תשובות הגאונים (הרכבי)/שסד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ושש'. הא דאמ' ר' מאיר בזמן שאדם מצטער [שכינה] מה לשון אומרת קלעיני מזרועי. לא כן הוא אלא קלני מראשי קלני מזרועי. ושמועה זו כבר נשאלנו עליה בשנה הזאת מן קירואן וכן צוינו וכתבו את התשובה אל מר רב יעקב בן מר רב נסים. קלני מראשי כבר מפורש כי הוא במקומו בתלמוד. כי במדרש כי קללת אלהים תלוי נאמרה משנה זו. וקלני לשון מקוצר הוא ופירושו קל אני. כאשר שנינו משביעך ני וגם הוא מקוצר ופירושו משביעך אני. וכן רוצחני. שני אומר. יודעני. יודענו לשום מי הקדשנו. והרבה כזה בדברי חכמים. וכן דרש ר' מאיר כי קללת אלהים כי דברה תורה לשון בני אדם בזמן שאדם מצטער [שכינה] מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי. ובימיו של ר' מאיר היו הדברים הללו מצויין הרבה בפי בני אדם. ואמרינן עלה מאי משמעא אמ' אביי כמאן דאמ' קלי לאיית. עד עכשיו כן דרך מדברי לשון ארמי בזמן שאדם מצטער הרבה אומרין עליו יאתיב בקלי לאיית. ודומה כי הוא מלשון קולא שהוא פח כלומר יושב בצער כמי שהוא נלכד בפח. וקולא זה שאנו אומרין בלשון ארמי הוא קולר האמיר ומדומה בלשון יוני. אמ' ליה רבא האי כבד עליי מיבעי ליה. אם מלשון קולא שהוא קולר ומלשון קלילאיית פירש ר' מאיר כי קללת אלהים היאך היה אומר קלני מראשי קלני מזרועי שהוא מלשון קלות והוא צריך ללשון כבדות אלא אמ' רבא קלני כמאן דאמ' קליל לי עלמא. וכן דרך אדם בזמן שמצטער אינו יכול להכבד ולעמוד על עצמו אלא מתקלל כדבר הקל שמתנענע ומתנדנד לכן ולכן ואומ' קלני מראשי. כן פירש רבא דברי ר' מאיר כי כן דרש ר' מאיר:
ויואב יחיה [את שאר העיר. אמ' רב יהודה אפילו מוניני וצחנתא טעם ופרס להן. בטיית מוניני מאנון. והוא ציר שלדגים. ועיקר לשון ארמית מיא דנוני ויאמר ברחב לשון על מי החגבים. צחנתא היא טרית שלדגים שהן צחנה. ובבבל נקראת צחנאה כי לשונם קרוב ללשון ארמי. מלמד שפרס להן כל מיני מאכל]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |