תשובה מאהבה/ח
< הקודם · הבא > |
תשובה מאהבה ח
ב"ה יום ג' כ"ד ניסן תקנ"א לפ"ק פראג.
- תתענג על רוב שלום עד בלי ירח כבוד אהובי תלמידי הותיק התורני המופלא ומושל' כ"ה מרדכי נר"ו מג"ט בן לידידי המנוח הרבני המופלג דיין המצוין במדע והרעיון מו"ה יאיר זצללה"ה.
מכתבך עב"ד קבלתי ובעטי אחישנה מה ששאלתני אם מותר להתחתן עצמך עם אלה הנחשדים עפ"י מעשים תועבי' שמאמיני' בכלב הפגר התוגר שבתי צבי מודח וברשע עריץ יעקוב העקוב תועב' ה' גם שניהם הם ותלמידיהם לא יחצו ימיהם אם מותר לתת אה בנותנו להם ואת בנותיהם לקחת לנו והארכת שהבתול' עודנה קטנה היא ולא הגיעת לשנים ולא הביאה סימני' סימני טומאה.
אתה תלמידי ואוהבי אש קדחה בי ולבי בוער בקרבי מאד חרה אפי וחמתי בערה בך עד אשר לא אוכל לדבר במתק שפתים כי מר לי מר מה זו שאילה אמרו ז"ל במס' פסחים דף מ"ט ע"ב על ע"ה שהן שקץ ונשותיהן שרץ ועל בנותיהם הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה נלע"ד כינו את ע"ה בשר שקץ שהוא לשון תועב ומגואל אשר גם בעבודת אלילים נאמר שקץ תשקצנו וגו' ואשתו כשרץ הוא בעבור שמרחיש ומתנוע תמיד בכל עת כן אשת ע"ה השקט לא תוכל ומ"ש על בנותיהם ארור שוכב עם כל בהמה ר"ל כמו שאין חילוק בין בהמה גדולה או קטנה ועיין במס' סנהדרין דף נ"ד ע"ב ובהרמב"ם פ"א מהל' אסורי ביאה הלכ' ט"ז כי בכל בהמה לא תתן שכבתך כתיב ואפילו ביום לידתה ואם הוא גדול שניהם נסקלי' ובלא התראה במזיד ענוש כרת והוא בכלל ארור שכולל נדוי חרם שמתא (ועיין מ"ש עוד לקמן בסמוך אי"ה ביאור המאמ' הזה בשם מורינו הגאון אמתי נר"ו) והסכימו כל הפוסקי' דרז"ל דברו בע"ה שאינו מדקדק במצות ואפילו אינו עושה להכעיס ומ"ש הטור באה"ע סי' ב' לא בכל ע"ה מיירי אלא במי שהוא חשיד לעבור להכעיס כבר פי' הב"ח ר"ל שהוא חשוד אף במה שהכל יודעים שהוא אסור ולא לאפוקי בעובר לתיאבון קאמר אלא אפילו לתיאבון קרי פה להכעיס מאחר שיודע שזו מצוה וזו עבירה ועובר עליהן במזיד ואעפ"י דאינו לא רע לשמים ולא רע לבריות קוראים עליו הם שקץ כו' מאחר שהוא חשוד שאינו מדקדק במצות במזיד וחשבינן לי' כעובר להכעיס והטור אתי לאפוקי אם עובר מצות מחמת טעות שאינו בקי עיין שם ועיין בשולחן ערוך שם סעיף ו' בהגהות רמ"א ובאחרונים.
ואל ישיא לבך לאמר עודנה היא באבה וקטנה היא שלא הגיעה לשנים ותאמנה אותה ותורה לה דרך ישרה כי כבר בארנו אפילו ביום לידתה הבא עליה מה דינו ועוד זהו מעות אשר לא תוכל לתקון כי בעון אביה חוללה וחטאת אמה אל תמח כי משקץ ושרץ נשרצה והוא ע"ד שאמר הנביא היהפך כושי עורו ונמר חברבורותיו גם אתם תוכלו להיטיב ומעתה פקח עיניך וראה א"כ הוא בע"ה שאינם מדקדקי' במצות מכ"ש במאמיני כלבי בישי שבתי צבי שבור ורע ומר יעקב מינאי אשר המה כופרים בה' ותורתו ועושים כל התועבות אשר שנא ה' מעשים לא יעשו בימי האמורי והכנעני אז בארץ עליה' ועל מאמיני האל' נאמר לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך מאחרי וגומר.
והנה מורינו הגאון האמתי נר"ו בספרו צל"ח על מס' פסחי' שם כ' על מה דאמרו ז"ל על בנותיהם הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה כי אמרו כל היד מרבה לבדוק בנשים משובחת לפי שהנשים מטמאים בנדה בפנים כבחוץ ולכך צריכה בדיקה אבל בנות ע"ה המזלזלים בבדיקה אינם מרגישים בטומאת נדתן עד שהדם יוצא לחוץ והנה בהמה אין לה פרוזדור המעכב הדם ולכן מזלזלת בבדיקה בפנים ואמר עליהן ארור שוכב עם כל בהמה עיין עוד שם דברים של טעם ודעת תורה מכ"ש כת הרשעה הלזו כלן בועלי נדות כידוע תקוניהם קלקוליהם כמבואר בשברי לוחות וביתר חבורים אשר חבר הגאון מוה' יעב"ץ זצללה"ה (חי ה' צבקות שרשע אחד מכת הרשעה הזאת תפח עצמותיו גלה לפני מאחד שבא על אשת איש כשהיתה נדה בבהל' תצא נשמתו ובאסכרה תהי' מיתתו) בניהם ובנותיהם פגומים בטומאת נדות מעריסתן צא תאמר להם, ואע"ג דקיימ"ל משפחה שנתערב בה פסול כיון שנטמעה נטמעה ואין מגלין אלא לצנועין ועיין אה"ע סי' ב' ועיין תוספות י"ט סוף מס' עדיות היינו במקום שאסורי' לבוא בקהל ה' אבל כת הרשעים האלה שמם רקב יכולין לעשות תשובה כהוגן עפ"י התנאים שהסכימו עליהם גאוני הדור כמבואר בקונטרס חויא דרבנן ואז מותרים להתחתן עמהם ועיין ב"ש אה"ע סי' ב' ס"ק י"ט, ועוד משפחה שנתערב בה פסול אינו מסית ומדיח אבל להתחתן עם אחד או אחת מאלה המורדים והפושעים הוא בכלל הנותן מזרעו למולך וגורם שבניו ובני בניו יצאו לתרבות הרעה כי המה מסיתים ומדיחים בחלקלקת לשונם וארשם ארס נחש ולחישתן לחישת שרף מעופף על בנים אשר יולדו להם.
דרך כלל המה יותר רעים וחטאים לה' מכותים אף לאתר שגזרו עליהם וגרועים יותר מקראיים שהאריך בהם הגאון מוה' בצלאל אשכנזי ז"ל בתשובותיו מכ"ש מכל האומות בזמן הזה אשר לדעת הפוסקים לאו עובדי עבודה זרה נינהו ואינם נחשדים על רביעה ולא על שום תועבות זרות (כבר הארכתי בקונטרות כסות עינים שהמה חסידים ויש להם חלק לעה"ב) אבל הכלבים הרעים האלה כלם המה עובדי אלילים את התרפיס ואת הגלולים כל תמונות וכל פסילים עובדים את העקוב יעקוב ש"ט ומכנים אותן בשם אלהי יעקב חמת ה' וסער מתחולל על ראש רשעים יחולו בא וראה מה עשה משיחם הראשון לטומאה אשר בנו בו מוסדות אמונתם הוא הפגר מובס שבתי צבי תר"ו הפקיר אשתו לזנות והוא טמא אשת רעהו לפני עשרה בני אדם כמבואר בקונטרס צידת צבי מודח וזה הי' קודם שנשתמד ונעשה תוגר כמבואר בגב"ע שקבלו בית דין הגדול שבירושלים עיר הקדושה תוב"ב אמן, ומה עשה כלב רע האחרון הרשע עז פני' בליעל יעקב שעושין אותו לאלהות הוא פקר בכל מצות ה' והעליל עלילת תחבולות רשע בשקרי שקרי' על עדת בני ישראל מלאכי חבלה יפגעו בו וישמדוהו ויאבידוהו זכרו לנצח ארור הוא בכל אשר יפנה ולולי ה' צבקות הותיר לנו שרידים משכילים מביני מדע בשנת תקכ"ט ותקל"ג ל' במדינות פולין מעהרן אשר בררו לעיני השרים והסגנים חורי ארץ שכל דבריו דברי כחש וכזב וחלומות שוא כמעט נשפכו דמן של ישראל במדינו' פולין ומעהרין ונפשי מרה עלי כלענה ורוש איך להעלות על דעת נפש אחת מישראל אשר עמדה על הר סיני להתחבר עם האנשים חטאים בנפשותם כאלה רחמנא ליצלן מהאי דעתא אשר אם יבורר הדבר כמו שכתבתי מותר לנוחרם ביום כפורים שחל בשבת ועיין תוס' והרא"ש שם בפסחים יעיין בית יוסף אה"ע סי' בית ולא דת ישראל לבד המה מבזים אלא כל אום ולשון בארץ המה מזלזלים לשחוק וקלס בעיניהם כל האמונות והדעות שהיו עד היום הזה כאשר נודע לכל מי שהוא בקי בהשתות אמונתם הלא ידעת וגם שמעת מ"ש מורינו הגאון האמתי נר"ו למנהיגים אשר בעירך ע"ד הכהן שעשה שתי וערב בעת אשר נשא כפיו בדוכן וכתב וזה לשונו הזהב ע"ד כהן הדיוט שעשה שתי וערב כשעלה לדוכן לא דת ישראל לבד הוא מתלוצץ אלא גם דת נוצרי הוא מתלוצץ כי מעולם לא שמענו שנוצרי אחד עלה לדוכן ואין זה כ"א מתלוצץ בשתי דתות כו' (אמר המחבר כעת ת"ל איגלי בהתייהו מאגרות אשר שלחו בכל תפוצות ישראל משנת תקס"ל ואני ת"ל דפסתי אז קונטרס אחד לנקר עיניהם וקראתיו בשם אהבת דוד ונדפס בק"ק פראג בשנה ההיא שנת טמאים לנפש וגליתי מעשיהם המקולקלים דרשו משם).
הנה כאשר שמע עזרא הסופר שהתערבו זרע קודש בע"ה קרע בגדו ומעילו ומרט משער ראשו וזקנו וישב משומם עד שקימו וקבלו היהודים שבנותיהם לא יתנו לבניהם ובניהם לא ישאו בנותיהם ולא ידרשו שלומם וטובתם עד עולם עיין בארוכה בספר עזרא סי' ט', והנה על זנות בפלגש בגבעה ובני בנימן עזרו לאחיהם החוטאים ונפל העוזר וכשל העזור וכלו יחדו והחרימו על כל השבט שלא לבוא בקהל ה' אלא בעבור חסרון כל השבע מישראל תהו עד הראשונות ועיין היטיב במהרש"א חי"א פרק יש נוחלין ומצאו ההיתר בלשון החרם עצמו איש ממנו לא יתן את בתו דרשו ממנו ולא מבנינו ואמרו עוד מקרא קראו ורחקו מקרא קראו וקרבו ואף המה חטאו לפני המקום ב"ה כדאמרו בפרקי דר"א א"ל הקב"ה קנאתם על זנות ולא קנאתם על פסל מיכה ועמדו והתירו אבל קשר הרשעים האלה שאינם מן המנין כי משחתם בהם ע"א ודבר ערוה והמה מוחרמים בכל החרמות והאלות והקללות והנדוי' והשמתות מכל גאוני הדור אשר היו לפנינו כמבואר בקונטרס שפת אמת ובקונטרס אספקלרי' המאירה מי יחמול ויחוס על זרעם זרמת סוסים להביאם בקהל ה' ואין טוענן למסית ומדיח והתורה אמרה ולא תחוס עיניך עליו ולא תחמול וגו'.
ומראש צורים אראנו אם הרא"ש בתשובה כלל ל"ד סי' א' פסק הלכה למעשה ראובן ששידך בתו לשמעון בקנין ובשבועה והשלישו שטרות ואח"כ אירע שהמירה אחות המשודכת יכול שמעון לחזור בו פטור מקנין ומחיוב השטר דהיינו קנסות שעשו ביניהם ואם החזיר השליש השטר למשודכת לא עשה כלום אעפ"י שלא פי' שום תנאי בשעת הקנין והשבועה ואעפ"י שששבועה לא נזכרת בתשובת הרא"ש שם עכ"ז אף משבועה פטור כמבואר בכנסת גדולה אה"ע סי' נו"ן בהגהותיו לטור אות כ"א בראיות רבות ועצומות מגדולי עולם וכן מבואר הדבר באי היטיב בשו"ת נ"ב חלק י"ד סי' ס"ט למורינו הגאון האמתי נ"י ולא שת לבו שכבר דברו הראשונים בזה וכלהו חד טעמא אדעתא דהכי במקום שיש פגם משפחה והשחתת נחלה לא נשבע ולא עשה קנין והעתיקו דברי הרא"ש בטור וש"ע אה"ע שם סעיף ה' והט"ז והב"ש הוסיפו על של אבותם אפי' אחות המשודכת פנוי' והרה לזנוני' הוי פגם גדול וגם בכנסת גדולה שם אות כ"ב כ' לאו דוקא הומרה אלא אפילו קלקלה מטשיה עיי"ש כו' והנה באחות המשודכת הוא דבר תימה מה השחתת נחלה שייך בה ואין מעשה אחות אחת גורם לאחותה השנית או לזרעה שמץ דבר לא בלעז ולא בפגם ולא בעונש ומקרא מלא הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב ואין כאן לעז בשביל אחיו ואחותו אפי' בפי הבריות כבר הרגיש בזה כבוד מורינו הגאון נ"י שם בתשובה עכ"ז חשש הרא"ש משום השחתת נחלה ופגם משפחה גם בספר חסידים חשש בהרבה מקומות על אחי ואחיות המשודכת כדבעינן למימר קמן אי"ה והוא בכלל מה דאמרו ז"ל הנושא אשה יבדוק באחיה מכ"ש הנושא הבא לקחת בת ממאמיני המשומד התוגר שבתי צבי שחיקא עצמות אשר כלם עובדי אלילם ומהרה יכרתון ועוברי' על חייבי כריתות ומיתות ב"ד שיש בזה לעז ופגם והשחתת זרעו הא אמרו ז"ל במס' ב"ב דף ק"ט ע"ב ראותם בן פוטי שפיט' אבי אמו כו' הרי לעז ואמרו במס' שבת דף קמ"ו ע"א לא פסקה זוהמא מאבותינו משלשה דורות הרי שזוהמת תרח גרמה לזרע יצחק דהיינו עשו שהי' פגום והרי פגם ואם בעונש מקרא מלא דבר הכתוב פוקד עון אבות על בני' על שלשים ועל רבעים ואם בעובדא דהרא"ש הוי השחתת נחלה הרי בעובדא דילן על חד תלת לעז ופגם ועונש ועפ"י זה הוכיח במישו' מורינו הגאון נ"י שם אפי' אם כבר הוא משודך וקבל בשבועה ובקנין ובקנס ופקר אבי הכלה ונעשה תוגר שהחתן פטור מכל וכל וחיוב על כל ב"ד שבישראל לעמוד על ימין צדקו של החתן עייש"ה צא ולמד ק"ו שלא לדבק לכתחלה עם הרשעים גמורים האלה ולהשחית נחלתו.
זכור ברית כרותה אם שלשה דורות ת"ח זה אחר זה לא יפסוק מהם עד סוף כל הדורות והקב"ה ערב בדבר הזה כמבואר במס' ב"מ דף פ"ה ע"א ופעמים נראה שנתק החוט המשולש הזה הוא בעבור שהשיא בנו עם בת ע"ה שאינם יראי ה' כי אז נפסק החוט כמבואר בארוכה בספר חסידים סי' קנ"ז ועיין עוד שם סי' רמ"ג שכתב בשביל שאין אחי האשה צדיקי' או אביה אינו ירא שמים ומה דאמרו נחות דרגא ונסיב איתתא הוא שאחיה טובים ויראי' כמבואר שם סי' שע"ה ועיי"ש סי' תקי"א שכתב מוטב שיקבל מן הצדקה ואל יתחתן עם הרעים, והוי יודע שגם זה בכלל מה ששנו חכמים בלשון משנה אל תתחבר לרש' ואל תתייאש מן הפורענות ודע אפילו אם אין ברור לך שהוא מכת הכלבים עזי נפש כנראה מלשון שאלתך אלא שהוא נחשר בעיני הבריות מימים ימימה והוא קלא דלא פסיק עד היום חלילה לך מעשות כדבר הזה להכניס עצמך בספק סכנה עצומה ובפרט לפי הקבלה אשר בידי מאת מורינו הגאון האמתי לר"ו באנשים מצורעים הרעים האלה לא נכשל אדם מעולם בעון חושד בכשרים כי מי שחושדין יש בו (והבאתי לשונו הפניני לקמן בחבור זה) ומה לך לפסול זרעך אחריך פסל לך הפסולת תהי' שלך הא נודע הא מה דאמר רבי לוי בירושלמי מס' כלאים אשתך כגפן וגו' בניך כשתילי זתים מה זתים אין בהם הרכבה אף בניך לא יהיה בהם פסולת והיינו הנושא בת ת"ח שנמשל לגפן אבל בבת עם הארץ שמזלזלים המצות אז פוסל זרעו ועיין מהרש"א חי"א סוף פרק אלו עוברין והרבה יש לי לדבר עוד יען ברבות הדברים יגדל הרוגז והכעס עלי יכאיב לשאל מני שאלה כזאת ולכן קצרתי השומע ישמע ואני את נפשי הצלתי אבל אם אינו אלא קול דברים בעלמא או שונאים אפקי לקלא יש לצדד להקל ואתה על ה' השלך יהבך ורחמך ואהבך ויתן משאלות לבבך הכ"ד רבך המחבבך הדורש שלומך וטובך.אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |