תשובה מאהבה/כד
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום השלישי ר"ח כסלו תקס"ז לפ"ק פראג.
- הבינה והברכה לחיי עולמים, העושר והכבוד עד אחרית הימים, עוז וחדוה נאהבים ונעימים, לכבוד ידידי ורעי כאח לי הרב הגדול החריף ובקי החכם השלם מוה' ברוך יוצרך יחוננך ושעתך תרמונך בעמ"ס טעם המלך.
אותיותיו תאורנה עיני כי טעמתי דבש וחלב תחת לשונו יען ראיתי האלדי' עשה את האדם ישר ובידו מאזני צדק ואבני צדק להכרי' האמ' לכף זכות ואדם אין בארץ המשגי' בכף מאזני' כל עיקר אם בעל כנפים יגיד דבר הוא יקר ובין אמת לשקר לא יבקר דברי הנקלה קצים מקולקלי' ודברי הנכבד נכבדים טבי' ותקילי' לו ישקול אדוני בפלס ובמאזני משפטי היושר כי פשוט וברור נמי לומר מה שאז"ל כל אחד ואחד מביא ס"ת מביתו או מתוך ביתו אחת היא שפה אחת ודברים אחדים ואל כוונה אחת סובבת והוא לידע ולהודיע שלא הי' שומעי' בע"פ מפי הכהן הגדול מס"ת שבעזרה אלא כל א' מביא ס"ת מביתו וה"ה נמי אם הגירס' מתוך ביתו הוא י"ל על כוונה זו שלא היו שומעי' מס"ת אשר הי' בתוך העזרה אלא כל א' מביא ס"ת מתוך ביתו לשמוע כאשר יוצא מפי הכה"ג וגם ביומא וגם בסוט' י"ל מאתמול הביאו ויעויין במהרש"א חי"א במס' יומא אמנם יהי' איך שיהי' הפוך בה הפוך בה דכלה בה שצריכין לחלק בין קודם שנפרצו פרצות בירושלם לאחר שנפרצו כנראה מתשובת רבינו הגאון נשמתו עדן, יען כ"ז אין נ"מ לדינא להלכה ולמעשה כ"א לפלפול בעלמא בעיטור ועיטוף סופרים אותיות ונקודות מרובות על הכתב.
ועתה רואה אני את דברי רו"מ נ"י מעייל פילא בקופא דמחטא דלשטת הרמב"ם ולהך גירסה בסוטה אי אפשר להביא כל א' ס"ת אם לא פחות פחות מד"א כמבואר בדברי מעלתו בארוכה הנה מלבד שאין להורות להקל על בנין של פלפול אף שהוא בנין של שמחה ומכ"ש לנחות תרי דרגא מדבר המפורש בש"ע בלי חולק בא"ח סי' שמ"ט דאוסר אפי' בכרמלית ופחות פחות מד"א ומכ"ש חלילה להפריז על המדה ולהקל בר"ה פחות פחות מד"א הס לא להזכיר ובכזה אמרו ז"ל כבוד אלדים הסתר דבר, והנה מלבד מה שכתבתי למעלה דגם בסוטה י"ל מעיה"כ הביאום שם ואפי' אם יהיבנא לי' כולא פלפוליו וקב"ה חדי בפלפול' בקושט קאמינא גוף הקושיא אשר העירה רבינו הגאון נ"ע (וכיון לקושי' זו גם אחי חותני הרב המופלג התרוץ מו"ה פייבל באנדי נר"ו והיא בעיניו הפלא ופלא כאשר העתקתי לשונו לעיל סימן כ"ב) אם היו מערבין את ירושלים והניחו שיור איך היו אותו שיור מביא ס"ת מביתו והנה מלבד שאשתמיט' דברי הקדמונים רש"י וסמ"ג וסמ"ק וש"ג וב"י דירושלים כרמלית היא ולא צריך שיור (כמ"ש לעיל סימן כ"א בדברי התלמיד) אלא גם לשטת הרמב"ם יש לדחות קושיא זו בכמה גווני בגילי דחיטי.
ראשון הא מוכח בהנהו בני קקונא בעירובין דף ס' ע"א דבי תיבנא אע"ג דאין צריך לערב שוי' אביי שיור לפומבדיתא ואע"ג דהרי"ף והרמב"ם פ"ד מה"ל עירובין הלכה כ' השמיטו הך דאביי פשוט לכל משכיל שהוא בכלל דבריהם אפילו בית אחד כו' יהיה איך שיהיה כי הלכה כר' יצחק שם שהוא תנא והל' כדברי המיקל בעירוב וסמכו על אביי כמבואר באשר"י וכ"כ הטור והש"ע בסימן שצ"ב סעיף ג' בלי חולק שאפי' בית בקר ובית תבן שאין צריך לעירוב עושין אותם שיור ומעולם לא שמענו משום פוסק המגמגם בזה כי אחרי שהלכה אפילו בית אחד מכל מקום.
שנית דהא קיימ"ל בש"ע שם סעיף א' דלכך עיר של רבים צריך שיור משום היכר הוא כדי שידעו שהעירוב היתר להם לטלטל בעיר שרבים בוקעים בה שהרי מקום המשוייר אין מטלטלין בו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן יעו"ש אמר מעתה מי לא היו יכולין לערב חצי העיר ירושלים לבדנה וחצי העיר ירושלים לבדנה באופן שמקום המקדש היה באמצע בין שניהם (עיין זוהר פרשת תרומה דפוס זולצבאך דף כ"ד ע"ד ובפ' שלח לך דפוס שם דף ס"ז ע"ב) וה"ז דומה למה שאמרו עירובין דף מ"ה ע"ב שלש חצרות הפתוחות זל"ז ופתוחות לרה"ר עירבו שתים עם האמצעית הוא מותרת עמהן והן מותרת עמה ושתים החיצונות אסורות זל"ז והכן קיימ"ל ויעויש"ה דף מ"ט ודף נ' ובהרי"ף והרי"ש והרמב"ם פ"ד מהל' עירובין הל' כ"ג וטור וש"ע סי' שע"ח וסגי והותר בהיכר זה לכל הפוסקי'.
שלישית וכי לא די אם הניחו שיור בית נשים שאינן מביאות ס"ת כי כל מצות כתיבת ס"ת ולהתנאות לפניו נוהגות באנשים ולא בנשים כ"כ הרמב"ם בס"ה וכ"כ הסמ"ג והסמ"ק והרא"ה בחיניך והדברים פשוטים ודלא כבעל ש"א סי' ל"ה וסי' ל"ו ואם הנשים חייבות לשמוע קריאת התורה כתבתי בס"ד במק"א ויעיין במג"א א"ח סי' רפ"ב סק"ו ואין כאן מקומו.
רביעית אפשר לומר כמ"ש ידידי דוד אשתי הרב המופלג מוהר"ם הנ"ל לפי מה שכתב המג"א בסימן שצ"ב סק"ג בשם הר"ן דדירת עכו"ם חשיב דירה אפשר שהניחו דירת עכו"ם (ועיין לעיל סי' כ"ב שהעתקתי לשונו אות באות) אמנם מה שתמה כבוד מחותני הרב מהר"פ הנ"ל על הר"ן לדינא דהא אנן קיימ"ל דדירת עכו"ם לא חשיב דירה נלע"ד דלק"מ אע"ג דלענין שאר דירת עכו"ם לא חשיב דירה אבל הכא דלשיור בעלמא חשיב דירה כדיר של בהמה רפת בקר חשיב שיור כמו שכתבתי למעלה והדבר מפורש בעירובין דף ס"ב ע"א וע"ב ודברי הר"ן נכונים לדיניה.
ועל מה שפסק רש"י בכמה מקומות אין עו"ה ליוה"כ ובכריתות מסיק התלמודה דרפרם ברותא היא בארתי קודש קצת ישוב נכון לענ"ד (ועיין לעיל סי' כ"א בדברי התלמיד) ורבו טרדות יום יום על הארץ ועל המזון כאחד המון הנה מנעוני להשתעשע עם כבוד תורתו וכבחלום דברתי עד עתה הכ"ד ידידו השש בכבודו ושמח בהודו. |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |