תשובות הגאונים (שערי תשובה)/קלז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תשובות הגאונים (שערי תשובה) קלז

סימן קלז רב שרירא גאון ז"ל:

וזה תורף השאלה והתשובה וששאלתם הא דאמרי' במסכת נדרים הלכה נזקקין לאלהי ישראל ופותחין בחרטה וקשיא לן הא דאמר רב אסי אין נזקקי' לאלהי ישראל חוץ מקונם אשתי נהנות לי שגנבה את כיסי ושהכה את בני כו' ומיהו נזקקי' לאלהי ישראל. הכין חזינן דגברא אגברא לא מרמי דרב אסי ורב נחמן פליגי ובשמעתא ודאי הלכתא כרב נחמן דפותחין בחרטה וכי הכי דמפרש ולא מבעיא דמתני' כגון ר' מאיר אומר יש דברי' שהן כנולד ואין כנולד וחכמים מודים לו ועוד אמר ר' מאיר פותחין לאדם מן הכתוב בתורה וכגון פותחין לאדם בכתובת אשתו ומעשה דר' עקיבא וכגון פותחי' לאדם בשבתות ובי"ט ופותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו אלא אפי' דגמ' כר' שמעון בר' וכר' ישמעאל בר' יוסי וכדביתהו דאלון כולהון בכי הא פותחי' לאיחרוטי על נדריהו ושבועותי' אלא מיהו עיקר מלתא כדרב אסי ניהו ועל הכין הוא בנינא דענין זקיקה דמזדקקינן לשבועה להפר דמשוינן לה כגון שבועת שגגות דתנן שבועת שגגות מותרות ונדרי שגגות מותרי' כגון קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכה את בני ונודע שלא גנבה דהא כי אשתבע אסתבר ליה דגנבה את כיסו והכת את בנו ולא הות מלתא הכי וכיון דאלו הוה ידע שלא גנבה ולא הכתה לא הוה משתבע הרי זה מותר ולא מחייב בשבועתו דהוייא לה שבועת שגגות והכי קאמר רב אסי דודאי אמר בפיו דמשו' הכי אשתבע אי נמי דמוכחא מלתא הוה ליה כתולה נדרו בדבר אחר וכי ההו' דתנן קונ' שאיני נושא את פלוני כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה לא מפני שהיתה כעורה ונעשית נאה שחור ונעשי' לבנה קצרה ונעשית ארוכה אלא שהנדר טעות וכדתנן קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב אמר לו והלא בצל כופרי יפה ללב קסברי רבנן דלא מבעיא בהדא מלתא דמוכחא דהות בדעתיה בעידן נדרו ושבועתו חלוף מאי דאיתי' בודאי אלא אפי' אית מדעם אחרינה דלא הוה בדעתיה בעת הנדר או השבועה אי הוה דכיר לה או הוה ידיע בה בעת שבועתו לא הוה משתבע כאילין מילין דמיין ואית לן למפתח ליה בכי האי ואדכורי מילי דאי הויין בדעתיה לא משתבע ואפי' בחלה ישראל מזדקקינ' לה ומתירין את שבועתו כד משכחי' ליה פתחא דחרטה וחשבינן מאן דאנשי מדעם דאי הוה דכיר ליה לא אשתבע מאן דאשתבע בשביל מלתא דאידמייא ליה והות בדעתיה ולא הות כדאידמי ליה והלכתא כאילין מילי אבל רב אסי ס"ל דאי ודאי משתבע אדעתא דמלתא דאידמיא ליה עת שבועתו ואשתכח דלא הוה הכי נשאלון לו ומתירין את שבועתו ולא הוה צרי' למפתח ליה פתחא אבל לא דכור מלתא דלא הוה בדעתיה דאלו הוה דכיר לה לא משתבע לית לן בה והכי אמר רב יוסף האי שמעתא בהאי לישנא אמר אמר' רב יאודה אסי אין מכם מתיר אלא ד' נדרים הללו כסבר אין פותחין בחרטה וסבר דמאן דהוא משתבע באלהי ישראל לא מזקיקנן ליה היכא דודאי אמר בפומיה הני מילי דאתלי לשבועתיה בהן כגון אשתי נהנית לי כדאמרי' ההוא דאתא לקמיה דרב אסי אמר ליה במאי נדרת אמר ליה באלהי ישראל אמר ליה אי נדרת במאי לא מזדקיקנ' אלהי ישר' מזדקיקנ' לך וזהו פי' אין נזקקי' לאלהי ישראל ורבנן אמרי היכ' ודאי דאדכיר נפשי' דאדעתי' אשתבע ולא אשתכחת כגון אשתי נהנית לי לא צרי' שאלה דא"ר יהודה אמר רב אסי ד' נדרים הללו צריכי' שאלה לחכם כי אמריתם קמיה דשמואל אמר לי תנא תני ד' נדרים התירו חכמים ואת אמרת שאלה וכי אצטריכינן שאלה לחכם לגלויי דעתיה ומאי דלא אדכריה בפומיה: ואנן השתא אי עבדינן קרוב לרב אסי דמר רב יהודאי זצ"ל סליק ממתיבתא אזדקוקי לשבועו' ולא הוה מזדקיק ומאן דבתריה הוו אמרי לית בן למעבד מה דלא עבד מר רב יהודאי אלא כי הא כי מתרמיא מילתא דאית בה תקנתא או מצוה כגון עשיית שלום בין איש לאשתו וכגון שלמא דצבורא דכנשתא ובדומין לזה במילי דמוכחן וברירן קרוב לכדרב אסי אבל פתחי כי ההוא דאתא לקמיה דרב וכר"ש ברבי וכר' ישמעאל בר"י וכדביתהו דאביי וכההוא דאתא לקמיה דר"א וכיוצא בה לא עבדי':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף