תשובות הגאונים (שערי תשובה)/נה
|
< הקודם · הבא > |
תשובות הגאונים (שערי תשובה)
נה
וששאלתם ענין וקרא זה אל זה ואמר ותשאני רוח מה טעם יש שם לקרות ולתרגם ומה טעם קבעו אותם חכמים בסדר קדושה דבר זה כך מנהג ראשונים מקום שיש שם תלמידי חכמים כשהיו מתפללין ונופלין על פניהם ומקדשין לאחר שעונין אמן יהא שמיה רבא מברך מביאין נביא וקורין בו בעשרה פסוקים הן חסר הן יתר ומתרגמין אותן ואח"כ אומר וקרא זה אל זה ואמר ומתרגמין אותן כשם שתרגמו אותה פרשה של נביא ואומר ותשאני רוח ומסיימין אותו כדי לסיים בשבחו של הקב"ה ואח"כ מקדשין ועוסקין בתורה הרוצה במשנה עוסק הרוצה בתלמוד עוסק כדי לקיים מה שאמרו חכמי' לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד וכיון שרבתה עניות בעולם והוצרכו תלמי' חכמים למעשה ידיהם לא היו ינולין לעסוק בתורה תמיד ולהשליש כל יום וסמכו על מה שאמרו כל הנחלי' הולכי' אל הים מקרא ומשנה וחומש ועקרו לקרות בנביא בכל יום אחר תפילה ואעפ"י שעקרו לקרות בנביא אותם ב' פסוקי' לא עקרו אותם ועדיין קבועין ועומדין ומפני מה לא עקרום שקדוש משולש הוא קק"ק ושלשוהו ג' פעמים בתפילה ולומר יענך ה' ביום צרה כך מנהג בבית רבינו בבבל לאחר שמתפללי' כל התפילה וגומרי' אותה עוסקי' בתלמו' ותנאין עוסקי' במשנה ובמדרש ובתוספתא עד ד' שעות ואומר יענך ה' ביום צרה וגו' ואחריו וקרא זה אל זה ואמר שני פסוקי' אלו מקדשין והולכים לבתיהם ובא לציון ואני זאת בריתי לא היו אומרי' ואם רצה יחיד לאומרם אין בכך כלום שלא אמרו חכמים לא יהא פחות מעשרה אלא דבר שבקדושה ובא לציון ואני זאת בריתי אין דבר שבקדושה ואין בהם משום קדושה. וראינו מדקדקים הבל ואין בו מועיל דבר קדושה לא אמרו אלא דבר שבקדושה ודבר שבקדשה הוא תקן שלפניו ולאחריו אבל הענין הנכון. הקדושה הוא קק"ק דבר שבקדושה הוא דבר הנעלם והנסתר שלא רצו להזכירו אלא בענין דבר נעלם ומהו ה' צבאות זהו דבר שבקדושה שאין ראוי אלא בעשרה. וראינו בנוסח ירושלמי כל קדושות שמלאכי השרת מקדשין כך ישראל מקדשין והאי יתירא מנהון להתקדש ישראל למטה בקדושה יתירה משו' דכתי' והתקדש' והייתם קדושים ובקדושה זו מתקדשים ישראל בקדושתם קודם שמלאכי השרת יסתלקו ואנו אומ' בלשון תרגו' מפני שהם אינם נזקקין לתרגום להם יש שתי קדושות בלבד ולנו שלוש בהדא יתירה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |