תרומת הדשן/א/סד
תרומת הדשן 
א סד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה סד סכין התחוב בכותל של עץ מבעוד יום או תקעו בספסל או בדף שאינם מחוברים שרי להוציא הסכין בשבת או לא:
תשובה יראה דהיכא דתקעו הוא בכותל שהוא מחובר יש לחוש לאסור אם מוציאו משום דתנן בהבונה הקודח כל שהוא חייב ומפרש התם תלמודא אליבא דרב דקי"ל כוותיה באיסורי דקודח חייב משום בונה וחייב קודם שנתמלאה הנקב כדאיתא התם בגמ' ופרש"י וא"כ בהוצאת הסכין היכא דתקוע קצת בחוזק כמעט פסיק רישיה הוא שלא יוסיף בנקב והוי ליה קודח כ"ש. ואין נראה להביא ראייה להתיר מהא דכתב במרדכי פ' חבית שאם היה סכין תקוע בחבית מותר להוציאו ולהכניסו שהרי אינו מתכוין להוסיף ומייתי ראייה מפ' במה טומנין האי סכינא דביני אורבי דצה ושלפה דצה ושלפה שרי וי"ל דכיון דחבית כלי הוא ואין בניין וסתירה בכלים בדבר שאין בו חיזוק ואומנות לכ"ע ולהכי אין בו משום קודח אפי' אי הוי אי אפשר שלא יוסיף בנקב. וא"ת דמחייב משום דמתקן פיתחא הא מסקינן התם פ' חבית דבר תורה דכל פתח שאינה עשוי להכניס ולהוציא לא שמיה פיתחא הוא אלא דחכמים גזרו בכל פתחים ונקבים גזירה משום לולין דתרנגולים דאינהו עשוים להכניס ולהוציא כדאיתא התם ולהכי קא מכוין להוסיף איסור אבל בשאין מתכוין נוכל לומר אפי' אי פסיק רישיה הוא שרי דבאיסור דרבנן יש לחלק בין מתכוין גמור לפסיק רישיה כדאיתא בתשובת מור"ם במרדכי פ' הזורק. אמנם נראה דהאי סכין התקוע בחבית איירי שהוציאוהו והכניסוהו כבר בחול ולא פסיק רישיה הוא שיוסיף בנקב מדמייתי עלה ראייה מפ' במה טומנין מסכינא דביני אורבי דצה ושלפה כו' וההיא ע"כ איירי דלאו פסיק רישיה היא שירחיב הגומא דר"י פי' פ' כירה דלהכי בעינא דצה ושלפה כדי שלא יזיז עפר ממקומה ומשום מוקצה ומ"מ ע"כ מודה הוא דאי הוי פסיק רישיה להרחיב את הגומא הוי אסור דעושה גומות ואינו צריך לעפרה חייב מדאורייתא משום בניין כדאיתא בהדיא פ"ק דביצה גבי דקר נעוץ. וא"ת אי איירי סכין התקוע בחבית דלאו פסיק רישיה הוא א"כ מאי קמ"ל פשיטא דבכל דבר שאינה מתכוון אפי' במלאכה דאורייתא שרי דקי"ל כר"ש. וי"ל דאצטריך לאשמועינן דלא גזרו דילמא אתי לכוין שיוסיף בנקב הואיל וידעינן דניחא ליה בהרחבת הנקב כדאשכחן דגזרינן דילמא אתי לאשוויי גומות פ' הבונה ופ"ב דעירובין גבי נשים המשחקות באגוזים דפר"י דהנהו כולהו גזרות דילמא אתי לאשוויי גומות במתכוין כדאיתא במרדכי ריש פ' הבונה ובסוף פ' תולין והוא מייתי ראייה מדצה ושלפה דלא גזרינן התם דילמא ירחיב הגומות במתכוין כדי שיוכל להכניס הסכין בקל. ומהשתא שהוכחנו דסכין התקוע בחבית מיירי בלאו פסיק רישיה הוא מתיישב אפילו בחבית גדולה שמחזקת יותר ממ' סאה דכתב א"ז אהא דמתיז ראשו בסייף דחבית גדולה כזאת שייך בה בנין כמו בקרקע ואי הוי פסיק רישיה חייב משום קודח כמו בתקוע בכותל כדמפרש לעיל אבל סכינים דביני אורבי אין נראה לחייבו משום קודח אפילו אי לא דצה ושלפה דהתם אינה אלא שמפריד אורבי מהדדי שהרי אינו גוף אחד ולא שייך בה קודח אבל משום הרחבת גומא שייך בה ולכך נקט ר"י האי לישנא ולא לשון קודח וכיון דכבר נהגו העולם לאסור ולהוציא סכין התקוע בכותל ואשכחינן ביה טעמא כדפרש"י יש לנו לקיים המנהג אפי' הוא לקולא כ"ש לחומרא אבל אם תקוע הסכין בדבר תלוש בספסל וכה"ג לא ידעינן כלל טעם וסברא לאסור והמחמיר בדבר. מפריז הוא על מדותיו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |