תשובה מאהבה/צב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בע"ה יום ג' כ"ד אלול תקס"ב ל' פראג ה' ריבו יריב ואויביו שמשם יעריב ואותו לעבודתו יקריב כבוד אהובי תלמידי ידידי וחביבי הבחור המופלג החריף כהר"ר פינחס הלברשטאט בק"ק ברודא במדינת מעהרין.
אהובי תלמידי מיום היותך בבי מדרשי כמה לך נפשי ועתה בהגיע מכתבך הנעים קריתי ושנותי ושלשתי במעוצות ודעת שפתיך ברור מלולך וקב"ה חדי בפלפולך ויישר כחך וחילך וירום קרנך ומזלך אוכי"ר כבר מלתי אמורה שכתבתי לך מש"ק העבר שאני טרוד בימים האל לבשר צדק בסוד ישרים ועדה כידוע לך מנהגי מדי שנה בשנה וכתבתי לך עיניך תחזינה מישרים מ"ש מורי הגאון נ"ע בספר נודע ביהודה חלק אה"ע סימן ט' שפתח פתח להסיר הפחד ממי שלבו נוקפו והעתיק שמה דברי הרמב"ם בתשובה אשר ראה בכסף משנה פ' כ"א מהל' א"ב הל' ל"א ואני הגבר ראה ראיתי בתשובה עצמה ומצאתי יותר באר היטיב והוא יתד במקום נאמן וז"ל בתשובה הנקראת פאר הדור (בסימן קמ"ו) תמהני תמיהה גדולה על תלמידי חכמים יקרים עסוקי' בתורה תמיד יקשה עליהם דברים פשוטים כאלה ואין חולקין בין הדבר האסור מן התורה לדבר האסור מדבריה' ומה שלא אמרו אסור כ"א מניעה ותמה אני בשאלה כזאת אשר רצו לדמות ספק נפשות הבאה בידים שדוחה מילה לספק נפשות אשר הוא תלוי במזל ומקרה ומאורעות בלתי צודקות והכנעות הזמנים ושינוי הוסת ותולשת המוזגים ואין דמיון בין זה לזה אמנם התשובה על זה הוא כאשר תדעו שזאת המוחזקת לקטלנית מנעו אותה לבלתו תנשא לשום אדם ולא מפני שיש איסור בזה כלל ואין חילוק בין האיש אשר ישא מוחזקת או יאכל מכישא דאסיר גנאה וזה דמיוני והלכה למעשה אצלנו וכל ערי האנדל"ס תמיד שימות בעלה הראשון והשני ואינו נמנעת מלישא מכ"ש אם היתה בימי נעוריה שיש לחוש לכמה מקרים רעים אשר אין בהם חפץ ותפקיר עצמה ומצינו חכמי התלמוד התירו לעבור על איסור עשה ושחררו אמתא (גיטין ל"ח א') כדי להרחיק אדם מן העבירה ושלא ליתן מכשול לפריצים ואיך נניח בנות ישראל לצאת לתרבות רעה נתפשט המנהג אצלנו שלא הי' מקדשין למוחזקת עד שישאלו את פיה אם הוא רוצה ואם הוא כרצונה ושמא מצאה אדם אחר שרוצה לקדשה ואם הוא בטוב לבה אז מקבלת קדושין בפני שנים דעלמא ואחר זאת תבא לב"ד ויכתבו לה כתובה ותכנס לחופה ומברכין לה שבע ברכות כך הי' עושין בב"ד של רבינו יצחק הרב זצ"ל בעל ההלכות וכן בב"ד של רבינו יוסף הלוי תלמידו וכן עשו כל הב"ד אשר באו אחריהם וכן פסקנו אנחנו ועשינו הלכה למעשה במצרים מיום שבאנו עכ"ל משמעות דבריו דוקא אם נשאת לראשון ושני וכן אביי נסיב לחומה (יבמות סד:) אעפ"י שמת לה שני אנשים (ועיין בתשובות בנימן זאב סי' מ' ועיין בס' כנסת הגדולה בהגהות ב"י אה"ע סי' ט') אבל באשה שנשאת לשלשה אנשים ומתו כשאלתך גם הרמב"ם מודה דאפי' בנשואין בעינן תלת זימנא דלעולם הלכה כרשב"ג כמ"ש הב"ש סי' ט' ס"ק ד' חוץ ממילה סכנה הבאה בידים ועיין באה"ע סי' ב' סעיף ז' לא ישא אדם כו' משפחת נכפין והוא שהוחזק ג"פ ועיין שם בח"מ מ"ש ס"ק יו"ד בשם נמוקי יוסף ועיי"ש סי' קנ"ב סעיף י"ב הפילה ג"פ הוחזקה לנפילים ועוי"ש מ"ש הב"ש ס"ק כ"ז (וראיתי בס' ברכי יוסף א"ח סי' ל"ט ובאה"ע סי' ט' שהחליט הכלל דאין הלכה כרבי נגד רשב"ג אביו אם לא במקום דסתם כרבי וכן מצאתי כלל זה בנ"ב בתק"ע סי' מ"ו דף מ"ח ע"ב והשיג על שב יעקב סי' י"א וכתב עליו שזה שגיאה אם אמרו הל' כרבי מחברו אבל לא אמרו הלכה כר' נגד אביו ורבו ואני בעניי כתבתי בגליון נ"ב זה עשרים שנים במחכ"ת הקדושה נעלם ממנו דברי הרא"ש פ"ג דמ"ק סי' ל"ב דהלכה כר' אפילו נגד אביו ורבו רשב"ג וכ"ד רש"י והרשב"ם עיי"ש והנה אשתקד אנה ה' לידי ס' חדש הנקרא תורת חסד והאריך בכלל זה ואין כאן מקומו) אמנם אחרי שכתבתי שבעל א' מת זקן ושבע ימים ואחד אשר נשא אשה נגד עצת הרופאי' שדנו דינו אם ישא אשה ימות אין ברור כ"כ שהאשה הנעצבה הלזו מוחזקת לקטלנית (ועיין ב"ש סי' ט' סק"ו) וה"ז דומה למה דאז"ל (תענית כ:) מפולת שאמרו בריאות ולא רעועות כו' ועיין ב"י א"ח סי' תקע"ו בשם הירושלמי בתים שאמרו בריאים ולא מתרועעים ודכוות' בחורים אבל לא זקנים והה"נ הכא ואנשים בריאים ולא חולים (ועיין מהרי"ו סי' קפ"ג ועיין סב"י).
גם יש לצרף מ"ש מורי הגאון נ"ע (בנ"ב חלק אה"ע סי' טי"ת) וז"ל ודע שיש בידי להמצא קולא אחת והוא שהרא"ש כ' בתשובה מה שאמרו מזל גורם אין הפירוש שמזל גורם שימותו אנשיה כי מיתת האיש אינו תלוי במזל רק מזל גורם להחיות בעושר או להפך והאשה היותה כלואה בבית ומתפרנס ע"י בעלה מזלה גורם שימותו אנשיה למען תחי' בעוני ומעתה אני אומר שזה בסתם נשים אבל באשה שהיא אשת חיל ואנו רואים שגם אחר מיתת אנשיה היא מצלחת במו"מ ומתפרנס שלא בצער אז ודאי שאין מזלה גורם לעניות א"כ מיתת אנשים לאו ע"י הוא ואף שלמ"ד מעיין גורם נסתר סברה זו מ"מ הואיל ורב אשי אמר מזלא גורם הלכתא כוותי' וא"כ אם האשה הזאת מתפרנסת ולא ע"י אביה רק היא מצלחת יש קצת היתר אבל מ"מ הואיל ולא מצאתי סברא זו בשום קדמון לא מלאני לבי להתיר בפירוש אמנם די ביאור שפתחתי לך עכ"ל ואף שיש לפקפק קצת על דבריו א"כ למה לא אמר הש"ס (יבמות סד:) שזה איכא בינייהו בין למ"ד מזל גורם למ"ד מעיין גורם אם היא אשה מצלחת וכלי זינה עלי' שזונה את עצמה ומתפרנס שלא בצער מותרת להנשא למ"ד מזל גורם ואסורה למ"ד מעיין גורם אבל ז"א כבר כתבו תוס' (ב"ב ה:) ד"ה ואפי' מיתמי כו' ועוד דבכמה מקומות יכול למצוא איכא בינייהו טובא ואינו חושש אלא דבר אחד או שנים כדאמרינן כו' עכ"ל וכן צ"ל לדעת הרא"ש ר"פ נערה שנתפתתה והנ"י ס"פ הבא ע"י שכתבו קטלנית כופין אותו להוציא דחמירה סכנתא מאסורא ובכלל שופך דמים ומנדין אותו בב"ד עוי"ש וצ"ל לדידהו דמזל גורם ואפי' אמרה דיירינא בהדי סהדי לא שבקינן לה ולכך לא מני התנא (כתובות עז.) בהדי אלו שכופין להוציא וכדמסיק שם אליבא דשמואל דלא מני שהה עשר שניה א"כ ק' כנ"ל למה לא אמר התלמודא דזה נ"מ בין למ"ד מזל גורם למ"ד מעיין גורם אם מזל גורם אפי' אמרה דרינא בהדי סהדי לא שבקינן לה אלא ודאי התלמודא לא חש לזה כד"ת תוס' ומרוב הטרדות בימים הללו לא אוכל להשתעשע עמך בפלפולי' ועשה כטוב בעינך ושעתך תרמונך והאלקים יחנך הכ"ד רבך ואוהבך הדש"ת. ה"ק אלעזר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |