תשובות הגאונים (הרכבי)/רעז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ושא' המורדת ביבמה היכי דינינן לה. הא מילתא פליגי בה רבנן ואנו כך יש לנו שאין דנין אותה בדין מורדת אם לא רצתה להתיבם דאמרינן אמ' רב טובי בר קיסנא אמ' שמואל כותבין אגרת מרד על ארוסה ואין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם. וכי מקשינן עלה אחת לי ארוסה ונשואה ושומרת יבם מוקמינן לה כמשנה ראשונה ושמואל כמשנ' אחרונ' דתנן בראש' היו אומ' מצות יבום [קודמת] למצו' חליצ' שהיו מתכ' לש' מצ' וכול'. ומאן דפליג מיתלי בדר' יצחק דאמ' חזרו לומר מצ' יבום ק' למ' חליצ' ואמ' רב נחמן איכשור דארי. ודינינן דתפיסא לא מפקינן מינה ודלא תפיסה לא יהבינן לה. והדבר מוכיח עכשו שאין מתכונין לש' מצ' ולפיכך אנן יהבינן לה אפילו מאי לא תפיסה. ולא עוד אלא שאם היו שתים שלש יבמות ואין בם מי שרוצה להתיבם היש לומ' שכולן מורדות ולא שאקלן כתובתיהי. ואם תאמר אחת מהן אי זו היא הבגודל נדין על אחת. ואם אחת מתרצית להתיבם והוא אינו רוצה ליבמה ואחרת שהוא חפץ אינה רוצה להתיבם אם לשם מצוה מתכוין מה בין זו לזו. לפיכך מכל פנים אין דנין אותה כמורדת. והרי גט חליצה שכותבין אנו עכשו כך יש בו אם צבית ליבמא יתה יבים ואלא אטלע לך רגלך דימינא ודברים אלו אליבא דמן דאמ' מצות חליצה קודמת הן נמצאין שנודע כי סוגיין בכך. ולפיכך אין כותבין אגרת מרד על היבמה אלא עושין כשמואל וכך עשו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |