תשובות הגאונים (הרכבי)/רלב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ושש' הא דאשכחנן בהלכות גדולות יתומין שהוציאו שטר חוב על אחרים ואמרו להן ליתומין פרוע הוא ואפילו צוה אביהן שאינו פרוע והן אומרין פרוע נשבעין שפרוע הוא דכיון דדילמא כרב פפא דמאן דנקיט שטרא אחבריה ואמ' ליה פרוע הוא אמרינן ליה למלוה אישתבע השתא דליתיה למלוה מישתבע לווה הכין היל' ומשום הכין כתבינן התראה ונאמנות בשטרות אילא לאו היל' הכין ודברים בטלין הן ואין לסמוך עליהן דלא מבעיא דלהא דרב פפא לא חיישינן כד מיית מלוה דאנן לכתחלה לא מחייבינן ליה למלוה שבועה ולאו בשבועה חזי ליה ממונא אלא מילתא פסיקתא לחיוביה ללוה בממונא שלא בשבועת מלוה. אלא דאו טעין לווה דיהבית ליה ממונא הוי כמאן דאמ' ליה לחבריה מנא לי בידך דמשבעינן ליה לנתבע על טענתיה דתובע. ולא דאמי לפוגם שטרו דלית ליה למיגבא שטרא אלא בשבועה דהכין היא שמעתא אמ' רב פפא האיי מאן דמפיק שטרא על חבריה ואמ' ליה שטרא פריעא הוא לאו כל כמיניה ואו אמ' ליה אישתבע לי מישתבע ליה. אמ' ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי וכי מה בין זה לפוגם את שטרו התם אע"ג דלא טעין הוא טענינן ליה אנן הכא או טאעין אין ואי לא לא. אילא אפילו פוגם שטרו דבשבועה הוא דגאבי אם באו יתומים לגבות אותו השטר חוב הפגום מן הלווה אין הלווה נאמן בשבועתו שפרוע הוא אלא יתמי מלוה נשבעין שבועת היורשין וגאבו ליה לשטרא ואע"ג דאבוהון כבר איחייב שבועה לא אמרינן בכי הא מילתא אין אדם מוריש שבועה לבניו. ואפילו לרבותינו שבבבל דאמרין חזרה שבועה לסיני דאמרינן איקלע רב נחמן לסורא עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ליה אתי מר ניעקרה לדרב ושמואל אמ' להו איכפל אתאי הני פרסי למיעקרה לדרב ושמואל אלא הבו דלא נוסיף עלה והינו דאמ' רב פפא הפוגם שטרו ומת יורשין נשבעין שבועת היורשין וגובין. וכי איצטריכו רב נחמן ורב חסדא ורבה בר רב הונא לאשוויי בעסק הפוגם שטרו בהדי רבותינו שבארץ ישראל דיורשין נשבעין וגובין משום דפוגם שטרו ניתחייב שבועה בחייו ולא הוה גאבי אלא בשבועה ודאמי להיכא דמית לוה בחיי מלוה דנתחייב מלוה לבני לווה שבועה דאמרן אע"ג דדמיא לדרב ושמואל ליתה בשמעתיהון. אבל היכא דמת מלוה בחיי לווה ולא פגם מלוה שטרו בחייו אפילו רב ושמואל מודו שלא ניתחייב מלוה שבועה בחייו דתנן וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה ואמרינן עלה יתומים מן מאן או לימא מן מלוה השתא אבוהון שקיל בלא שבועה אינהו מיבעיא. הרי אילו דברים ברורים שהיתומין גובין שטר חוב שלאביהן מן הלווה ואפילו שבועה ליכא עליהו כי היכי דלא הות על אבוהון אלא גביאן שטרא סתאמא בלא שבועה. ואו אמ' להו לווה הרי יש לי על אביכם ממון נשבעין ככל היורשין הנתבעין כי היכי דאבוהון או אמ' ליה לווה אישתבע לי דינא הוא דמישתבע ליה ואוקימנא למתניתין דכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה ביתמי מלוה שבאו לגבות שטר חוב שלאביהן מיתומי לווה. ולרבותינו שבארץ ישראל אפילו מת לווה בחיי מלוה יורשי מלוה נשבעין וגובין. אבל לרבותינו שבבבל אם מת לווה בחיי מלוה כבר ניתחייב מלוה לבני לווה שבועה שכל הבא ליפרע מינכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו וסלקא (דעתא) בשודא דדיאני וקימא ביתומין מן היתומין. אבל יתומים דמלוה מן לווה גופיה אפילו אביהם פגם שטרו נשבעין שבו' היורשין וגובין וליכא פלוגתא בהא מילתא כל עיקר. והני מילי כולהו בשטרי גרידי דלית בהון לא התראה ולא נאמנות ונאמנות למילתא אחרת אתאי דאו אמ' אישתבע לי דלא פרעתיך אפילו בטענאתא דעלמא לא חשיבא ולא משבעינן ליה. הולכך הא מילתא דאשכחתון בהלכות שלא כדין היא ולא תיסמכון עלה. ומעשים בכל יום דקאתו לקמן שטרי דתבעין יתמי דמלוה ללווה ומגבינן וליכא דחש להא מילתא בתרתין מתיבאתא מעול'.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |