תשובה מאהבה/רב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב"ה יום ד' ו' כבט תקסח"ל פראג ה' ישפות שלום כנהר שאינו פוסק רחמי' וחיים כמים שאין להם סוף לידיד נפשי חתני הרב המאוה"ג החריף ובקי מו"ה איצק נר"ו ואשתו עמו היא בתי הצנועה הרבנית מ' רבקה תחי' ונכדיי יצ"ו.
הגם שאני בעוני אינני חלים ובריא וקשה עלי מאד לעיין בהלכות המפוזרות אבל חתני הרב נר"ו אהוב וחביב עלי יותר מגופי חזקתי א"ע ופניתי לראות את דבריו והמה מלאי' זיו חכמה ומפיקי' נוגה תבונה ופתח דבריו האיר השחר עלה ומסתפק במה דאמר ר"א פסחי' ו' ע"ב שני דברי' אינם ברשותו של אדם כו' באם יש לו חמץ של כלאי הכרם שבלא"ה אסור בהנאה אם גם בזה עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו לעבור בב"י כמו חמץ דעלמא א"ד דיש לחלק דוקא חמץ דעלמא שהי' ברשותו קודם זמן אסורו והאריך בפלפול חכמה לבנות ולסתור כמבואר בלשון שאלתו ולענ"ד נראה ברור דאין חילוק בין חמץ דעלמא לחמץ של כ"ה של תקרובות ע"א בכלן עשאן הכתוב כאלו הן ברשותו וכי מצינו שחלקה התורה בין חמץ לחמץ אלא משפט אחד ותורה אחת להן לענין ב"י ומצוה להשביתן מביתו ובזה מצאתי מקום ליישב דקדוק אחד (אשר שמעתי בילדותי בהיותי בר ארביסר שנין מאת רבינו הגדול המנוח מוהר"י סג"ל לנדא נ"ע כשלמדתי אצלו מס' פסחי') למה נקט ר"א הני שני דברים אלו בלבד עשאן הכתוב כאלו הן ברשותו הא איכא נמי שור הנסקל לאחר שנגמר דינו (והדבר צריך חיפוש אשר לא אוכל כעת) ואמר דרך חידוד תלמידים ששני דברים אלו משולבים ובדבור אחד נאמרו בצירוף לתרץ קושי' תוס' שם דף כ"ח ע"ב חזקי מנלן א"ה ת"ז עיי"ש דאיכא למילף בק"ו... ובב"ח וכיוצא בו כאיסי ב"י (כאשר כבר האריכו בזה הפ"י בר"פ כל שעה ד"ה אמר חזקי' ודף כ"ה ע"א ד"ה חמץ בפסח ודף כ"ה ע"ב ד"ה מני מתני' ובספר א"ח) וסתר הדברים דאין מזהירין מן הדין יען אי חל בור בר"ה חייב אז ע"כ מזהירין מה"ד דלא כמכילתא פר' משפטים כמבואר במס' ב"ק מ"ט ע"ב ודף נ' ע"א ועיי"ש בתוס' ד"ה על הכרי' והשתא שפיר נקט ר"א הני תרתי בור בר"ה משם מוכח דעונשין מה"ד א"כ שפיר חמץ משש שעות ולמעל' אסור בהנאה אף לחזקי' מק"ו דוק ותשכח ואינו אלא חידוד בעלמא ולפמ"ש אתי לאשמעינן דחמץ משש שעות ולמעלה דומי' דבור בר"ה דאין הבור שלו אלא של הפקר מכ"ז עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו ה"ה נמי חמץ אעפ"י שאינו שלו אלא של כ"ה ותקרובות ע"א אפ"ה עשאן הכתוב כאלו הן ברשותו להתחייב עליהן דלא תימא לחלק כמו שעלה על דעת מעלתו דדוקא חמץ דעלמא שהי' ברשותו קודם זמן אסורא הוא שאינו יוצא מרשותו לענין ב"י אבל חמץ של איסורי הנאה שלא הי' ברשותו מעולם לא קמ"ל דאין לחלק וגם בספר צל"ח ראיתי שם שהאריך חמץ דומי' דבור אם אחר שחפר זה בר"ה ובא אחר וזכה בבור האחרון חייב ה"ה חמץ בע"פ אם לאח"ז איסור משך הנכרי החמץ לביתך מותר אחר הפסח עייש"ה בארוכה.
ומה שמתרץ חתני הרב נר"י קושית תוס' בריש פסחי' וכתב דהצריכו חכמי' בדיקה משום שמא ימצא חמץ של כ"ה ותקרובות ע"א נראה לענ"ד משום מלתא כי האי לא תקינו רבנן על כל ישראל להיות בודקי' אור לארבע עשר.
אמנם מה שמתרץ חתני נר"ו קושי' הכלבו בשם גאון דשפיר איכא סופו להקל באם יש לו חמץ של כ"ה שאינו יכול לבטלו הוא דבר חכמה וכמה קולמסי נשתברו על קושי' זו ועיין ב"ח א"ח סי' תל"א ובפר"ח שם והמחברים האחרונים על מס' פסחי' הפ"י וצל"ח ואח"י ובחדושי מהר"מ ברבי חלק שני בחמש שיטותו מצאתי דבר חריף בזה לפמ"ש תוס' שם דף כ"ח ע"א דרבנן דמתני' היינו ר' יוסי משכחת לה חמץ דלא מהני ביטול והוא חמץ של טבל ור"י מטעמי' דל"ל איסור כולל אף בא"ה וא"כ איסור חמץ לא חל על איסור טבל ואף דחמץ א"ה והוא לשטת רש"י בחולין הוי א"מ וביבמות אמרינן מודה ר' יוסי באיסור מוסיף מ"מ להרמב"ם פירושו לכריתות כ' דא"ה הוה א"מ בקדשי' והאריך בחמץ של טבל כיון דאיסור אכילה לא חל ליכא א"ה ואף דאין אחע"א היינו לענין אכילה והנאה אבל בל יראה ודאי עובר ועת' הגם דחמץ בביטול בעלמא סגי בגלוי דעת בעלמא כמ"ש הר"ן ר"פ היינו חמץ דאסור בהנאה אבל חמץ של טבל לר' יוסי דמותר בהנאה לא מהני ביטול ושפיר קאמר ר"י לא מצד עצים יהא יושב בטל היינו בחמץ של טבל עכ"ד בקצרה מאד והאריך בדברי' חריפי' ובקיאי' אבל לפענ"ד כל דבריו אינם אלא פלפל וחידוד בעלמא וכ"מ שאמרו אין אחע"א היינו לענין מלקות אבל אסורי תורה במק"ע ועיין יבמות דף י"ג ע"ב וה"ה הכא לענין הנאה ועיין במוהרי"ט (מביאו בעל שער המלך פי"ז מהל' א"ב הל' ח' דף קי"א ע"נ דפוס ברין) דכי אמרינן דאין אחע"א היינו דוקא לחייבו ב' משום אלמנה ומשוה אחותו אבל אם התרו בו משום אלמנה ולא משוה אחותו או שהי' שוגג באחותו ומזיד באלמנה פשיטא דחייב דמשום שהיא אחותו לא גרעה מאלמנה דעלמא כו' עיי"ש ולזה הערני ידידי חתני הרבני החריף מוה' פייש לייב פרידלענדר נר"ו והארכתי ואין כאן מקומו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |