תרומת הדשן/א/רעב
תרומת הדשן 
א רעב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה רעב לאה אשת ראובן היה לה נכסי מלוג והיה לה כעס עם בעלה והקדישה כל נכסי מלוג שלה מה יעשה ראובן בפירותיהן יוכל ליהנות מהן או אם תמות יורש את הנכסים הגוף וגם הפירות או לאו:
תשובה יראה דצריך להתיישב בדבר. התוספות פ' אע"פ מקשין מהא דאמר רבא בפ' אלמנה לכ"ג אההוא איצטלא דפרסה אמיתנא דקני מיתנא משום דהקדש מפקיע מידי שיעבוד דאשה בכתובתה ובפ' החובל אמרינן דעבדי מלוג אין יוצאין בשן ועין לא לאיש ולא לאשה ואע"ג דשיחרור מפקיע כמו הקדש וא"כ לאשה אמאי אין יוצאין אע"כ משום דאלמוה רבנן לשיעבוד דבעל ולכך אין יוצאין וא"כ מיתנא נמי לא ליקנו משום שיעבוד דאשה דהא בכתובות בר"פ המדיר מדמה תלמודא שיעבוד דאשה לשיעבוד דבעל לענין דאלמוה להו רבנן ומתרצין בחד שינויא דרבא סבר כמ"ד פ' החובל דעבדי מלוג יוצאין לאשה אי נמי לגבי נכסי מלוג ידו עדיפא מידה כיון דאכיל פירות בחייה ולכך אלים שיעבודיה. והשתא לפי תירוץ ראשון דסבר רבא דהאשה מפקיע בשיחרור נכסי מלוג שלה מיד בעלה ה"ה ע"י הקדש ואע"ג דע"י קונמו' ודאי לא מצי מפקעת חילק בתוספות פ' אע"פ ובפ' השולח וכן במרדכי פ' המדיר דדווקא בקונמות דאינה אסורה אלא לבעלה לא מפקעה דאלמוה רבנן לשיעבודי' דאל"כ לעולם תיאסר עליו אבל בהקדש דאסור לכל העולם יש לה כח לאסור*). אמנם התוס' התם פ' השולח מסקי בשם ר"י וכן פרש"י דדווקא קדושת הגוף כגון שור תם למזבח וכן קניית המת וכן קונמות נמי חשיב קדושת הגוף המוציאה אי לאו דאלמוה רבנן לשיעבוד' אבל קדושת דמים לא אלים כח הקדש להפקיע הואיל ויש לו פדיון ולאידך שינויא דלגבי נכסי מלוג דידו עדיפא בהו מידה אין בה כח להפקיע אתי נמי שפיר דבעל מצי ליהנות אע"פ שהקדישה דלא חל הקדש עלה. אמנם ודאי אם מת הוא תחילה חל ההקדש דמדינה היה חל מיד אלא דאלמוה לשיעבוד דבעל וכיון דמת פקע שיעבודא והכי מוכח בתוס' פרק אע"פ. אך קשה דא"כ בחיי הבעל נמי יחול הקדש על טובת הנאה שלה שיכולה למכור אם תתאלמן או תתגרש והכי איתא באשירי פ' הפרה ובמרדכי פרק הספינה וכן מוכח בתוספות פ' אע"פ לגבי מקדיש שדהו הממושכנת או מושכר ביד אחרים דכשיעור דמי המשכון או השכירות אינו יכול להקדיש אבל המותר קדוש והשוכר או בעל המשכון שותפין עם ההקדש ושמא לענין נכסי מלוג הואיל וידו עדיפא מידה בחייו לא חל לגמרי ובאשירי פ' המדיר מחלק דלהכי לא אלמוה רבנן לשיעבוד דאיתתא באיצטלא דמילתא משום דלענין כתובה אין לה צורך כ"כ לכך לא אלמוה אבל בהמדיר קאי לענין מזונות שהן צריך לה יותר ולכך אלמוה לשיעבוד דידה בהו כשיעבוד דבעל. גם לפי חילוק זה צריך לתרץ מ"ש בעבדי מלוג דאין יוצאין לאשה משום דאלמוה רבנן לשיעבוד הבעל ואע"ג דאין לו צורך כל כך בנכסי מלוג כמו במעשה ידה וגבי איצטלא קני מיתנא משום דלא אלמוה לפי שאין לה צורך כל כך וי"ל דלא דמי דכמה מילי מקילינן לגבי כתובה כדאמרינן מקולי כתובה שנו כאן ולעולם אלמוה רבנן לשיעבוד דבעל בנכסי מלוג לכל מילי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |