תשובות הגאונים (הרכבי)/מ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תשובות הגאונים (הרכבי) TriangleArrow-Left.png מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ושש' ראובן נשא אשה והוליד ממנה בן ומתה האשה ואחר כך נשא אחרת והוליד שני בנים ושתי בנות וכול'. אם כן הוא כאשר פורש בשאלה זו כך ראינו שאם יקום הדבר כי ראובן כתב חצי החצר לבנו הגדול כמתנה בשטר הרי הוא לבת הבן הגדול כמה ששנינו נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה. ואמרינן עלה אמ' שמואל לא שנו אלא שטר מתנה ואע"פ שאין השטר גופו מצוי אילא אם העידו שנים שראו שטר מתנה נכון שזכה בו הבן הגדול מאביו הרי זו עדות נכונה אילא שצריך לחקור בדברי העדים אם העידו כי ראו את השטר המזוכה כמה שפירשנו למעלה בשעה שהיו גדולים הרי זו עדות קיימת. אבל אם נודע כי קטנים היו בשעה שראו את השטר אין עידותן קיימת שכך שנינו ואלו נאמנין להעד בגדלן וכול'. ולעינין אלו הדברים שאין נאמן עליהן אמרינן מאי טעמא אפוקי ממונא הוא ולא מפקינן כי צריך העד להיות תחלתו וסופו בכשרות ולענין מה שאמרו ראינו שני כתבים אחד מתנה ואחד כתובה חוקרין מהן היאך ראו שני הכתבים במקום אחד הביום זמן הכתובה אם ביום אחר ורואין אם יום זמן הכתובה אי איפשר שהיו גדולים באותו היום הרי בטלה עידותן ואם אפשר שהיו גדולים ביום אשר אמרו כי ראו את שטר המתנה ואמרו כי גדולים היינו ולא נשתקרו דבריהן הרי עדותן קיימת ואם לא תעמד המתנה לבן הגדול הרי המכר שמכרה האלמנה לבנה מחמת כתובתה קיים כיון שיצא שטר כתובתה ויש בו מה שמפורש ומנהג המקום ליתן לה ואף נשבעה כעינין מת והניח נכסיו לפני יתומים לא תפרע אלא בשבועה וקימא לן יתומים שאמרו גדולים ואין צריך לומר קטנים בין לשבועה ובין לזיבורית ואע"פ שבנה הגדול לא היה מצוי שם באותה שעה אם בית דין השביעוה יפה עשו שהרי מבעלה גופו יש לה לגבות שלא בפניו אם ישנו במקום אחר כמה ששנינו הנפרעת שלא בפניו לא תיפרע אלא בשבועה וכל שכן מנכסי יורשים ולא מפני שהלך זה וישב מרחוק תבטל כתובתה שלזו אלא כיון שנשבעה בבית דין במה שעליה גובה את הקרקע בכתובתה וכותבת לבנה. ואשר נתלית בת הבן בחלק המטורף שמת אין בו ממש כי אף מחלקו יש לה כתובתה אחריו וגם יש לה מזונות כמה שאמרו חכמ' שלח ראבון באיגרתיה מי שמת והניח אלמנה ובת וכול'. וכתוב בסוף השאלה וערערה הבת ואמרה שמכרה בבת אחת והוא אומ' שלא נתכן מכירת הקרקע אלא בבת אחת ולא פורש מה פנים לערערה ומה עכפת לה אם בבת אחת מכרה אם בסירוגין וחקרנו והנה לא פורש באי זו דרך מכרה את החצי שאינו לה במתנה אילא הזכירה לבית דין מזונותיה והזכירה כתובתה ובמכירה עצמה לא ראינו שפירשה לאיזה מהן מכרה וזאת היא חלוקת ר' יהודה ור' יוסי דמפרשא בבריתא דתניא מוכרת וכותבת אלו למזונות מכרתי ואילו לכתובה מכרתי דב' ר' יהודה ר' יוסי אומ' מוכרת וכותבת סתם ובכך כחה יפה ואע"ג דרב שימי בר אשי אתא לאוקומי פלוגתיהו ניכסי בחזקת מאן קימי דר' יהודה סבר בחזקת יתמי קימי וכול'. אבל ודאי אם אמרה האשה יש לי מזונות כמה שנים ואני עכשו מוכרת בבת אחת להיפרע למה שעבר אין לה זה מן הדין ואין מכרה קיים אלא אם כן נתנו לה בית דין רשות ללוות ולהוציא בעל מנת שכשיעברו הימים תמכור בבת אחת כגון זה המכר קיים בבת אחת אבל בטענתה לא תמכר לשעבר כלום אילא להבא מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחד לשלשים יום. ואם מהדרך הזו ערערה הבת על האלמנה שמכרה בבת אחת הרי פירשנו את הדין אם למזונות מכרה ואם לכתובה מכרה כגון ששטר כתובה יוצא מתחת ידה ונשבעה כמה שיש עליה הרי מכרה קיים ובבת אחת ראוי לה למכור.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף