תפארת ישראל - בועז/כלים/ל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועזTriangleArrow-Left.png כלים TriangleArrow-Left.png ל

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

(א) ורתוי"ט כתב דלהרמב"ם אספקלריא היינו ברילל בל"א. ובמח"כ רבינו הגדול. זו שגיאה כפולה היא. חדא דבימי חכמי המשנה לא הומצא עדיין עשיית הברי ללען. ובכל הש"ס לא נזכר שמץ דבר ממנה. כי הומצאה זמן רב אחריהם. מן אלכסנדר ספינא בשנת ה"א וס' לב"ע. ואפי' בימי הרמב"ם עדיין לא היתה מצויה. דהרמב"ם היה חי באמצע מאה העשירית לאלף החמישי. וגם פערשפעקטיף לא היתה עדיין בימי חכמי הש"ס כי זאת הומצאה מן צאכאריוס יאנזאהן במיעדלבורג בשנת ה"א ת"ס בערך. ומה שנמצא בש"ס (עירובין מ"ג ב') שהיה לו לר' גמליאל שפופרת שצופה אלפים אמה. כבר כתב הרמב"ם שם שלא היתה של זכוכית רק של נחשת ובה בריח כמו שיש לחכמי אסטראנאמי וע"ש. ותו קשה אם נפרש כרתוי"ט דאספקלריא היינו ברילל. היאך יתכן לפ"ז סיפא דמתניתין דקאמר תמחוי שעשאה אספקלריא. והיאך אפשר לעשות מן תמחוי בריללע. וגם לשון הרמב"ם עצמו שהביא רתוי"ט שכ' וז"ל שהנראה באספקליא אינו נראה במקומו האמיתי. ולא בשיעורו האמיתי עכ"ל. וקשה וכי הנראה בבריללע אינו נראה במקומו האמיתי. וגם בשיעורו האמיתי נראה כל דבר ע"י בריללע. זולת כשנראה הדבר ע"י זכוכית המגדיל או המקטין. וזה מזיק לעין הרואה כידוע לחכמי אפטיק והרופאים. אולם אלו ב' מדות שמנה הרמב"ם באספקלריא. הם הם רק בשפיגעל שהאדם שבבואה שלו נראה בשפיגעל. אם הוא במזרח נראה בבואה שלו במערב. ואם פניו לצפון. נראה כאילו פניו לדרום. וכמו כן הדבר הנראה בו אינו כפי שיעורו האמיתי. שעינו הימיני נראה בשפיגעל כאילו הוא בשמאל הבבואה. ומלבד כל אלה מבואר הדבר שהוא לשון יוונית. ספעקולאריא שפירושו זכוכית או שפיגעל. והייינו מה שאמרו חז"ל (יבמות מ"ט ב') כל הנביאים ראו באספקלריא שאינה מאירה. ורק משה רבינו עליו השלום ראה באספקלריא המאירה. ר"ל עצמות אלקותו ית' אי אפשר לשום ילוד אשה לראותו. ואפי' משה רבינו ע"ה בעצמו. דגם בו כתיב ופני לא יראו. אלא כל ישראל לא ראו רק כמו הבבואה של עצמותו יתברך. אלא שמרע"ה ראה כביכול הבבואה ההיא ברורה כל האפשר לראות. משא"כ שאר הנביאים [אמנם לעיל פי"ד מ"ו קראו תנא לשפיגעל בשם מראה. והוא לשון הקודש ממש]:

(ב) ואעניד עטרות לי דברי ע"ר אאמ"ו הגאון זצוק"ל פה קדוש יאמר דבר זה דהכי קאמר ר' יוסי. דהרי קשה למה איצטריך לאשמעינן כלל. דאפרכס של זכוכית טהור. הרי מדקאמר כבר לעיל (ספי"ד) דאפרכס של מתכות טמא. והיינו מדאין צריך שיהיה לו ב"ק. א"כ ממילא שמעינן דהא אפרכס של זכוכית טהור. דהרי זכוכית אמק"ט רק בשיש לו בית קיבול [והרי אפי' אפרכס הנעשה מעץ. מדאין לו ב"ק אינו מקבל טומאה. דהרי אפי' כלי חרס שיש לו תוך בלי בית קיבול אינו מקבל טומאה (כפ"ב סי' ל"ה)]. אלא להכי נקטיה מדרצה לסיים בטהרה. וגם מלת כלים שהוא שם המסכת. הוא מורכב מב' הברות כל ים מעיד על ב' ענינים המדוברים בה. ומסיים בטהרה. דכל מק"ט. מדהכל נוצר מעפר וכל שממנה מקבל טומאה. וים אינו מקבל טומאה דכל הנברא ממים טהור (כפי"ז מי"ג) עד כאן לשון ע"ר זהב טהור. אולם מכאן משמע שכל מסכת ומסכת כבר היה סדורה קודם רבי דהרי ר' יוסי היה בהדור שלפני רבי (ככתובות ד' ק"ג ע"ב) וכן משמע נמי בביצה (ד' ל"ב ע"א) דמשני הש"ס להזיע וקודם גזירה. וכ"כ במ"ק (ד' י"א ע"א) דקאמר כאן קודם גזירה. א"כ יש לפנינו משניות שנשנו גם קודם יוחנן כהן גדול שהוא גזר אותה גזירה. והוא היה חי זמן רב קודם רבי כמה מאות שנים (ועי' תוס' ב"ק ד' צ"ד ע"ב) ורק סדר המסכתות זו אחר זו. הוא הוא שסידר רבי. וזהו גם כוונת רש"י (ב"מ ד' ל"ג ע"ב) ע"ש. אולם זה פשוט שכמה משניות נתוספו ע"י רבי מחכמי הדורות של התנאים האחרונים שהיו לפני רבי. ושהיו בימיו. ורבינו הקדוש אסף כל גדולי חכמי דורו וכל אחד ואחד העיד מה ששמע מרבותיו. ואמר גם דעתו במה שלא נזכר במשניות הקודמים. וכולן גם הם שלבן וסדרן רבי במקום הנאות להן בין משניות הקודמין (ועמ"ש בס"ד בפירושינו רפ"ב דאבות) וכן אמרינן בירושלמי (שבת רפט"ז הלכה א') ששיקע רבי כמה משניות בין הקודמין וע"ש. ואל תתמה. שהרי כמה משניות כבר בימי אברהם אבינו ע"ה כבר נשנו. וכדאמרינן בע"ז (די"ד ע"ב) ע"ז דאברהם אבינו ד' מאה פירקא הוה. מכל זה מוכח דכבר היה המשניות קודם רבי אלא דמהכא נמי מוכח שגם סדר כל מסכת ומסכת כבר קודם רבי היה (ועי' רמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים) ולהכי שפיר כבר ר' יוסי אמר אשריך כלים שיצאתה בטהרה:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.