אבני נזר/יורה דעה/שעג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה שעג

סימן שעג

ב"ה אור ליום א' מש"ק בהעלותך תרנ"ה לפ"ק. פה סאכטשאב.

שלום להרב החריף מוהר"ר יעקב נ"י אבדק"ק ברעזניצא.

א

א) בדבר הס"ת שנתישן והעביר עליו קולמוס קטן פחות מי"ג שנים. ומעלתו אזיל ומייתי דברי פרמ"ג סימן ל"ב בנפל דיו על אות או העביר עליו קולמוס שלא לשמו דליש אומרים (אה"ע סימן קל"א) בהעביר עליו קולמוס לשמה חוששין לגירושין ה"נ להיפוך בהעביר עליו קולמוס שלא לשמה חוששין לפסול. וא"כ ה"נ בנ"ד לי"א הנ"ל יפסול. אך מעלתו הקשה על הפרמ"ג מתוס' שכתבו דוקא היכא שכתב האחרון מתקן שהא' שלא לשמה והב' לשמה הוא דהוי כתב לר' יהודא. ולר' אחא אליבא דרבנן גיטין (כ'.) ומה שרצה לתרץ זה דיפסול משום ואנוהו. ורצה לומר דכשם שלמטה בפסול ולמעלה בכשרות לא חשיב ואנוהו ה"נ להיפוך. דברי טעם הם. אך ואנוהו בכל המצות אינו רק לכתחילה. ובשם לבד הוא דפסול דיעבד. וקושייתו על פרמ"ג נכונה. וכבר השיגוהו אחרונים בתשו' מים חיים ובתשו' חסד לאברהם. גם מה שרצה לפסול משום שאין כתב תחתון נראה. ליתא. דא"כ דיו ע"ג דיו דלאו כלום הוא אם נאמר שכתב ראשון נתבטל משום שאינו נראה ע"כ השני כתב. אלא ודאי הא לאו מלתא הוא. ונוב"י סימן א' כתב משום דכתב העליון בא ליפות כתב תחתון ולנאותו אינו חוצץ:

ב

ב) מ"מ בנדון הפרמ"ג בהעביר עליו קולמוס שלא לשמו נ"ל שדבריו נכונים. והן אמת שפשט דברי תוס' דכתב עליון שיש בו תוספות על כתב ראשון הוא הכתב. ויותר מבואר בתה"ד סימן מ"א דכשכתב שני מתקן הוא מבטל את כתב ראשון וחשיב שלא כסדרן עיי"ש ובהג"ה שם. אך במרדכי ובסה"ת בחק תוכות אינו מועיל להעביר קולמוס אפי' לר"י ולר' אחא בגט. דשאני התם שהאות נעשה כתקנו ואינו מחוסר אלא לשמו. אבל חק תוכות שאין שם אות עליו מודה דהעברת קולמוס לא משוי לי' גט. נ"ל שצ"ל אות וכן כתב במרדכי וז"ל דאם מועיל על האות שנכתב שלא לשמה לשוי' כלשמה. מ"מ לשוי' אות לא יועיל עכ"ל. ולכאורה לפי סברת תוס' דכשכתב שני מתקן חשיב כתב. יותר יש לו להועיל כשלא הי' תחילה כתב כלל:

ג

ג) אך באמת כשנדקדק בלשון הסה"ת וביותר בדברי המרדכי נראה בעליל שלשונם מורה דהם ס"ל דהא דמועיל העברת קולמוס היינו משום דע"י העברת קולמוס כתב ראשון מתכשר. וע"כ דוקא שהי' אות רק שהי' פסול משום שלא לשמה בזה מועיל העברת קולמוס. אבל כשלא הי' אות אינו מועיל העברה לשוי' אות. והיינו משום דהעברת קולמוס שעושה מעשה באות לשם גירושין חשיב כאלו נכתב תחילה לשם גירושין. כיון שעתה הוא לשם גירושין. ומה דבעי לשמה היינו דצריך שיעשה בו מעשה לשם גירושין ולא מהני במחשבה לבד. אבל בהעביר קולמוס לשמה שעשה מעשה באות לשם גירושין נעשה האות לשמה. אבל בחק תוכות איך יעשה אות בשלמא בענין לשמה כיון דעתה עומד לגירושין ועשה מעשה לכך מהני. אבל בחק תוכות אין לומר כן:

ד

ד) מעתה ה"ה להיפוך בהעביר עליו קולמוס שלא לשמו שעושה בו מעשה לעוקרו מלשמו דבטל הלשמו. וקרוב לומר דלכ"ע פסול. ועי' בתוס' ריש השולח בהא דביטל הגט אינו חוזר ומגרש בו. שהקשו הא לכ"ע לא אתי דיבור ומבטל מעשה שהרי אם כתב ס"ת לשמה אינו יכול לבטל עיי"ש. הרי דאף לפי מה דהוי ס"ל דגט כס"ת. מ"מ לא הקשו רק משום דדיבור אינו מבטל מעשה. אבל מעשה הי' יכול לבטל. וא"כ בס"ת נמי כשעשה מעשה שלא לשמו הרי עברו

מלשמו ובטל הלשמו:

ה

ה) והנה לפי דברי הסה"ח ומרדכי הנ"ל אף כשכתב שני מתקן לא נתבטל כתב ראשון כיון שאין העליון נעשה כתב בפ"ע דא"כ גם גבי חק תוכות לתכשר אלא ודאי שהעליון לא נעשה כתב בפ"ע רק שהתחתון מתכשר. ודלא כתה"ד הנ"ל. וכן דעת התשב"ץ ח"א סימן קכ"ז בהא דמקשה הש"ס גיטין פ' הנזקין (נ"ד:) ולעבר עליו קולמוס לשמו ולקדשו והוצרך לתרץ משום מנומר. והקשה תשב"ץ תיפוק לי' דכתב עליון מבטל לכתב תחתון והוי לי' מוחק השם. ורצה ללמוד מזה דשם שנכתב שלא לשם קדושה מותר למוחקו. ודחה דדיו ע"ג דיו לאו כלום הוא. ותמוה דהא הש"ס מקשה דהעברת קולמוס יכשיר ויהי' העברת קולמוס מתקן ויבטל כתב התחתון לפי דברי התה"ד הנ"ל. אלא ודאי ס"ל ג"כ כמרדכי וסה"ת דאין הכשרות משום דכתב עליון כתב רק משום דכתב תחתון נעשה לשמה וזה ברור:

ו

ו) וקצת יש להביא עוד ראי' לזה דאם תאמר דכתב תחתון נשאר בפסולו וההכשר משום כתב עליון. יהי' כתב תחתון חציצה בין דיו לקלף. ואם תאמר מין במינו אינו חוצץ. אכתי יקשה לשמואל ור' יוחנן דס"ל בזבחים (ק"י.) מב"מ חוצץ:

ז

ז) ועלה בדעתי ליישב עפ"י מ"ש המבי"ט בס' קרית ספר פ"ז מה' לולב דהא דמב"מ אינו חוצץ ילפינן מדכתיב אשר ישרתו בם בקודש שני כלים ושירות אחת עכת"ד. ועי' ביומא (נ"ח.). וע"כ י"ל דטעמא דשמואל ור' יוחנן דס"ל מב"מ חוצץ משום דכי היכי דפליגי ר"י ורבנן אם מב"מ בטל או לא בטל. מקרא דולקח מדם הפר ומדם השעיר אף שדם הפר מרובה מדם השעיר אין דם הפר מבטל לדם השעיר. ויליף מזה ר"י מב"מ לא בטל. ורבנן ילפי מזה דעולין אין מבטלין זא"ז. ופי' הר"ן בנדרים דר"י אזיל בתר עצם הדבר. ורבנן אזלי בתר מב"מ בעולין או באיסור והיתר עכת"ד. ה"נ במה דיליף משני כלים ושירות אחת. לרבנן אזיל בתר קודש וקודש דכ"ש אחד אינו חוצץ בפני כ"ש אחר. אבל באחד אימורים לגבוה ואחד אברים לאכילה שפיר חוצץ. (וגז"ש דהקטרה הנאמר באימורים והקטרה הנאמר בממנו לאשים דבש"ס מנחות (כ"ג:) לא שייך בזה. דבשלמא לענין ביטול דשייך שפיר בשניהם לגבוה לענין שהמיעוט לא יתבטל ויעלה הקומץ לשם בעליו ויתיר המנחה הוא דיליף הקטרה האמורה בשיריים מהקטרה האמורה בקומץ. אבל לענין חציצה דכשהכל אימורים לא שייך חציצה כלל דהכל הקטרה אחת של מצוה. אין ללמוד הקטרה דשיריים מהקטרה דאימורים לענין חציצה]. אבל לר' יהודה גם שמואל ור' יוחנן מודים דמב"מ אינו חוצץ. וא"כ ר' יהודה לשיטתו שפיר קאמר מעביר עליו קולמוס ומקדשו דמב"מ אינו חוצץ. ואף דשמואל ס"ל מב"מ לא בטיל ואעפ"כ ס"ל מב"מ חוצץ. הא כתב ריטב"א ע"ז (ע"ג:) דרב ושמואל דס"ל מב"מ לא בטיל הוא רק מדרבנן. כן יש ליישב:

ח

ח) אלא דא"כ יקשה לר"ת גיטין (כ') דאמר גט שהעביר עליו קולמוס לשמה תלוי בפלוגתא דר"י וחכמים דלחכמים דפסלי בס"ת פסלי נמי בגיטין. הא בגט לא שייך חציצה כלל. בשלמא בס"ת י"ל מדכתיב ואני כותב על הספר ועי' בתשו' גבעת פנחס סי' נ"ו]. אבל בגט מנלן לפסול חציצה. הא ספר דכתיב בגט לספירת דברים אתא ומסברא בלא קרא לית לן למיפסל חציצה. כמ"ש ריטב"א ור"ן פרק לולב הגזול. וא"כ י"ל חכמים לשיטתייהו דאזלי בתר קודש וחול. וא"כ בס"ת הוי חציצה ופסול אבל בגט דלא פסול חציצה יוכשר אלא ודאי טעם הכשר העברת קולמוס משום דמשוי לי' לכתב תחתון לשמה מ"מ אין זה ראי' ברורה שאין זה מוכרח שחציצה יפסול בס"ת ועי' תשו' גבעת פינחס שם:

ט

ט) עכ"פ דעת סה"ת והמרדכי ותשב"ץ כמ"ש. ולשיטה זו אתי שפיר הא דאמר ר' אחא דפסול בספר תורה משום זא"י. דזה נוי לשם שיהי' קדוש בתחילת הויתו. שיהי' תחילת כתיבתו לשמה. והכי תנן פרק כל התדיר הבכור קדוש ממעשר שקדושתו מרחם, אבל אם ההכשר משום כתב עליון למה יפסול בשם הקודש משום ואנוהו. אלא ודאי משמע דטעם ההכשר משום דמשוי' לכתב תחתון לשמה. ואם כן נלמד להיפוך דכשהעביר עליו קולמוס שלא לשמה משוי לכתב תחתון שלא לשמה. ועי' בגור ארי' סוף פרק הבונה. ודו"ק היטב:

י

י) אך בנפל עליו דיו מאליו בלא כונה לא שייך טעם זה כלל. בשלמא התם עשה בו מעשה לשמו. אבל בנ"ד לא נעשה בו מעשה שלא לשמו כלל. אך יש לפסול בזה מטעם אחר. משום דמה שלמעלה אינו אות כלל. והרי האות מכוסה. ובדיו ע"ג דיו דכשר אפי' לחדש כתב הנתיישן במקצת אותיות בתפילין. ולא יופסל משום שלא כסדרן. משום דמה דלמעלה נמי אות הוא והכל אות אחת. חשיב התחתון ג"כ נראה אבל בנפל דיו מאליו דלמעלה אינו אות כלל וגוף האות מכוסה ע"כ יש לפסול גם בזה. אבל בהעביר קטן קולמוס אין שום טעם לפוסלו. ודומה ממש להא דמותר לתקן אותיות בתפילין. והס"ת כשר בלי פקפוק ובלי תיקון כלל ואין נ"ל להחמיר להעביר גדול קולמוס עליו. שהרי להעביר קולמוס אינו הידור לס"ת ובכולו פסול משום מנומר כדאיתא בהניזקין. ע"כ אין להעביר קולמוס שנית גם במקצת כיון שאין צורך כלל כנ"ל:

ושוב ראיתי בתשו' בית שלמה העיר קצת מדברי ר"ן במב"מ לא בטיל ומב"מ אינו חוצץ:

ידידו הדו"ש באהבה הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף