אבני נזר/יורה דעה/שעד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה שעד

סימן שעד

ב"ה ב' ויקרא תרנ"ג לפ"ק סאכאטשאב.

שלום לכבוד ידידי הרב המאה"ג מוהר"ר חיים חייקא נ"י אבדק"ק דראבנין.

א

א) דבר הסופר שמכר תפילין בלא פרשיות. ובמשך הזמן כתב שני ס"ת. ובענין לשמה אין חשש. מאחר שהוא רק מומר לתיאבון, לא חשוד שלא יקדש השמות. אך רע"ק בתשובתו חושש שמא נזדמן לו שצריך לתקן התיבות שהי' בו מ"ם פתוח ונסתם וכדומה דחשיב חק תוכות. וזה הי' טרחא לגרור כל האות ובזה כתב מעלתו שנוכל להכיר האותיות אם אין בו מחק ויפה אמר ונוכל לבדוק כל הס"ת ואשר ימצא כן בשם קודש נתחכם אז מה לעשות:

ב

ב) אך עדיין יש חשש אם אתרמי כן ולא תיקן כדת שוב למה הי' לו לקדש השמות שבין כך ובין כך הס"ת פסול. אך עדיין י"ל כי אף אם איזו אותיות הם בחק תוכות הס"ת כשר לדעת הר"ן פ"ב דמגילה והמרדכי שמדמים למגילה [וכל מה שיכול המומר להקל האיסור הוא עושה כדמוכח בהא דחמצו של עוברי עבירה כי מהני מה שהן מחליפין ואף דחילוף ג"כ אסור. רק שנקל האיסור]:

ג

ג) גם יש לסמוך בדיעבד על מה שאומרים הסופרים בתחילת הכתיבה וכל השמות לשם קדושת השם כמ"ש הט"ז סימן רע"ד בשם סמ"ג ומשמע שם מדברי הט"ז דאפי' לא חישב כלל בשעת כתיבת השם מהני. ועיין פרמ"ג או"ח אשל אברהם ס"ק ל"ב דחישב מהני באזכרות. ומה שכתב הסמ"ג לומר תחילה לשם קדושת השם. י"ל נ"מ אם לא יחשוב כלל בשעת כתיבת האזכרות. גם י"ל גרירת האותיות בחק תוכות אינו דומה לתיקון הסכין של שחיטה דזה קל לעשות ואינו טורח יותר מטורח חילוף חמץ לאחר הפסח. ע"כ נ"ל להכשיר אם יבדוק הס"ת. וכל אשר יראה בו מחק במקום שיש חשש חק תוכות ימחוק האות ויכתוב אחרת זולת בשמות כנ"ל. אך מ"ש כבודו להכשיר ע"י העברת קולמוס. אין נראה לי כלל. ופי' דברי ספר התרומה יעיין בגור ארי' ממהר"ל ס"פ הבונה:

דברי ידידו דו"ש הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף