הרי שלא יחיה רשע ומשפט עניים יתן:

ז

אך לצדיק זולת מה שיחיה גם לא יגרע הוא יתברך מצדיק ורע לו שאחרי כן שני עיני השגחתו בין עין מדת רחמים בין עין מדת הדין שגם היא תהפך לו לרחמים בל תבא עליו צרה כמאמרנו על אמרם ז"ל שכשאין ישראל עושין רצונו של מקום עין ה' אל צדיקים וכשעושים רצונו עיני ה' אל יראיו ויהיה מה שכתוב בתורה מיוסף הצדיק שבכל צרתו שהיה צדיק ורע לו לא גרע ממנו ב' עיני השגחתו במצרים ועם מלכים לכסא מזרעו שהם ירבעם ויהוא ויושיבם בזכותו לנצח בכסא אלא שאחר כך ויגבהו המלכים במלכותם ופסקה מלכותם הנה כי הצדיק ורע לו סופו לגדולה וילמד סתום מן המפורש:

ח

ושמא תאמר הלא יעקב ובניו ירדו מצרימה אל הגלות לזה אמר אדרבה טובה היה להם שלפרוע חובם היו עתידים לרדת בשלשלאות של ברזל וירדו בכבוד כמחמת רעב וזה אמר ואם אסורים בזקים שהיו עתידים להוליך אסורים בשלשלאות של ברזל דרך רחמים עשה שילכדון בחבלי עוני פן יורש הוא וביתו ברעב:

ט

ושמא תאמר הלא אחרי כן רובם מתו בימי החשך וכי זו היא שומת עין שלא יצאו כי אם אחד מה' או אחד מחמשים או אחד מת"ק לזה אמר אל תתמה כי הנה הם גרמו לעצמם כי הנה ויגד להם פעלם במצרים ע"י אהרן שנאמר הנגלה נגליתי לבית אביך כו' ודבריו היו לישראל לאמר איש שקוצי עיניו השליכו שהיו הולכים אחר שקוצי עיניהם שמזה יבואו לחטוא גם בלבם וזהו ובגלולי מצרים אל תטמאו וזהו ויגד להם פעלם הם שקוצי עיניהם ומה שעל ידי כן ימשכו אחר גלולים וזהו ופשעיהם כי יתגברו:

י

והכינם לקבל מוסר וזהו ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישובון מאון:

יא

אם ישמעו על ידי שמיעה תמשך מעשה וזהו ויעבדו יכלו ימיהם שהוא שמספר ימיהם ימלא ויהיה הכליון בטוב שהוא על ידי מלאך קדוש ולא על ידי מלאך המות הנקרא רע ושניהם שיחיו יהיו בקרב ישראל שהם נעימים ולא בשעבוד בגוים הבלתי נעימים:

יב

ואם לא ישמעו בשלח הוא חרב מלאך המות יעבורו ויגועו בבלי דעת שלא יתקיים בהם תוסף רוחם יגועון שפירשו חכמי האמת שבזמן הגויעה נתוספת להם רוח ממרום שהוא רוח דעת שיגועו בבלי דעת:

יג

ואחר כל ההתראה הזאת היו חנפי לב אומרים שהיו רוצים לשוב ולצאת ממצרים והיה מן השפה ולחוץ כי דבק לבם במצריים ובפסיליהם ומי היו אלו הלא הם אותם שלא היו צועקים על מאסר השעבוד וזהו לא ישועו כי אסרם:

יד

והן הם המתים בימי החשך שמתו הבחורים בנוער נפשם וחיתם של גדולים בקדשים הם כומרי מצרים האדוקים בטומאת ע"א של מצרים באופן שהמתים בימי החשך ראוי ההיתה מיתתם להם כי התרה בהם הוא ית' ולא שמעו בקולו:

טו

יחלץ עני בעניו וכו'. אמר הנה אמרתי לך כי טוב לצדיק יסורין בעולם הזה והנה היסורין הנאותים לצדיק הוא העוני אשר מאסת שהם לפי האמת טובים מחולאים והוא מאמרם ז"ל שהיה מתחלה אומר איוב כל יסורין ולא עוני לזה אמר לו טוב היה לך עוני כי הלא שתי הנה טובות הדלות לצדיק אחד לו ואחד לעם בכללו והוא את עצמו יחלץ עני מדינה של גיהנם בעניו כי העוני לו במקום גיהנם וגם טוב לעם כי ויגל אזנם למוסר כי כל איש רע ובליעל תגלה אזנו למוסר כי יאמר אם לעושי רצונו כך לעוברי רצונו על אחת כמה וכמה וייראו וישובו עד ה' או שהוא בלחץ שלו מגלה אזנם שישובו אל ה' מה שאין כן אם היה עשיר שיגבה לבו ולא יוכיחם ויגלה אזנם למוסר:

טז

אך אתה איוב האף הוא כח מכחות השמן הסיתך למאוס בעוני שהיה טוב לך מחולי זה וטעית וזהו ואף הסיתך מפי צר והוא כי העוני היה לך כפי בור או מערה שפיה צר ודחוק ותחתיה רחב גנות ופרדסים ומעדני מלך והוא מה שהטיבו אשר דברו רבותינו ז"ל במדרש על פסוק הנה נתתי לפניך היום את החיים וכו' ובחרת וכו' אמרו דרך החיים למה הוא דומה לדרך שתחלתו צר ודחוק ואופל וחשך וסופו גנות ופרדסים ואור גדול כו' ודרך המות תחלתו רחב ואור וסופו פחתים ומכשולות ומות וכו' ואחשוב שהוקשה להם כי אחר אומרו יתברך כי החיים הם מצותיו ותורותיו והפכן יקרא מות מה צורך לומר ובחרת בחיים מי לא ידע כי החיים טובים מהמות ושלכך כוון הוא יתברך שקרא אותם חיים ע"כ אמר כי דרך החיים הוא תוכחת מוסר הבאים לצדיק כי עולם הבא על ידי היסורין נקנה וחש הוא יתברך פן תקוץ ותהרהר ותגעל על כן אמר ובחרת בחיים עם שתחלתן צר ומצוק אל תחוש הביט אל אחריתה הנה כי היסורין הם כפי ומבוא אל טרקלין העולם הבא והם פי צר ודחוק ונבא אל הענין אמר הלא טוב היה לך העוני בבריאות מהחולי אלא שהאף הוא כח השטן הוא יצר הרע הסיתך למאוס בעניות שהוא פי צר לפני רוחב העולם הבא וטעית כי הלא אם הפה הוא צר הנה רחב לא מוצק הוא תחתיה והוא כי אם יצר לך בעולם הזה בלחם שולחנך הלא על ידי כן ירחיב לך בגן עדן כי נחת שולחנך יהיה מלא דשן:

יז

ושמא תאמר אלי למה אומר שעל ידי העוני יהיה טוב לעני כי יחלץ בעניו וטוב לעם כי ויגל אזנם למוסר כמדובר ולמה לא בחרתי בו והלא לעבודת ה' העושר טוב לגבר וטוב לעם והוא כי בהיות הצדיק עשיר לא יחניף את הרשע כי לא יירא ממנו וישבר מתלעותיו וישלים דינו עד גדר סוף רשעו והרי טוב לעשיר ההוא וגם טוב לעם כי כל העם ישמעו וייראו ולא יזידון לעשות כרשע ההוא על כן אמר לו הנה ידעתי כי עודך בעשרך כי דין רשע מלאת עד תכליתו כי לא יראת ממנו ואז טוב לך וגם טוב לעם כי דין ומשפט יתמוכו בעצמם מפחדם:

יח

מה שאין כן אם עני היית כי הלא חמה פן יסיתך כו' שהוא כי אין צריך לומר שיירא מליסר רשע כי אם אפילו בכל משפט אפשר תקח שוחד הנקרא חמה כד"א ושוחד בחיק חמה עזה ובעוני שאין לך די ספוקך יש פחד פן יסיתך להצדיק רשע בספק שהוא בשביל ספוקך מה שאין כן בהיותך עשיר שעל ידי עשרך אפילו רב כופר להציל רשע אל יטך וזהו חמה שהוא השוחד יש לירא פן יסיתך בשפק שיהיה הפיתוי בשביל סיפוקך למען תחיה מה שאין כן בעשרך כי ורב כופר וכו':

יט

ומה שאני אומר שהעוני היה טוב לך לא שיסורין אלו שעליך לא הועילוך כי הלא לא יבצר שקנית יתרון ביסורין אלו וזה תכיר בעצמך והוא כי היערוך שועך כו' לומר כי הנה נתקרבת אל קונך כי היערוך שועך שהיית מתפלל לא בצר טרם תבא אליך צרת היסורין וכל מאמצי כח שהיית עושה בתפלה לא יערך אל מה שהוא עתה כי עתה יענך ה' מיד:

כ

ושמא תאמר בזאת יבחן כי אתפלל עתה להכרית עמים תחתם כשבא וכשדים שהצרו לי וכיוצא בהם ושיהיה מיד לזה אמר מה שאמרתי הוא אך בזאת שלא תהיה תפלתך דברים זרים כי דרך משל אל תשאף הלילה לעלות והכרית עמים תחתם כי בדברים כיוצא בזה לא תקרב אליו יתברך כי כל עם ומלכות יש לו זמן ועדן רק בדברים נאותים:

כא

ושמא תאמר אם גם יסורין אלו הועילוני אם כן מאי רבותא דעוני שאמרת שהיה טוב לי הלא הוא כי עתה אני צריך להזהירך ולומר השמר אל תפן אל און על ידי העושר שנשאר לך בבית פן גאות העושר יחטיאך וזהו השמר אל תפן אל און ומה שאני צריך לאזהרה זו הוא על כי על זה בחרת מעוני מה שאין כן אם היה עוני שלא היה פחד כי העוני מכניע ומונע עון מה שאין כן העושר גם בחולי:

כב

הן אל וכו'. שמא תאמר בין ביסורי עוני בין ביסורי חולי הצד השוה שבהם שאיני מכיר עון בי ושמא אהרהר ואחטא הנה לזה אל תשית לבך והארך אפך כי כאשר בהיות שופע רב טוב לך הלא היה ערב לך והיה נראה לך שהיה הוא יתברך מורה השגחתו שהיה משלם לך כמעשיך כן גם עתה בהפכו וזה אמר הן אל ישגיב בכחו לומר כי כאשר מדת אל הוא מדת חסד היה משגיב חסדים בכחו היה נראה לך כי מי כמוהו מורה השגחתו שבצדקך היה משפיע בך כלומר גם עתה תודה בהפכו:

כג

כי בעשותו הפך הקודם אין לך לומר כי בטובה עשה כראוי ועתה לא כן כי הלא מי פקד עליו והכריחו לעשות דרכו אז להיטיב הפך הראוי בתחלה וכיון שכן ומי יאמר פעלת עולה במה ששינה מהקודם כי אדרבה משם נלמד:

כד

זכור כי תשגיא כו'. אמר הלא אמרתי לך כי כל פעולות שבעולם השפל רע או טוב הכל מאתו יתברך אמר אם יפנה לבבך לומר כי רם ה' מלהיות לו מבוא בעולם השפל ותשגיא פעלו שתאמר כי דבר שגיא ורב הוא פעלו אך לא דברים גשמיים הפרטיים לאיש חומרי לבטל דעת זה כאשר תשגיא פעלו אז זכר אשר שוררו אנשים הוא שירת הים אשר שוררו משה ובני ישראל אשר שם שוררו זה אלי ואנוהו:

כה

שהוא כי כל אדם חזו בו ואם אפילו את עצמו ית' ראו ומה גם עתה לפעול בזה העולם ושמא תאמר היתכן שכל אדם הוכנו לראותו לז"א הנה הצד השוה שבהם הוא שראוהו כביכול אלא שהיותר מוכנים אשר בשם אדם יכנו חזו בו בלי מסך בינתים אך חלושי האיכות הנקראים אנוש אותו הסוג יביט מרחוק שהוא על ידי השתלשלות ומסכים:

(כד) או יאמר זכור כי תשגיא ותגדיל פעלו לשלול אותו מהגיח בעולם השפל זכור אשר שוררו אנשים יחד משה ובני ישראל יחד תיבה בתיבה ואין לך השגחה גדולה מזו:

(כה) שכל אדם חזו בו יתברך חזון נבואיי שכל תיבה שהיה אומר זה היה אומר כל אחד מישראל ואיך הושוו כולם לומר כאחת כל תיבות השירה ולא יחמיאו עם היות שאשר הוא מגדר אנוש קל ההשגה יביט בנבואה מרחוק עם כל זה הושוו כלם בזה ואין השגחה פרטית גדולה מזו להשפיע בכל אחד בהקיץ כח נבואיי בשוה ולכל סוג ממדרגתו ולא יחטיאו:

(כד) או יאמר כשתבא להשגיא ולהגדיל פעלו יתברך זכור אשר שוררו אנשים היא שירת ים סוף כי בנס ההוא הוכר גודל פעלו בעולם:

(כה) כי כל אדם חזו בנס ההוא כי לא בלבד הנמצאים שם ראו הנס כי אם אנוש יביט מרחוק כמו שאמרו ז"ל כי עד סוף העולם נודע כי ויבקע הים לא נאמר כי אם ויבקעו המים מלמד שכל מימות שבעולם נבקעו והכירו וידעו הנס וזהו אנוש יביט מרחוק:

(כד) או יאמר הלא באמרי ומי אמר פעלת עולה תקשני משרו של מצרים שאמר משוא פנים יש בדבר כו' על כן אמר זכור כי תשגיא ותגדיל פעלו יתברך אשר שוררו אנשים שאמרו סוס ורוכבו רמה בים שהוא כמפורש אצלנו עם המצריים והשר הרוכב בו שגם הוא רמה בים נמצא שאם אמר השר פעלת עולה לקה:

(כה) ולא בהסתר לקה כי אם כל אדם חזו בו והוא וירא ישראל את מצרים מת כו' ושמא תאמר שלא ראו רק ישראל הקרויים אדם אך לא הערב רב כאומרו וירא ישראל הנה לא יבצר כי גם אשר לא ישראל הוא ראה אלא שאנוש יביט מרחוק כי הערב רב נקראים אנוש יביט אך מרחוק דרך הרחק ולא עין בעין כישראל ואם אומרו שוררו הוא לשון הבנוה יאמר על דרך הקודמים זכור כי תגדל פעלו לבל תרחיק השגחתו אשר הביטו בו ית' אנשים כי כל אדם חזו בו בסיני וגם אשר היה בגדר אנוש יביט מרחוק דרך מסכים:

כו

הן אל ישגיא כו'. הנה אמרתי מהיות לו יתברך מבוא בעולם השפל והנה ממוצא דבר יצא עתק מפי אשר לא חלק לו בבינה להקטין איכת עוצם גדולת רוממותו יתברך ושעל כן כל אדם חזו בו כמפורש חלילה על כן אמר הנה ג' הקדמות הם אמונה אומן הלא הם מציאותו יתברך והיותו משולל גוף וכח בגוף עד גדר שלא נערוך אליו קדושתו ג' היותו יתברך קדמון לכל נברא עד אין ראשית לראשיתו וזה אמר הן אל שהוא מציאות אל והשנית כי הוא שגיא עד גדר שלא נדע מחמת היותנו מלובשים בחומר והוא שאין לו דמות הגוף כו' שהוא כי שגיא וגדול הוא עד גדר שלא נערוך אליו קדושתו וזהו ולא נדע והג' הוא מספר שניו ולא חקר כי אין ראשית לראשיתו:

(כו) ועם כל זה הנה נראה בעינינו השגחתו בעולם השפל כי יגרע נטפי מים כו' והוא כי גם שהבאתי לך ראיה מאשר עבר ביציאת מצרים טוב להביא ראיה מן ההווה יום יום והוא בהזכיר מאמרם ז"ל בפר"א כי כשאין ישראל עושים רצונו של מקום הארץ שותה מהים שבא העב ומתמלא מים מהים כנוד שמתמלא ואז ימטיר על הארץ והארץ היא כאשה הרה לזנונים אך כשישראל צדיקים הם שותים מן השמים מאוצרו הטוב שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים כו' ואז היא כמעוברת מבעלה ועליו אמר הכתוב כי כאשר ירד הגשם כו' והולידה והצמיחה כו' וזה יאמר כי יגרע נטפי מים מהשמים על העדר זכות ישראל אז יזוקו מטר לאדו כמו שאמרו ז"ל יזוקו שנעשה האד כמין זיקא שהוא נוד להמלאות מהים ולא שיש באד בחירה וכח ללכת לים ולשאוב כי אם שיזוקו כחות עליונים מאתו יתברך יתנו בו כח לקיימם שיעשו את העב כמין נאד חלול בקרבו וסביביו קשים שיכילו המים שהוא כנוד ממש וימלאוהו וזה הוא כאשר יגרע נטפי מים מהארץ על העדר זכות שאז נעשה האד כמין נוד לקבל מהים ועולה למעלה וממטיר במקום חפצו יתברך:

כח

אך אשר יזלו שחקים ממים העליונים שהוא אשר יזלו שחקים זה לא אדבר בו שאין זה רק לישראל שפותח להם הוא יתברך כשהם צדיקים וזהו ירעפו עלי אדם הם ישראל הקרויים אדם כשהם רב באיכות ובאחדות וזה אמר רב לשון יחיד:

(כז) או יהיה ענין המשך הכתובים להודיע ולהורות השגחתו יתברך הארץ הלזו בגבורות גשמיו וזה בהכחיש דעת המייחסים הנהגת העולם אל הוברי השמים וגשם מטר אל הטבע באמרם כי העבים הם העולים וניתכים ונעשים טיפין והן הם הגשמים אך כמה רחוקה דעת זה מתורת ה' תמימה האומרת יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים כו' ואומרת למטר השמים תשתה מים וכשהוא אמור אצל עונש נאמר ועצר את השמים ולא יהיה מטר מן הנביאים כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים כו'. והנה בא לנתוץ ולנתוש הסברא הנפסדת ההיא ולהכריח כי הכל בהשגחתו יתברך והוא כי הנה סתירת הסברא ההיא תהיה מכמה טעמים אחד שאם כן הוא שהמטר טבעי שהוא התכת העבים אם כן למה ימנעו רביבים מחשכת מים עבי שחקים אשר יראה הרואה אותם תחת השמים מלאים מים ועל הארץ לא יריקו ואם בטבע הוא שוימסו העבים למה מטר לא נתך ארצה כי יהיו נשיאים ורוח וגשם אין. ב' כי מה שאמרו רבותינו ז"ל מנפלאות אל כי אדם כובר בכברה והגרגרים מתערבים והמטר יורד מן השמים לארץ ואין הטיפים מתערבין זה עם זה והנה אם היה המטר התכת העב איך ירדו טיפין בלתי מתערבים כי אין דרך דבר לח הניתך עצמותו ליחלק לטיפין ולבלתי התערב ואדרבא ישפך ויעשה קילוח אחד ומה גם שיבאו שיעור כל הטיפות זו כזו. ג' כי הלא פעם ימטר על עיר אחת ועל עיר אחת לא ימטיר ואם הוא שלא בהשגחה אלהית רק על ידי טבע האדים הנמוסים מי הגיד אל העב איה מקום כבוד אשר יחייב מזלו להמטיר בו היום שילך שם העב להתיך עצמו ולא על מקום זולתו וההיקש בכל עיר ועיר בעת רצון כוכבו להיות שם מטר כי לא עב בינות הוא ואין המזל נותן לדומם דעת. ד' כי הלא אחר מפרשי עב יפרוש עליו השמש ויטהרו העבים וילכו למו עד קצות הארץ ואם התכת העב הוא המטר מי לנו מתיך גדול מהשמש ואם כן אדרבה בפרוש על העב שמש הלא יתיכנה במקומו קל מהרה ואיך אדרבה יתפזרו וילכו אל מקום אחר. ה' כי הלא נראה יתקדרו שמים בעבים ותבא עליהם השמש ואינם ועל ידי שועת עניים שיתפללו לה' יתן מטר על פני ארץ ישובו העבים למקומם וימטיר עליהם מטר ואם הגשם הוא בטבע ולא בהשגחה מה היה לעב שלא הופשר בפעם הראשון וילך הלוך עד עבור תפלה וישוב למקומו ויתך אחרי כן על כן אין ספק כי הסברא ההיא אין לה שחר כי אם שהכל הוא מאתו ובידו יתברך והוא המשגיח ומפליא לעשות הוא הנותן כח בעב לקבל המים בתוכו כבתוך נוד והוא המריק על הארץ עיר ועיר מדינה ומדינה ככתבה בספר כתב על כל עיר ממלכה וממלכה בשעת הכובר אשר לכל אחד לפניו יתברך והן כל אלה דברי אליהוא על פי חמשת קושיות אשר על הדעת הנפסד ההוא ויביאם אחד אחד ובראשון החל ואמר כי יגרע נטפי מים כו' לומר מאשר יגרע וימנע נטפי מים שיש נשיאים וגשם אין ולא ימסו ויטיפו מיד על הארץ בטבעו מזה אני גוזר כי יזוקו מן השמים מטר לאדו אך לא שהאד עצמו ימס והוא המטר:

(כח) ועל הטעם השני אמר אשר יזלו שחקים כו' לומר הנה אשר יזלו שחקים למעלה הוא ממש אשר ירעפו עלי אדם רב כי לא ישתנו הטיפין ולא יתערבו טפה עם טפה עם היות המרחק גדול מן שחקים עד עפר ארץ כ"א כמו שהם כאשר יזלו שחקים כך הם כאשר ירעפו למטה ולא אמר על הארץ כי אם עלי אדם רב כלומר כי זה דבר נרגש בהמטיר על האדם עצמו זולת הראיה:

כט

ועל הג' אמר אף אם יבין כו' לומר כמתמיה ואומר אף אם תאמר שיבין התפשטות העב שיהיה תבונה בו להשכיל את תשואות סוכתו יתברך הוא מקום רוממות הגלגל שהוא כמין סוכה שידע איה תשואות ורוממות הגלגל היום כנגד איזו עיר כוכב הגלגל רם להמטיר עליה היום וההיקש בכל עיר ועיר שבעתה יחישנה טובה:

ל

ועל הד' אמר הן פרש עליו אורו שיפרוש על העב אורו הוא שמשו ובמקום שהיה ראוי יופרשו ויותכו העבים מחום השמש אדרבא כאשר פרש עליו שמשו נתפזר העב הנז' והלך עד שרשי הים הוא סוף המערב כסה:

לא

ועל הה' אמר כי בם ידין עמים שהוא הראות השגחה בעצם לומר הנה זה המופת האחרון הכביד להורות ההשגחה כי ה' בם ידין עמים ליסרם להשיבם עד ה' והוא כי בשני עמים הנז' ימצאו ב' הפכים בא' אוכל למכביר:

לב

וימצא בא' שאצ"ל שלא יביא שם עבים כי אם שיביאם ועליהם יכסה אור ויבטלם כי השמש יצא פרוש על הארץ ויתבטלו העבים והוא כי על עם א' ימטיר מיד ויהיה אוכל למכביר ובעם אחר על כפים כסה אור ולמה יעשה כה למען יעשו תשובה בראות נשיאים ורוח וגשם אין אז ישובו ויתפללו אל ה' ובזכות איש מפגיע ומתפלל יצוה עליה להמטיר אחרי כן:

(לא) או שיעור הכתוב כי בם ידין וייסר עמים ואחר כך יתן אוכל ברבוי שהוא למכביר:

(לב) ופירש מה שידין עמים הוא כי על כפים כסה אור למנוע העבים ואחר כך שיקבלו מוסר ויצו עליה במפגיע בזכות איש מפגיע אם יהיה איש מפגיע ומבקש רחמים:

לג

ואם אין מפגיע אז יגיד עליו רעו לפניו יתברך והוא כי אז הקב"ה נקרא רעו והוא יגיד עליו ופירש מי הוא רעו הלא הוא מקנה האף על עולה לומר אדם בזכות בהמה תושיע ה' לסלק חרון אף ומרחם וז"א מקנה שהוא מקנה הבהמה יעשה שאף ה' שנחרה למנוע מטר למעלה יעלה ויסתלק מעליהם וזהו על עולה כמד"א ואל על יקראוהו וישובו לא על. או יהיה רע מלשון רעיון כמו בנת לרעי ושעור הכתוב ואם יגיד על המפגיע מחשבתו שכונתו בלתי הגונה בתפלתו אז יעשה בזכות בהמה כי מקנה את האף גורם ומסתלק שעל עולה כבקודם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.