תרומת הדשן/ב/רלב
תרומת הדשן 
ב רלב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן רלב על כתובות האלמנה יפה כתב מהר"ש מהל"א וכן אני נוהג במדינה זו כיון שנוהגין להרבות לאחת ולמעט לאחת ואין כתובות האלמנות שוות לא הוו כמעשה ב"ד מש"ה נ"ל דצריכים קיום בעדים. ומה שכתבת במדינת רינו"ס ובגליל התחתון אין כתובות הבתולות שוות ואין להן קצבה ואפ"ה מגבינן להו בלא קיום אמינא כדהוה מר במדינתינו טריד הוי מר בגירס' ולא עיין מר שפיר במנהג המדינה במדינת רינו"ס עד לקובלינצ"א ובכל מדינת ורנק"ן פייער"ן שווב"ן לבד רעגנשפור"ק בכל אותן המקומות נוהגין לכתוב לבתולות ק' זקוקים כסף וכותבין בהכתובה ק' ליטרין דכסף דהיינו ק' זקוקין ולאלמנה כותבין נ' ליטרין דכסף דהיינו נ' זקוקים ומש"ה הוי כמו מעשה ב"ד כיון דכולם שוות וכ"כ האשירי פ"ק דכתובות אה' משפחות כהנים כותבין לבתולות ד' מאות זוז וכתב האשירי דהוי כתנאי ב"ד אבל במדינה זו כיון דכתובות האלמנות אינן שוות פשיטא דלא הוי כתנאי ב"ד וק"ל. מגליל התחתון דהיינו מקובלינצ"א והלאה כתובת בתולה ס' זהובים ואלמנה ל'. ברעגנשפור"ק לבתולה מאה לטרין במשקל הברזל דהיינו מאתים זקוקים כסף לאלמנה נ' ליטרא דהוי ק' זקוקים כסף בכל אותן המקומות הוי כתנאי ב"ד כיון דכולם שוות ובכל אותן המדינות נוהגין שהחתן חותם הכתובה וכשמוצאין שמכירין חתימת החתן סגי וכשאינם מכירים חתימת החתן אז צריכין להביא ראיה באיזה מדינה נשאת וגם צריכה להביא עדים שבתולה נשאת וכשאין לה עדים על זה אז צריכה להביא עידי קיום וכן הייתי נוהג כשהייתי באותן המדינות אבל כשהייתי במדינה זו כיון שהחתנים אינם נוהגים לחתום הכתובה איני משביע שום אלמנה אלא א"כ יש לה עדי קיום. וא"ת אמאי אין כותבין הנפק על הכתובות כמו על השטרות ומשם אתה מביא ראיה דלא טענינן מזויף אכתובות מה ראיה היא זו מה תקנתא יש בההנפק אי חיישינן למיתת העדים חיישינן נמי למיתת הדיינים וגם אשטרות לא אתבריר לן מה מועיל בההנפק וכמה זמנין שקלי וטרחי קמי מורינו מהר"י מול"ן ז"ל מה תקנתא יש בזה"ז בהנפק ולא שמעתי ממנו שום טעם ברור רק שינויא דחיקא. וא"ת דכתובות יש לה קול ומש"ה מסתפי לזיופא אבל הלואה מאן דיזיף בצנעא יזיף בגטין במתני' בדבור אם יש עוררין כתבו התוס' ומביאין ראיה דטענינן מזוייף ליתומים דאל"כ כל אדם יכתוב שטר מכר ומתנה על חבירו ויוציא על היתומים ומכר נמי יש לו קול כדאמרינן בפ' ח"ה מאן דזבין בפרהסיא זבין מהאי טעמא מפקינן מלקוחות אפי' במוכר בעדים בלא שטר ולטעמא דידך כיון דמכר יש לו קול אמאי לא אמרינן לא חציף לזיופי ולאידך גיסא נמי מייתי התוס' ראיה מינה דטענינן ליתומים מזויף תאמר שאני שטר מכר כיון דמכר יש לו קול והאי ל"ל קול מוכח מילתא דמזויף הוא אבל בדוכתא אחריתי לא טענינן מזוייף אלא ודאי התוס' מביאין ראיה כיון דאשכחן דטענינן מזוייף ליתומים לא חלקו חכמים ואיכא נמי למימר איפכא מסתברא גבי מכר טענינן מזוייף ליתומים אע"ג דאיכא למימר חזקה א"א תובע אלא א"כ יש לו ואיכא למימר לא חציף איניש לזיופי אפ"ה חיישינן לזיופא כ"ש לגבי כתובה דאשה מעיזה לזיופא דהכל יודעין שיש לה כתובה ודאי מעיזה ומעיזה וכה"ג אמרינן פ"ב דכתובות אבל הכא כיון דאיכא עדים דקמסייעו לה מעיזה ומעיזה ואם האלמנה תפסה הנכסים ויש לה מגו כגון שיכולה לטעון אין בידי כלום אפשר דנאמנת בלא עידי קיום כיון דאית לה מגו אבל הדבר צריך דיקדוק גדול דבמלתא כל דהו אין לה מגו עכ"ל תשובת מהר"י וויי"ל. ילמדינו רבינו בענין השבעות נשים אלמנות נשואות על כתובתה מאי דינא אית בהו כי מהרא"ש מהא"ל תמה עלי שהשבעתי אותה וכתב שמהר"ם כתב בתשובה שאין להשביע אשה על כתובתה בלא עידי קיום רק לבתולות הנשואות שיש להן קצבה כמנהג המדינה וכן [הורה] (היה) מהר"א כ"ץ ז"ל. והשבתי לו שאין המנהג כן כו' כך היתה שאילת מה"ר פרץ למהר"י וויי"ל והאריך בראיות לא רציתי לכתוב כי תמצא כן תוך תשובתו של מה"ר איסרל"ן ותוך תשובה של מהרי"ו ועיין לעיל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |