תשובה מאהבה/קכט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב"ה עש"ק ז' א"ש תקס"ה פראג. צלותי דר' אלעזר שתשכן בפורינו אהבת שלום עד אין קץ לכבוד אהובי ידיד נפשי חתני הרב המאוה"ג החריף ובקי מוה' איצק נר"ו אב"ד בק"ק ברעזניץ והגליל יע"א.
הנה כו' בעסק מלאכת צוקר רבים מגדולי האחרונים דברו בזה לפי המדומה ולא ידעו בעשייתו מאומה ולכך נשאר הדבר במבוכה וגדלה המהומה הגאון בעל ט"ז (בא"ח סי' תס"ז ס"ק ח') הי' ערוך לפניו מה שקורין הוט צוקר אין בו בישול כלל וחשב בדעתו שהוא גדל על האילן כמות שהוא כצלמו וכדמותו כמו שמביאין אותו כמין כובע רחב למטה וקצר ומשוכע למעלה וכן נראה מלשונו לכל הישר הולך ומבין בטיב לשון הקודש שכ' וז"ל ולא נעשה בו שום בישול אלא כתולדתו מביאין אותו עכ"ל אני ראיתי מלאכת הצוקר וכל עסקיו שנה שנה קרוב לעשרים שנים רצופים כאשר נעשה בפאברי"ק בעיר קעניג"ס זא"הל וראיתי שאי אפשר לעשותו כ"א דרך בישול מפרי"ן צוקר ויש קורין אותו פוד"ר צוקר (ואפילו הפוד"ר עצמו אחר שלקחוהו מן הקנים במקום שגדלים מבשלין אותו וכבר תמה מ"ו הגאון המנוח בס' נ"ב חלק א"ח סי' כ"ג איך לא חששו אולי בשעת הבישול ע"י אינו יהודי נעשה בו איזה חימוץ כי אין מביאין משם שום הכשר עיי"ש) ובדפוס היו עושין ועגול הוא רחב למטה ומתקצר והולך למעלה (ובעיר ברלין לא הי' עושין של פסח עגול כ"א בעל שלוש קצוות וזהו סימן מובהק וקשה לזייף ול"ח לאחלופי) ואין בהוט צוקר חשש תערובות כלל וכן פסקו רוב פוסקי' הראשוני' (ועיין במג"א שם סק"ט ובא"ר ס"ק י"ב בשם הגאון מלבושי י"ט) זולת קפידא אחת מצאה מקום האומנים בשעה שעוסקין במלאכתן טובליך פתיהן בבשולו בעודנו רותח וכן בעיני ראיתי ויש לחוש שנשארו פרורין וחוזר וניעור בפסח דבר זה אמרתי כי הוינא טלי' ואשתכח לסבי כוותי כי ה' אנה לידי חבור נפלא מאיש האלדים קדוש ס' ברכי יוסף וכ' וז"ל בויניציאה ובמצרים העידו שאין בצוקר תערובות קמח כלל אך נודע כי האומני' טובלין פתם ביערת דבש והוא רותח כו' ומיני בלילות שעושין מצוקר אסור אפי' להשהותן כו' עיי"ש ולכך נוהגין פת פראג כל יראי ה' שמשימין אותו במקום מיוחד ואין סוחרין ואין מוכרין אף לאינו יהודי כל ימי החג.
יש מקומות נוהגין היתר אם בחוה"מ הוא היריד ומשתכרין הרבה למכור לא"י הוט צוקר כמבואר בפרי מגדים בחלק ט"ז גם הוא בעצמו סיים וכתב במקום שנהגו איסור אין לנהוג היתר בפניהם גם את זה אודיע למעלתו כשהיו עושין הצוקר לשם חג בפאברי"ק הנ"ל הי' מוחה מ"ו הגאון המנוח נ"ע שבל יקחו צבע אינד"ך למלאכת צוקר (כי דרכם ליקח אותו לשל כל השנה) אף שאינו אלא צבע בעלמא ואמר שיש קבלה בידו שיש בו חשש חמץ.
וידע חתני הרב נר"ו קאנד"ל צוקר חמץ גמור הוא וצריך למכרו לא"י קודם החג אבל לא כמ"ש הגאון בעל ט"ז משום שמבשלין צוקר לבן ביורות חמוצות והוא נתאדם כו' דהוי נ"ט בר נ"ט וסתם כלים אינם ב"י גם מדבריו נראה שלא ראה קאנדי"ל צוקר לבן מימיו אלא צוקר קאנדי"ל עושין בכלי שהוא בדופניו מלא נקבים ומאותן נקבים נמשכו חוטי הפשתן או קנבוס כמון מעשה אורג והצירו"פ הנוטף נאחז בחוטים האלה והנקבים נסתמו בבצק וגם החוטים נמשחים בבלק רך למען אשר ידבקו הטיב הנטיפות ואין חילוק בין לבן לאדום אלא הלבן מצורף יותר והאדום אינו מזוקק ממראה הצירו"פ לכן כל שלא נעשה לשם פסח חמץ גמור וצריך למכרו קודם פסח, והנה מלאכת הצירו"פ של כל השנה היא מהפסולות הנשאר אחר בישול הוט צוקר גם ממה שנשפך על הארץ בעשיית הצוקר ומכבדין את הבית עם אשפה שבבית מאלה מצרפים הצירו"ף והנה מלבד שהחדר בחזקת חמץ שאוכלין בו כל השנה גם האומנים טובלים פתם כמ"ש למעלה גם שמעתי מן הבקיאים במלאאכת העבודה זאת אם אין המראה אדומה כ"כ שופכי' שכר שעורים לתוכו ואם הוא צלול ואינו מתעבה קצת כמשפט מערבים בו קמח עכ"ז פה פראג לא החמירו בו כ"א לסגור בחדר מיוחד עד אחר החג והיא נפלאת בעיני.
מה שקורין צקאריע קפע הנה בהיות מ"ו הגאון המנוח נ"ע בחיים חיותו עמנו לא רצה להתירו אף אם נעשה בהכשר לשם פסח כי יש בו הרבה חששות ואחרי אשר לקח אותו האלדים התאספו הרבנים ב"ד מו"ש והתירו מה שנעשה לשם פסח בשמירה מעולה ולא היתה אז דעתי מסכמת עמהם כאשר כתבתי בס"ד בסי' קצ"ז וחברי רבו והתירו ונעשה פה בהכשר כל שנה ושנה וכל א' מחותם בחותם ב"ד מו"ש מה שקורין מושקי"ט נו"ס יש בו חשש חמץ גמור כי דרכו להיות מלא נקבים וחלילים וסותמין בבצק והיא דבר ידוע לרבים גם בעיני ראיתי כן מושקי"ט בלי"ט מוכרין קודם פסח כי שורין אותו במי שעורין וכן נוהגין פה פראג ואין לשנות אלו מיני בשמים שאוכלין במדינת פיהם פלפל זנגבול קנה בשם צימונ"ד בשם חדש וכו'. הק' אלעזר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |