תשובות הגאונים (הרכבי)/תצט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן מת והניח אשה ובן וקרקע ועמדה האשה וקנתה קרקע מממון שהניח לה אביה במותו. ואחר כך מת בן ראובן הנזכר ועמדו יורשיו ורצו לכלול בירושתם גם את הקרקע שקנתה האלמנה ממעות אביה ואמרו שגם זאת הקרקע היא מכלל ירושתנו. ויורנו רבינו שמ' צו' איך הדין בזה ואם חייבת היא שבועה על זה אם תכנס זאת השבועה בכלל שבועת האלמנה או צריכה היא לישבע על זה שבועה מיוחדת. - צריך לראות אם נפלה לה ירושה מאביה כמו שטענה עושין כדבריה משום ששטר [הלקיחה של הקרקע הנזכרת] כתוב על שמה. ואם לא נפלה לה ירושה מאביה אין לה כלום אלא הכל עומד בחזקת הבעל ויורשיו ובזה אמרו אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו ואמר שלי הן שנפלו לי מבית אבי אימא עליו להביא ראיה שנפלו לו מבית אבי אמו. וכן האשה שהיתה נושא ונות' בתו' הב' והיו אונות ושט' יוצאין על שמה ואמרה שלי הן שנפלו לי מבית אבי אימא או מבית אבי אבא עליה להביא ראיה. ואמרו אמר רב חסדא לא שנו שעליו להביא ראיה אלא שאין חלוקין בעיסתן אבל חלוקין בעיסתן אימור מעיסתו קימץ. ומוכח לנו מזה שאם יש לאחד מאלה הנזכרים דרך מיוחד לו לבדו חוץ מחבריו באופן שיוכל לומר זה קניתי משלי דבריו קיימין. כן האשה הזאת אם יש לה ראיה שירשה מאביה דבריה קיימין ואין עליה שבועה אחרת חוץ משבועת האלמנה כשתרצה לגבות כתובתה. ואם אין לה ראיה על הירושה אין לה אלא הכתובה וכך הדין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |