תרומת הדשן/ב/קכו
תרומת הדשן 
ב קכו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן קכו שלומך יסגא לחדא אהוביי ק"ק רעגנשפור"ק ותלמידים חבורא קדישא מהודענא לטיבותייכו שזה כמה ימים כתב לי מחותני פטיש החזק מהר"ר ישראל ברונ"א וקבל קדמנא שמהר"ר אנשיל נקט בלבו לזלזולי ביה באומרו שהוא לבדו ימלוך בהשתמשו בכל מיני דרבנות בגיטין ובחליצה בהוראות וכי האי גוונא והעלה על לבו לדחות מהר"י יצ"ו תמיד היה תשובתי אליו שיהא כמחריש ויהא מן הנעלבים כי קויתי למרפא ע"י אנשי אמת רודפי צדק ותוחלתי נכזבה בי כי לא נשתנה הדבר למעליותא רק לגריעותא וכיון דחזינן דהכי הוא לא מצינו למיחזי בבושתיה ובזילותיה של מהר"י ברונ"א דמסתפינא מעונש כדאיתא פ' השוכר את הפועלים בעובדא דרב אליעזר בר שמעון ובשביל האמת והדין והשלום שלא ירבו המחלוקת אכתוב דעתי כיון דהקהל לא בררו להם מהר"י ברונ"א ולא מהר"א ותרווייהו צריכים ליתן מסים ועולים כמו אחד מן הבעלי בתים אין לאחד מהם שום חזקה יותר מזה ואע"פ שמהר"א יצ"ו היה ברעגנשפור"ק קודם דירתו של מהר"י יצ"ו בזה לא יפה כח חזקתו כיון שהקהל לא מינו אותו עליהם לא לראש ולא לקצין הרי הוא כאחד מן הבעלי בתים שדר בעיר ובא בעל בית אחר לגור אצלו באותה העיר לא יוכל בעל הבית הראשון לאמר כבר החזקתי כיון דבזמן הזה אין חרם ישוב נוהג כדאיתא פ' לא יחפור ואי שייך בכרגא דהכא לא מצי מעכב ביה אם רוצה להיות שייך בכרגא דהכא כדאיתא במרדכי. וגדול מזה כתב האור זרוע וזה לשונו אם הוא תלמיד חכם וצריכין בני אדם לתורתו אפילו אם בא מממשלה אחרת שאינן נותנין מס למושל העיר הזאת לא מצי מעכב עליהם ודאי חזקה כה"ג לא הסכים ר"ג מאור הגולה לאסור שום ישוב לת"ח ואפי' אם יש ת"ח אחר בעיר כי קנאת סופרים תרבה חכמה ואם אינו יודע להשתכר אלא לומד תמיד בני העיר מצויים לעשות מלאכתו ואם הוא עשיר התורה פוטרתו ממס עכ"ל. הרי כתב בסתם אפי' אם יש ת"ח אחד בעיר ולא חילק בין אם בני העיר קבלו עליהם ת"ח הראשון לראש ולקצין בין אם לא קבלו עליהם אלא בכל ענין לא מצי מעכבי ואם הוא עשיר התורה פוטרתו כו' אלמא שיש לת"ח השני חזקה כמו לת"ח הראשון וכן ראינו בכמה מקומות שהיו שני רבנים דרים בעיר אחת ולא שמענו שהיה לזה חזקה יותר מזה בווינ"א היה מהר"ם הלוי ז"ל ומהר"י קלויזנע"ר ז"ל בקרימז"א היה מהר"ר יהושע איגר"א ומה"ר נחליפא בנורנבער"ק היה מה"ר ישראל ומה"ר קופילמן במגנ"ץ היה מהר"ז רונקי"ל ומה"ר תודרוס ואני למדתי בישיבה של מהר"ז רונקי"ל ולי התיר מהר"י מולי"ן להושיב ישיבה לבד בנורנבע"רק אע"פ שהיה מהר"ז כ"ץ ז"ל כמה ימים ושנים קודם שבאתי לשם אבל לא רציתי לקבל עלי. מהני טעמי שכתבתי נראה לי שיש חזקה למהר"י ברונ"א כמו למהר"א בכל דבר ויכול מהר"י ברונ"א לנהוג נשיאותו ברמיה הן לקבוע ישיבה לעצמו הן ליתן גיטין וחליצות ולמורה הוראות ולברך ברכת אירוסין ונשואין ושום אדם לא ימחה בידו ואשר יפנה לבבו לבלתי שמוע אלי הן בצנעא הן בפרהסיא אנכי אדרוש מעמו ואפקינא למילתא מראש מאוניה ואתם תלמידי הזהרו בעצמיכם שלא תעברו על דברי אלה וגם תהיו זהירין בכבודי והתבוננו על נתיבות עולם חלקי איני מתיר כל מה שתלמיד מחוייב לעשות ולקבל מרבו תעשו ותמיהני שאתם רואים ושותקים היה לכם למשקל ולמטרח ולמיעבד שלמה בינייהו דלא ליפוק חורבא מיניה ח"ו וכבר ראינו קהילות שנחרבו מתוך מחלוקות רדפו צדק בקשו שלום ושר שלום ישיב עליכם שלום כנפש אהובכם הקטן יעקב ווייל"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |