תפארת ישראל - בועז/שקלים/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ שקלים ח

(א) [ואילה"ק הרי רישא וסיפא סתרי אהדדי דמבבא דבדרך ירידה טמא, משמע דבשאר דוכתי דליכא הוכח' לטומ' טהור, ומסיפא בדרך עליי' טהור, משמע דוקא באיכא הוכחה לטהרה טהור, הא בשאר דוכתי טמאי'. י"ל דסיפא ממעט רק מבואות קטנות, שעולין וגם יורדין דרך שם, במצאן שם טמאין, משא"כ בשאר העיר טהורין [פסחים י"ט ב']. והא דנקט בסיפא דרך עלי', והרי אפילו בכל דוכתא דליכא הוכחה לטהרה נמי טהור. וטפי הו"ל למנקט בסיפא, שלא בדרך ירידה טהור, והוה נמי ממעט מבואות הקטנות שעולין ויורדין דרך שם. נ"ל משום דמתני' ר"מ היא דחייש למיעוטא, להכי קמ"ל רבותא דאפילו בדרך עליי' נמי טהור, אף דבדרך המקוה נאבד, לא נימא סמוך מיעוטא שטועין ומורידין בדרך עליי' לחזקת טומאה של הכלים, ואתרע לה רובא שעולין בדרך זה, וקודם שטבל נאבד, קמ"ל דהכא שאני דהו"ל מיעוטא דמיעוטא, ובכה"ג גם ר"מ מודה [כע"ז דל"ד ב']. והיינו נמי מה דסיים תנא וקאמר, "שלא כדרך" וכו', ור"ל דמה"ט לא חיישינן שטעה בהליכתו, ולפיכך הו"ל מיעוטא דמיעוטא. ומכ"ש במצא בעור דטהור]:

(ב) [ותמיהני שאם נחלק כ' אמה לע"ב נימין, כיון שכל אמת כלים בת ה' טפחים [כמנחות צ"ז א'] יגיע לכל חוט שתי שבנימא 7/18 1] טפח, וא"כ איך אפשר שיהיה הפרוכת עביה טפח. וכ"ש למה דאמרינן בכתובות [דס"ד] דחוט ערב כפול מהשתי, א"כ איך אפשר דחוט שתי שהוא 7/18 1 טפח, והערב שעביו לפ"ז 7/9 2 יהיה משניהן יחד אריג שעביו טפח. וכמו כן ק' לי"א דלקמן דעל פ"ב רבוא חוטי שתי נארגת, על כרחך הא דאמרינן לעיל דעל ע"ב נימין נארגת, היינו שהיה בכל נימא אחת מונחים יותר מרבוא חוטין, א"כ כיון שיש בכל 7/18 1 טפח יותר מרבוא חוטין, ע"כ שהיו חוטי השתי דקין מאוד, ואיך יהיה עובי הפרוכת טפח כיון שחוטי השחי דק כל כך. ואת"ל שהיו כל הרבוא חוטין שמונחין בכל נימא שזורין יחד לחוט א', א"כ יהיה הפרוכת בעביו יותר מטפח וכלעיל. ונ"ל דעשוהו חתיכות ארוכות, ובכל חתיכה היו ע"ב נימין באריגה כנ"ל והחוטים היו דקין מאוד ושזורין יחד, עד שכל נימת השתי היו בעובי שליש טפח, וחוט הערב היה עביו ב' שלישי טפח, כדי שכשיארגום יחד יהיה עובי הפרוכת טפח, וחזרו וחפרו החתיכות לארכן יחד]:

(ג) כך פירשתי לפי דעת רבותינו המפרשים, אמנם תמהני מאד, דאע"ג דקיי"ל אין עניות במקום עשירות, היינו שלא להקפיד על הרווחה דהקדש [ככתובות ק"ז א']. או שלא להקפיד על הפסד מועט, כדאמרינן דפי נירות המנורה נמי היה צריך זהב טהור, אף דאשחורי משחיר, מטעם אין עניות וכו' [כמנחות דפ"ח ב']. וכמו כן מה"ט היו נותנין שמן בנרות מעט יותר מהראוי [כמנחות פ"ט א']. ומה"ט נמי. כתונת שנטשטש מאד, אין מכבסין אותו [כזבחים פ"ח ב']. ומה"ט נמי הכינו צבע לצבוע יריעות המשכן מעט יותר מהנצרך [כשבת ק"ב ב'], דבכולן אינו רק הפסד מועט, דלא חששו לו במקדש, מטעם דאין עניות במקום עשירות, וגם בהא יש מ"ד דגם בהפסד מועט, התורה חסה על ממון ישראל [כמנחות דפ"ט א']. דנ"ל דפליגי אי ילפינן הקדש משל הדיוט, דבהדיוט לכ"ע אפילו להפסד מועט חששו [כרש"י חולין דמ"ט ב' וב"ק קי"ז], דילפינן מפנוי פכין קטנים מבית המנוגע, שאינו רק הפסד מועט, רק היכא שיצטרך לעשות עי"ז חטא, לא חששו להפסד מועט [כשבת קנ"ד ב', ופסחים דט"ו ב' וד"כ ע"ב]. אבל בהפסד מרובה לכ"ע גם במקדש חששו לו, דתורה חסה על ממונם של ישראל, כדאמרינן [יומא מ"ד ב'] דמה"ט בכל יום חותה בשל מחתה כסף, ולא בשל זהב, שלא יתחרך השל זהב באש. ומה"ט לחם הפנים א"צ סולת נקי, מדבאין בכל שבת כ"ד עשרונים יהיה הוצאה מרובה [כמנחות ע"ו ב'] ומה"ט לא היה צריך שמן כתית למנחות [כמנחות פ"ו ב'] דבכולן ע"י רבויין יחשב כהפסד מרובה, מכ"ש הפסד מרובה מאוד כזה, ב' פרוכת שנקנו בעד קס"ד רבוא דנרי זהב יגנזום בכל שנה על לא דבר, שהרי שם במקום הקדושה והטהרה והנקיות המופלגת, לא היה מצוי שם שום טשטוש ולכלוך, שאפילו הכה"ג כשנכנס לק"ק ביו"כ לא היה צריך ליגע בו, שהפרוכת במקום פתיחתו היה נקרס בקרס זהב לאחריו [כיומא פ"ה מ"א] וא"צ ליגע בו כלל, וגם אבק אינו מצוי שם מדמרוצף בשיש או זהב, והרי אפילו בהר הבית לא היה מצוי אבק, מדאין נכנס בו במנעל [כלעיל פ"ז מ"ב] ומכ"ש בהיכל וק"ק, שאין רגל אדם מצוי שם כל כך, וא"כ למה יפסידו הסך העצום הוא על מנן, דהרי כשסילקום משם היו צריכין גניזה. ולולא מסתאפינא מרבותי היה נ"ל, דהא דקאמר דשתים עושין בכל שנה, ולא קאמר חולין, אלא ר"ל דמשך זמן שנה כולה היה צריך למלאכת ב' פרוכת. או דר"ל לפי מאי דאמרינן [חגיגה פ"ג], דאחר כל רגל היו מעבירין על טהרות העזרה, מפני כהני ע"ה שנכנסו להשתחוות ונגעו בכלים, ולפיכך כל הכלים שבמקדש היו להן שניים, קמ"ל הכא דגם בפרוכת כן, שהיו צריכין ב' לשנה כשיסירו הראשון "ובכל שנה" דקאמר כמו לכל שנה, או נ"ל "דעושין" ר"ל תולין, דב' פעמים בשנה תלו אחרת בפסח וסוכות, בעברו ימי מועד רבים, ורגלי הע"ה היו מצויין שם, משא"כ עצרת רק יום א'. ולא היה צריכין לטבול בפסח וסוכות רק הפרוכת החיצון שכנגד עבר ההיכל, והוא אותו שתלוהו ב' פעמים בשנה, אבל אותו שלעבר צד ק"ק לא היה צריך לסלקו, מדלא נגע שם ע"ה מעולם. אחר כתבי זה האיר הקב"ה עיני וראיתי דברי המפרש במסכת מדות [דכ"ט ב'], ד"ה ושתים עושין וכו', וז"ל שהיו מתעסקין בכל שנה, ונוטלין אותן מן הפתח ומניחין אחרת כנגד הפתח, עכ"ל. כמדומה התכוון לב' הפירושים שזכרנו, רק שערבובי דברים יש בהן, וכן צ"ל לפע"ד, שהיו מתעסקין בהן שנה כולה, או ר"ל שנוטלין אלו מהפתח וכו']:

(ד) ולפי דברינו הנ"ל [בבועז ג']. שפיר נקט בתר ב' עושין בכל שנה, דש' כהנים טובלין אותה, מדהיו טובלין אותה אחר הרגל. והגאון רבינו אלי' זצוק"ל כ' דמדאורך הפרוכת מ' ורחבה כ' הו"ל סביב ק"כ אמה, ואמות כלים בת ה' טפחים, הו"ל סביב ת"ר טפחים, ומדרצו הכל לזכות במצוה, אחזוהו ש' כהנים כל א' בב' ידיו, דהו"ל נמי ת"ר טפחים. אמנם תמהני הרי בש"ס [חולין צ' ע"ב, ותמיד כ"ט ב'] אמרי' בפירוש דגוזמא הוא [אב"י ול"מ נ"ל דכונת הגאון רק שהמספר של ג' מאות הוא מכוון באופן נפלא אל מציאות הדבר וע"כ היה באפשר בפעם מן הפעמים שיהיה כן, לא שבאמת היה תמיד כן כנראה מלשון המשנה שעל זה אמרה הגמרא גוזמא]:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.