תפארת ישראל - בועז/מועד קטן/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ מועד קטן ג

(א) ודברי רש"י כאן תמוהין דז"ל, נזיר טמא כשעלה מטומאתו ושוב אינו משמר נזרו ומגלח, עכ"ל. וכפי הנראה לרש"י דהאי "מטומאתו". אנזיר נמי קאי. וצ"ע מי דחקו לרבינו לומר כן מה שאינו במשמע הלשון, דאל"כ הול"ל "מטומאתן" ולמה לא פי' כפשוטו, בנזיר טהור שמגלח כששלם נזירותו, וכ"כ הר"ן ואת"ל דלרש"י הוה ק"ל זו ואצ"ל זו הוה, דמה הנשאל לחכם, שאין גלותו מצוה, והי' יכול להתיר מקודם, כרי"ף ורמב"ם, אפ"ה שרי, מכ"ש נזיר ששלמו ימי נזירותו בחוה"מ דגלוחו מצוה. ולא היה יכול לגלח מקודם אע"כ דמיירי בנזיר שמגלח אחר טומאתו, דקמ"ל רבותא אפי' זה שלא נזהר מלהטמא וגרם לעצמו הגלוח בחוה"מ, אפ"ה שרי. והדר נקט מצורע, דלא תימא דנשאל לחכם ונזיר עכ"פ גרמו קצת הגלוח ע"י דבורם שקבלו בנדר. קמ"ל אפי' מצורע דלא גרם כלל, אפ"ה דוקא בלא היה לו פנאי שרי, וכדמסיים רש"י להדיא. עכ"פ גם זה מאד תמוה דבש"ס [די"ז ב'] אמרי' בפי'. דנזיר ומצורע אפי' היה להן פנאי שרי שלא ישהו קרבנות [וגם בזה תמוהים שם דברי רש"י [די"ד ב' ד"ה נגזר] שכתב, דחיישינן שיקריבום ביו"ט. ולמה לא פי' כפשוטו דחיישי' שישתמש בהקרבנות, כמו שפי' בכל דוכתא. [ביצה די"ח א', וד"כ ע"ב], וכן פי' רש"י גופא לקמן די"ז ב' סתם]. ותו מזה שכ' רש"י דכשעלה נזיר מטומאתו שוב אינו משמר נזרו. במח"כ רבינו זה אינו, דוודאי צריך לשמור נזירותו, רק שמגלח גלוח נזירות טומאה ועי' נזיר דט"ז ב' ותוס' שם די"ז א' ד"ה הגה"ה מי שהיה וכו' וצ"ע]:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.