תשובות הגאונים (הרכבי)/שיד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הדה מן אלדרג אלדי אולה מצינו בספר יהושוע בערי בני מררי מה ששאל אלחנן בן רבנו שמריה הראש וכול':
שאלה. הרוצה לידע עמקו שלגיא וכתבת לא מסתבר לנא טעם זו ההלכה. יודיענו אדוננו טעמה בפירוש יפה יפה. דע כי דבר זה על אותה שפופרת שהיתה לו לרבן גמ[ליאל] אמורה ועל כיוצא בה שהיה מעמידה בשיפוע לר[א]ות כל אמות שהוא רוצה ומעיקרה לתחום שבת היתה עשויה. דהכין תניא שפופרת היתה לו לרבן גמ' שהיה צופה ומביט בה אלפים אמה ביבשה. ועיקר דבר זה שאם מעמיד אדם את השפופרת נגד עיניו כשהיא נכונה הוא צופה ומביט בה כל מה שיש כה בעיניו לראות בלי קצב ובלי מדה. ואם משפיע אותה כלפי מטה ושם עיניו בקצה העליון לצפות ולהביט כלפי מטה אם מרבה לה שיפוע צופה מדה קטנה כעשר וכעשרים וכשלשים אמה וכל זמן שמחסר את שיפועה ומקרב אותה לשווה ולנכונה מוספת מדת מה שצופה ומביט בה מפני שמראה העין יוצא ממנה כשהוא משופע באלכסון וכאילו חוט מתוח הוא לפי הגובה שהציבה וכאילו ראש דוד יוצא השיפוע ששיפע אותה כי האלכסון בזמן ששני הצלעים שוין יוסיף שני חומשי צלע לדברי חכמ' שהוא קירוב דאמרינן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא. ואם הציב את השפופרת משופעת בשיפוע אלכסון שלמרובע אין צופה ממנו אלא כמדת אותו האלכסון אמתא ותרי חומשי לא חסר ולא יתר. ואם הצלע התחתון שהוא כמין כאן ארוך הוא והצלע העומד קצר כגון זה הקצר והארוך ואלכסונם,
ומציב את השפופרת כשיעור שיפוע אלכסון שבין שני הצלעים האלה שאחד ארוך ואחד קצר צופה ממנה את מדת האלכסון ההוא ובזמן ששומר את כיוון השיפוע הזה ועושה כלי שמכוון בכיוונו מן הברזל או מנחשת או מן העץ כגון זה
והשפופרת עליו משופעת כשיפועו כל זמן שמגביהו מוספת מדת מה שצופה לפי הגובה. והרי אנו מבררין דרך זו לתחום שבת בזמן שרוצה להגביה את השפופרת כמדת קומת איש ארבע אמות ולצפות ממנה שני אלפים אמה באיזה צד הוא עושה לפי שארבע אמות אחד מחמש מאות באלפים אמה עושה בארץ או על הנייר כיר אחד שנקרא כט גבהו אצבע אחת ועושה לו צלע כמין כאן מתחתיו שרחבו חמש מאות אצבעות ומציא ראש תור מקצה הצלע שהיא אצבע אחת עד קצה הצלע שהוא חמש מאות אצבע ושומר את אותו השיפוע שלאותו תור בכלי מחוזק כדי שלא ישתנה. וכבר נודע לו שכל אצבע גובה ראש תור שלו חמש מאות אצבעות לפיכך בזמן שמציב עם אותו ראש התור שפופרת על גובה אצבע צופה ממנה חמש מאות אצבעות ובזמן שמגביהו אצבע שנייה יש לה לאותה אצבע עוד חמש מאות אצבע אחרות נמצא ראש תור שעל גובה שתי אצבעות ארכו אלף אמה ושעל גובה שלש אצבעות ארכו אלף וחמש מאות אמה ושעל גובה ארבע אצבעות ארכו אלפים אמה לכל אחד חמש מאות. וכשמביט בשפופרת משם כן הוא צופה כמדה הזאת. וכן אם יגביה את הצלע אמה ויוציא ראש תור כאותו השיפוע הראשון שכבר שמרו הרי יש לאמה הגבה חמש מאות אמה ארך באלכסון. ואם יגביה ארבע אמות ומשם ימתח את החוט יש להן אלפים אמה. לפיכך בזמן ששומר את אותו השיפוע שהזכרנו למעלה ומשים עליו את השפופרת למעלה מארבע אמות נכונות ומביט בה צופה אלפים אמה מן הארץ שפניה שוין שאין בה עיקום לא חסר ולא יתר שאילו מתח משם חוט ראש תור בשיפוע ההוא לא נגע בארץ אלא בסוף אלפים אמה לא חסר ולא יתר. ויש בזאת מעשה אחר שאין צריך לנסות שיפועו לשמרו עושה טבלה עגולה כגון צפיחה שלאצטורליב העשוי לאצטגנינין. וכשם שלאצטורליב זה שלאלו האצטגנינין חלוק הוא שלוש מאות וששים חיל כחיילות של גלגל חולק את אותה הטבלה אלפים חיל כנגד אלפים אמות שהוא רוצה לצפותן. נמצא כל רביע ממנו חמש מאות אמה. ומציב בו את השפופרת במסמר כדרך שמציבין את המטוטלת הנקראת עצאדה. ובזמן שמשפע אותה חיל אחד מאותן חיילות הרי הוא מביט וצופה בשפופרת אלפים אמה לא חסר ולא יתר. בדרכים הללו או כיוצא בהן היתה שפופרת שלרבן גמ'. והרי ביררנו שכשם שיכול לצפות בה אלפים אמה כך יכול לצפות בה חסר מיכן ויתר מיכן לפי הגובה והשיפוע. ולענין הרוצה לידע עמקו שלגיא יש כמה דרכים שיודע בהן עמקו שלגיא אלא מיהו אינן כדרך הזאת ששנו חכמ' מביא שפופרת ומביט בה ביבשה ויודע כמה עמקו שלגיא. ואי אפשר לעמוד על עמקו שלגיא בדרך הזאת אלא בזמן שהגיא משתפע ויורד שיפוע נכון ובזמן שאדם עומד על שפתו ומסב פניו ומטה אותן ומצדיד אותן ומעמידן כנגד שיפועו כאילו הוא נכון על גביו ומביט בשפופרת כמה מדת ארכו למטה וכמה עד קרקעיתו בשיפוע מחשב ויודע כמה הווה עמקו. אבל לדעת רחבו שלגיא בשפופרת דרך קרובה היא. והוא פשוטן שלאלה הדברים שמשפיע את השפופרת משפה זו שלגיא עד שרואה את השפה אחרת ומחזיר את פניו ליבשה כשאותו השיפוע שלשפופרת שמור כמות שהיה ורואה את המקום שצופה אותו ומהלך אדם אחר ומשים בו סימן וחוזר ומודד את אותו המקום שביבשה כמה הוא והוא שיעור רחבו שלגיא או שלנהר לא חסר ולא יתר. וכך רצו חכמ' להראות כמה מעשים יש לעשות בשפופרת לפיכך הזכירו בה עמקו שלגיא ואע"פ שדרך רחוקה היא מאד. ודע כי אלפים אמה שמביט אותן בראש תור אינן מן הכאן אלפים אמה שלמות אלא חסרות פחות משליש אמה לפיכך צריך להוסיף עליהן כשליש אמה כדי שישלימן. וכן יאמר האלהים לנובבך בדתו לבוננך תורתו ותזכה ללמוד ממורה צדק. ישע רב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |