תשובות הגאונים (הרכבי)/פז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[והגו]רם לאבד ממונו של חבירו בלא מסירות [אם שלם מה ש]עליו לשלם אינו פסול. אבל אם לא רצה [לשלם] דינו הוא כדין הגזלן:
ומה ששאלת... הנזכר בכתב הנאמנות שאמר שישבע [ויקבל] מחצה. אם זה אמת או לאו. התשובה. הוא לא... יפסידו. וזה כי הנשבע הוא רק על אחד משני פנים. והוא ששבועתו תהיה או באמת או בשקר. ואם נשבע באמת למה זה יפסיד המחצה ולו הזכות בכולו. גם אנחנו נשביעהו על מה שלא נתן לו ולא יתכן להשביע על מה שלא נתן לו. הלא תראה כי לשאלתנו במקום אחר ולימא שבועה שכולה שלי באה התשובה מי יהבינן ליה כולה. ואם הוא משקר בשבועתו הלא אין ליתן כלום בשבועת שקר. גם מי שיש ספק בשבועתו לא ישבע ויפטר ואיך ישבע זה ויטול. ובזה נתברר בטול הדעה הזאת. ואמנם היסוד אשר על פיו נעשה במקום שקם עליו בתיקו הוא בממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע:
ומי ששלח לשונו [לדבר] על בר ישראל בשוקים ומקומות הגלוים בדבר שממנו יצא לו הזק מן הגוים או מן המושל וההיזק הזה יצא לו מסבת השלוה הזה - הנה הוא והמוסר שוים כי שניהם גורמים לאיבוד [ממון]. וטענתו לא כוונתי להזיק לו לא תקובל מפני שזה דומה למי שיקטע ראש חיה ויאמר לא כוונתי להמיתה. כי אם דבר דבריו בפני מי שיוכל להגיד [להגוי או להמושל] הרי זה כמו שהגיד בעצמו. הלא תראה אמרם חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |