תשובות הגאונים (הרכבי)/תקנ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כ"י ד'.
... אבל דבר אחר ראינו לפרשו שהוא סתום בשאלה שאם ביד שמעון ליטול את שאר הנישיון לעצמו אינו רשאי שכבר פטר [א]ותו ראובן אחיו מכל נכסיו בחמשה כספים ולא עוד אילא שדקדק בדבר ועמד ואם לא בא ממנו מאומה יקח כלי בחל[קו ובזה] פטרו. לפי[כך] מן הדין שיטול ה' כספים או כלי ויצא מכל נכסי אחיו. ומה שנישתייר מן הנישיון אם יש צד שהוא ראוי לתת לו בדין מאומה ממה שהניח ראובן כגון תוספת כתובה או כיוצא בו ינתן השאר לצד ההוא כדין. ואם אין צד מן הדין יתנהו שמע' למקום שיש בו קיבול שכר כטוב בעיניו. אבל לעצמו לא שכבר הופטר. וכך הוא הדין ואין לשנות ממנו מאומה. ואם כן הוא כי דכתיב ומפרש בשאילתא דראובן יהב ליה לשמעון דינרי למיתב בחנותא ולמעבד צירפותא ואתני בהדיה דיהיב ליה פלגא ברוחא ולא פריש כמה מסיביל בחוס[רא]נא. הכין דינא דאית [ע]ליה דראובן למידדא מן חוסראנא תרין תולתאני משום דהלכה רווחת היא דלא שארי למארי דינרי למישקל ממן דטרח בהון בתגויתא פלגא כי דתנן אין מושיבין חנוני למחצית שכר. ואפילו לא בחנותא יתיב אלא שדריה למיזבן ליה וזבי[ני]ה לשעתיה אסיר ליה למארי זוזי למשקל מן מאן דזבן ומזבין פלגא רואחא דתנן ולא יתן לו מעות לקח בהן פירות למחצית שכר. עד דטפי ליה מארי זוזא לההוא דטרח בהון פורתא דתנן אילא אם כן נתן לו שכרו. וכמה טפי ליה שיעור דנקא או דיהיב ליה מן רואחא תרין תולתאני או דמטררי ליה מן פסידא חד תולתא דאמ' רבא האי עיסקא או מלוה שקיל פלגא באגר דארי תרין תולתאני ב[הפסד ואו מ]לוה [דארי] פלגא בהפסד שקיל תולתא באגר וקיימא לן הילכתא כרבא. ואילין שותפאני כיון דראובן הוא דאית ליה זוזי ושמ' לית ליה ופירשו דשקיל ראובן פלגא ברואחא דינא הוא דדארי ראובן תרין תולתאני בהפסד ושמעון תולתא. ולענין מאי דטען שמע' דהוה יתיב בחנותיה ואתא טרארא ושקל מן קמיה צררא דדינרי מן ממוניה דראובן מיחייב שמע' לשלומי ליה לראובן אילין דינארי כולהון דאיגניבו מן קמיה משום דפשע בהון. ודינא קאמ' ליה ראובן דאם תמצא לומר כדבריך מיפשע דפשעת בהון ואילו נטרת כראוי לא הוה מיגניב מינך מידי. והדא מילתא דעבד ליה שמע' פשיעותא רבתא היא דאסח דעתיה מלעיוני בדינרי ונטוראנון עד דאיגניבו. ובכי האי גונא לא מיבעיא שמע' דנן דחיב משום דשומר שכר הוא דהא אית ליה פלגא ברואחא אילא אפילו שומר חינם בעלמא על כי הדין מעשה דהא לא נטר. דתנן המפקיד מעות אצל חבירו צררן והפשילן לאחריו מסרן לבנו ולבתו הקטנים ונעל בפניהם שלא כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרים. ועיקר השמירה בראיית העין היא דתנן לעינין הנחבל רואין אותו כאלו הוא יושב ושומר קישואין. וכנגדה עיקר הפשיעות העלמת העין. הילכך חייב שמע' לשלומי לראובן מאי דגנב טרארא מן קמיה. ולענין מאי דקא טעין ראובן דאתני על שמע' ברוקעא דכל מאי דמזבין בנסיא מאי דאויד מיניה דארי ליה איהו לחודיה אי מודי בהכין. אי נמי דאתו עדים ומשהדין בהכין דינא הוא לשלומי שמעון לראובן כל מאי דאוד ליה מחמת אשראי דהיא נסייא דאמור רבנן הכל לפי תנאו. וכל שכן במעשה דאש[ר]אי דאמור רבנן ספיק אתי ספיק לא אתי. ואילא מודי שמע' וליכא עליה שהדי בהכין מיחייב שבועת היסית על הדא טענתא דראובן. והכין דאית למעבד. מפקין ספר תורה ומותבין ליה בכורסיא ואמ' שלוח בית דין ראובן קא טעין דאתני על שמע' דכל מאי דמזבין בנסיא מאי דאזיל מיניה מסיביל ליה שמע' וקאמ' ליה שמע' דלא היו דברים מעולם אילא מאן דקביל עליה הדין תנאה ולא קא מודי להוי בשמותא. והאי דלא מיחייב גזירתא משום דלא טענת גזילא קא טעין ליה כי דתנן אמר לו מה אתה טוענני רצוני שתשבע לי חיב. אלא טענת בארי קא טעין ליה הילכך משתבע שבועת היסת ומיפטר. ודינא הכין הוא. ואם כן הוא כי דכת' בשאילתא דראובן ראש כיסיה אלפא זוזי ושמע' לית ליה קרנא חדא פרוטא ואתני ביניהון דשקיל ראובן פלגא מן רואחא ושמע' פלגא אית מן דינא לקיומי הדין תנאה על מנת דמקבל עליה ראובן דכל חוסראנא דארי הוא תרין תולתאני ושמע' תולתא. דאמ' רבא האי עיסקא אי מלוה שקיל פלגא באגר דארי תרין תולתי בהפסד ואי מלוה דארי פלגא בהפסד שקיל תולתא באגר. משום דאורחי דינא דמן דלית ליה קרנא צריך למיהוה חולקיה מן רואחא טפי מן מאי דמסיביל מן זיאנא. ולעינין תרין אלפי זוזי דאייתי שמע' מן אינאשי לות ראובן ותפסונון ראובן ובדיל להנפוקאנון מן תחות ידיה כתב ליה שמע' כתבא דאיתיה מהימן כיון דמפרש בסופיה דמעשה דהנפוקינון לזוזי ודאישתקיל ההוא כתבא מן ראובן אף על גב דלא מפרש אי איתפשח או לא. הכין דינא אי איתפשח הא אזל ליה ובטל עיקר ובטל טפילה. ואי איתיה בעיניה וכתיבא מואצפה עימיה וקא מודו בה ראובן ושמע' בודאי לא איתכתיבא הדא מואצפה עימיה אילא למיתבר עליה ואזלינן בתר מילי דמואצפה. ואי משתכחא על ראובן ריעותא תבע ליה שמע' בכל דאית ליה ובטילא לה נאמנות דהימניה. ואילא משתכחא עליה ריעותא נאמנות דידיה בדוכתה. ולעינין ניכלא דכתיב דאישתכח על ראובן או בעדים אשתכח או במילתא ברירתא דהוה טאפי בדמי דזבינא דיניה דלא להימניה בשבועה דהורו ליה חשוד על הממון. ואי לאו בעדות עדים ולאו במילתא ברירתא אישתכח אילא שמע' הוא דקא אמ' דאישתכחית ניכלא על ראובן לאו כל כמיניה לזיופיה וכד מתחייב לאשבועי מצי משתבע כשאר שותאפי דהעמד על חזקתו. ולעינין רואחא דקא טעין שמעון דאיתיה ק"מ דינרי ואיתנון ביד ראובן או מודי ראובן או דאיכא עליה עדים מהנפיק להון ופלגין להון בשוי כי הכין דאתנו ואילא מיחייב ראובן למידרא גזירתא דלא מטו לידיה אילין ק"מ דינארי רואחא. ואפילו בלא טענתא דקיצא אילא אפילו בחשאשא הוה מיתחייב לאשבועי. דתנן ואילו נשבעין שלא בטענה השותפין והעריסין והאפטרופין. ולעינין מאי דאמ' שמעון דשדריה ראובן בשליחותא ולות תגארי ואיתי ליה מנהון זיבנא ושקליה ואחדה לבאביה וראובן קאמ' דלא מיתי ליה שמע' לדיליה מידי. בהדא מילתא נמי אי מוקים שמעון שהדי דמשהדין על ראובן דמטא לידיה ההוא זיבנא דאתייה שמע' מן תגארי מיחייב לשלומי דמיה לתגארי. ואי לא מוקים שהדי משתבע ראובן נמי בגזירתא דלא מטא לידיה מן הדין זיבנא דקאמ' שמע' דשקליה מן תגארי שום מידי דהא טענת בארי היא. וכיון דבטענת שמא מיחייבין שותפאני לאשתבועי כל שכן בטענת בארי. כי דקא מתרצינן ואילו נשבעין שלא בטענה בשפטאני עסיקינן הכי קאמ' ואילו נשבעין שלא בטענת בארי לחודיה אילא אפילו בטענת שמא. הילכך כל מילי דקא טעין ליה שמעון לראובן בהדא שותפותא בין דאית ליה בידיה ברוחא בין דשקיל ליה מן אינאשי זיבנא בין דטפי ליה בדמי תגרותא בין בשאר מילי גזירתא חדא זימנא על כולהון ומיפטר היכא דלא קמו ביה תרין שהדי דגנב או דגזל. וכן שמע' נמי אי טעין ליה ראובן מידי בהדא שותפותא מישתבע ליה נמי בגזירתא כי היכין דפרשינן. ודינא הכין הוא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |