תשובה מאהבה/יט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב"ה יום א' כ' תמוז תק"מ ל' ג"ט.
- השוכן בתבל יהפוך לכנור ונבל את ימי אבל ויהיה אך שמח לרבות עד יום אחרון שמחה עד קץ הימים עוז וחדוה במקומו ויהי ה' עמו ויענה את שלומו כבוד מורי הדרא פרי והדרא ארעא ומרא דארעא מופת הדור טוביינא דחכימי מאור הגולה וריש גולה מרנא ורבנא יחזקאל החוזה מחזה שדי יחזה נשיא ישראל ונשיא הלוי' אב"ד ור"מ בק"ק פראג.
אחרי קידה והשתחוי' אפים ארצה לנשק כפות רגליו אנכי שואל במדת טובו לכבדני נגד זקני עמי בתשובה מאהבה ואם שגיתי שגגותי יהפוך לזכיות בדבר אשר נשאלתי מחבר' אחת אשר הוציאו כסף על כתיבת ס"ת חדש בכתיבה תמה בנוי ויופי מאד וגם התנדבו לה כלי קדש של כסף ובגדי קדש לכבוד ולתפארת ומבקשים להביא בשבת נחמו הבע"ל בשמחה ובשירים להראות חזותו לרבים ולשמוח שמחה של מצוה ולהתנאה לפניו יתברך יען העיר פרזות חשב שאסור לשאת ביום השבת באיזה אופן אפשר להתיר להם לכבוד התורה.
ואמרתי לכאורה אין מקום להקל אפילו להוליך פחות פחות מד' אמות ואפילו ברשות הרבים דידן דקיימי לן דיש לו דין כרמלית כמבואר בא"ח סימן שמ"ה בט"ז סק"ו ובמג"א סק"ז דהא בפי' כתב המחבר שם בש"ע סימן שמ"ט סעיף ה' אסור להוליך חפץ פחות פחות מד' אמות אפילו בין השמשות ואפילו בכרמלית עכ"ל אמנם אפשר להקל באופן אם רבים המה שאחד יתן לחבירו בתוך ד' אמותיו וחבירו לחבירו כמבואר שם בש"ע סעיף ג' וכמו שכתב הט"ז סק"א כי באופן הזה לא חיישינן שיוציאו חוץ לד' אמות דכל אחד וודאי נזהר יען כבר כתב הט"ז שזה אינו מועיל אלא לענין טלטול חוץ לד' אמות ברשות הרבים או בכרמלית אבל לא להוציא מרה"י לכרמלית ומזה קורא תגר על מה שנוהגין כשנותנין ספר תורה לבה"כ בשבת והולכין דרך רחוב שהיא על כ"פ כרמלית נושאין אותה על ידי הושטה ועל ידי עכו"ם וודאי אסור להוציאה וה"ל מצוה הבאה בעבירה לפי דעתי עכ"ד וצל"ע למה לא מהני הושטה מן הבית לכרמלית במקום דהוי תרתי דרבנן באופן שזה עוקר וזה מניח דרבנן וכרמלית דרבנן אם לא שצ"ל כמו שאסור לדעת המחבר להוליך פחות מד' אמות אפילו בכרמלית משום דבקל אפשר שיטעה וקרוב הדבר שיוצא חוץ לד' אמות הוא הדין נמי הוי גזירה קרובה שיוציא לבדו מרה"י לכרמלית.
אבל ראה ראיתי בספר אלי' רבה בסימן שמ"ט ס"ק ח' שתמה על המחבר מנא לי' לאסור בכרמלית והא דאסרו בין השמשות היינו משום שהוא ספד"א ובקלו' יעבור חוץ לד' אמות ועכ"פ לא מצאתי לשון קדמון שאוסר בפירש עכ"ל אמנם בשביל תמיהת בעל אלי' רבה לא נניח פשט לשון הש"ע בלי חולק ועוד אם הוא לא מצא קדמון שאוסר בפירש אני יגעתי ומצאתי דאת' לידי שו"ת תשב"ץ חלק שני סימן רפ"א וז"ל ולטלטל במבוי שאין בו עירוב פחות מד' אמות אינו מותר שלא התירו בו אלא למי שהחשיך בדרך וכיסו עמו ואף שם אסור להכני' מרשות לרשות אפילו תוך אמה אחת עכ"ל עיין בש"ע סימן ש"א סעיף מ"ב.
ונלע"ד ראי' שאין להקל אף בכרמלית כדעת הש"ע והתשב"ץ דאמרו במסכת יומא דף ע' ע"א ואח"כ כ"א מביא ס"ת מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים ופירש"י להראות נויו של ספר תורה ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה שנאמר זה אלי ואנוהו התנאה לפניו כו' ס"ת נאה בקלף נאה בדיו נאה בלבלר אומן ומערב יום הכיפורים הביאום שם עכ"ל והיו עיניך רואות הגם שהתנאו בספר תורה נאה בכל מיני הידור ותפארת עם כל זה לא הביאו ביה"כ עצמו פחות פחות מד"א וכן הוא במסכת סוטה דף מ"א ע"א מכאן ואילך כל אחד ואחד מביא ספר תורה מתוך ביתו וקורא בו וכל כך למה כדי להראות חזותו לרבים ופירש"י מכאן ואילך לאחר שגמר כהן גדול לקרא פרשיותיה בברכותיה כל אחד מן הציבור מביא ספר תורה מביתו לעזרה דקסבר אין עו"ה ליום הכפורים אי נמי ירושלים דלתותיה נעולות בלילה ומערבים את כלה עכ"ל וילד"ק הנה רש"י ז"ל מביא ג' אופנים ביומא ובסוטה האיך הביא כל אחד ספר תורה הא אסור להוציא' ביום הכפורים ולא כתב גם כן את האופן הזה שהביא כל אחד פחות פחות מד' אמות דהא ירושלם כרמלית היא שהוא כלה כחצר של רבים שלא עירבו הואיל ודלתותיה ננעלו בלילה כמבואר בכמה דוכתי בעירובין דף ו' ע"ב ודף ק"א ע"א אלא ע"כ כדעת התשב"ץ והמחבר דאף בכרמלית אסור להוציא פחות פחות מד"א.
והנה דברי רש"י צל"ע מדוע סתר עצמו מיומא לסוטה ביומא כתב מערב יוב הכפורים הביאו לשם ובסוטה מיאן רש"י בזה וכתב דביום הכפורים עצמן הביאו לשם אלא או דס"ל אין עו"ה ליה"כ או אפי' יש עו"ה ליה"כ ומערבי' את ירושלי' כלה ואמרתי דתלתא גווני צריכי או אין עירוב והוצאה ליום הכפורים או יש עירוב והוצאה ומערבין את כלה ירושלים אמנם לפי מה דמשני הש"ס בעירובין דף ק"א ע"א לאחר שנפרצו פרצות בירושלים אז היתם רשות הרבים גמור ועיין בתו' במס' פסחים דף ס"ו ע"א ד"ה תוחב אם כן אי אמרינן יש עירוב והוצאה ליום הכפורים איך היה אז באפשר שכל אחד היה מביא ספר תורה מביתו ביה"כ וצ"ל דאז מעיה"כ הביאום שמה וצל"ע והמהרש"א במס' יומא בחדושי אגדות תמה על רש"י שם שמפרש מעיה"כ הביאו שם וכ' וז"ל לא ידענא למה דגם אם יש עו"ה ליה"כ מ"מ הא אמרינן במס' עירובין ירושלם דלתותיה נעולות הו' עכ"ל אישתמיטתי' דברי רש"י במס' סוטה דבפירש כ' רש"י כן ולא עוד אלא שדבריו צל"ב לשטת רש"י מאי מהני דלתות נעולות עודנה כרמלית היא כמבואר ברש"י במס' עירובין דף ו' ע"ב ודף ק"א ע"א אלא כמו שפירש"י שהיו מערבין את ירושלים כלה הכ"ד תלמידו המכובד בכבודו הוא הדרו והודו. |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |