תפארת ישראל - בועז/כלים/יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ כלים יד

(א) והר"ש פי' דסימרו היינו שעשה בקצה התחתון של המקל מסמר שלא תאכלנו הקרקע. ותמהני דא"כ הו"ל כמתכת המשמש להעץ (פי"ג מ"ו). ותו דא"כ מ"ש משפופרת מינקת לקמן במשנה. והן אמת שבהתוספתא שהביא הר"ש (כלים ב"מ פ"ד) גרסינן כדברי הר"ש ואולם בהתוספתא עם פי' זר זהב מרבינו רב"א זצוק"ל ה"ג אם כדי שלא תאכלנו הקרקע טהור. ואם כדי להכות בו טמא. ואפשר דלהר"ש וגירסותיו הנ"ל. דוקא כשהמתכות משמש להעץ תשמיש שא"צ לו כל כך אבל הכא שמשמש לו כדי שלא תאכלנו הקרקע להמקל. ודאי צריך וצריך הוא להמקל. ותשמיש חשוב הוא והו"ל כשאר כלי תשמישי אדם שמק"ט. וחילי דלא גרע משלשלת של סיטונות (פי"ב מ"א) וכ"כ אונקלי שבקנה מאזנים של סרוקת (פי"ב מ"ב) דלא דיינינן להשלשלת ולהאונקלי כמתכת המשמש לעץ. וכ"כ כסוי כלי שאמק"ט. רק מדאין לו שם בפ"ע (כפי"א מ"ב) ולא מדהו"ל כמתכת המשמש לעץ. אע"כ דכל שמשתמש תשמיש חשוב. כתשמיש בפ"ע הוא. שצריך להאדם. והו"ל כשאר כלי תשמיש. וא"ת עכ"פ מ"ש ממינקת לקמן. י"ל דרק הסימיר שבקצה המקל צריך להמקל שלא תאכלנו הקרקע בקצהו. אבל מינקת שיש לו שם ב"ק ומקיף קצת שטח ארכו של מקל בתחתיתו. שם לא יאכלנו הקרקע. ורק מוכח דכולו לנוי בעלמא עביד לה להכי שפיר הו"ל כמתכות המשמש להעץ. שיהיה המקל נראה נאה. ומשום ב"ק אינו מקבל טומאה. מדעשוי למלאותו:

(ב) ותמוה דוכי גרע מקרדום מעצד ומקדח (פי"ג מ"ג וד'). דוכי מדמשתמשין בו לחטוב או לנקב בו עץ יהי דינו כמתכות המשמש לעץ. ולא שמעינן בשום דוכתא. שיהיה דין הכלי כמתכות המשמש לעץ. רק כשהמתכת הוא חלק מן כלי העץ (כפי"ג מ"ו). ולא כשהכלי כולו כ"מ ומחתכין עמו עץ. והרמב"ם בפירושו כאן כתב דלהכי שלשלת של עצים אמק"ט. מדאין לו שם בפ"ע. וכן כ' הרא"ש כאן. וגם על זה ק'. א"כ יתידות אהלים ומשוחות אמאי מק"ט. וכ"כ ק' מכמה משניות אחרות במכילתין אשר מזה הוכחתי דדוקא בכלי המשתמש בבית לכל אדם והוא טפל לכלי אחר. וכגון לעיל (פי"א מ"ה וח') דלחיים טהורין. מדאין להן שם בפ"ע. מדיש לחיי פרומביא ולחיי קסדא. והן משתמשין לכל אדם. וכ"כ פיקה של פלך מקרי מה"ט אין לו שם בפ"ע (שם מ"ו) מדיש כמה מיני פיקה בבית. אבל כל כלי בעלי מלאכה או עסק כגון דקר של חרש. וכ"כ יתידות אהלים ויתידות המשוחות. ושלשלת המשוחות אף שיש דקר ויתד ושלשלת שמשתמשין בו גם לד"א. עכ"פ בין אותן בעלי המלאכה והמתעסקים. גם כשיכנו שם הכלי בסתם כל אדם יודע למה יתכוונו ולהכי הו"ל כיש לו שם בפ"ע. אולם הרמב"ם (בפ"ט מכלים הט"ו) טעמא דר"ב כאן נקט ואזיל. לכן מוכרחני לומר דדוקא בשעושה עם כ"מ מלאכה בהעץ לא מקרי מתכת המשמש עץ. אבל בשאוגד עם השלשלת את אגודת עצים. זו אינה מלאכה ולא מחשב להקרא כלי מעשה שיק"ט. ומקרי שפיר מתכת משמש לעץ. ומצינו דוגמתו. דהרי מטפחות שהוא אריג שמק"ט. ואפ"ה ביחדו לכרוך בו כלי אמק"ט (כפכ"ד מי"ד) וכ"כ עור הרי מק"ט. ובעשאו חפוי לכלים אמק"ט (כפכ"ו מ"ו). וה"נ בשלשלת מתכות שמק"ט. ואם עשאו לכרוך בו עצים אמק"ט. [וכ"כ מצינו ג"כ בחמור וחפוי המטה טהורים מה"ט (פי"ח מ"ג)]:

(ג) כך כתב הר"ש והר"ב. וצ"ל שהבול מחובר להמפוח. דאל"כ הו"ל פשוטי כ"ע המשמש רק לכלים ואמאי יק"ט. ומ"ש מחמור המטה שאמק"ט (פי"ח מ"ג) והרי כל פשוטי כלי עץ אמק"ט רק במשמש לאדם וכלים (כרמב"ם פ"ד מכלים) ואי מיירי שיש להבול ב"ק. א"כ מה קמ"ל. אולם לכאורה יותר נראה דעת הרמב"ם שהוא עשוי מעשת מתכות ובול עץ מחוברין יחד. והנפח רוכב על הקצה של עץ. כעל החמור. ומניח הברזל המלובן על העשת של ברזל שמחובר בו בקצהו השניה. ומקיש עליו בקורנס. ולפ"ז קמ"ל שפיר דהעץ שבו דינו ככ"מ. מדהו"ל כעץ המשמש למתכות:

(ד) כל זה פירשתי על דעת הרמב"ם. ורב"א ז"ל הקשה עליו במה שכ' דהעול הוא הדייקסיל. והרי בכולהו קראי משמע דעול היינו דבר שמונח על הצואר. לכן נראה יותר פי' הר"ש שאותו המרובע שמכניסין בו צואר השור בחרשו בזה מיירי תנא. והוא כתמונה זו ואתה תחזה שיש בו ב' מוטות המסומנות באות א. והם מונחים א' ממעל לצואר הבהמה. וא' למטה מצוארה ועוד יש בו ב' מוטות אחרות המסומנות באות ב. והן תחובין במוטות שלמעלה ושלמטה הנ"ל. והם מזה ומזה לצואר הבהמה. ואותן ב' המוטות המסומנים באות א. הם הנקראים ביחוד עול. וב' מוטות אחרות שמצדדי הבהמה המסומנות באות ב. הם נקראים. קטרב. אולם בהמוט שלמעלה בהעול יש נקב בכל א' מב' קצוותיו כמסומן באות. ג'. ובהנקבים הללו קושרין רצועות מזה ומזה להבהמה. כדי להטותה על ידן לימין או לשמאל. ומקום הנקבים הללו נקרא כנפים. מדהן בולטין מזה ומזה להעול ככנפים. והן הן הנקבים שבעול שנזכרו לקמן (פכ"א מ"ב) ועוד יש בא' מהמוטות שמימין או שבשמאל בצואר הבהמה כעין טבעת ברזל. ולתוכו תוחבין הדייקסעל. והוא המסומן באות ד'. והטבעת הזה נקרא סומך. מפני שעל ידו נסמך ונתקרב העול שבצואר הבהמה עם העגלה. כך נ"ל לפרש ע"ד הר"ש. וגם במ"ש הרמב"ם שקערורית העגלה הוא הנקרא תמחויין. גם בזה לא בחר רבינו רב"א זצוק"ל. מדכולה מתניתין לא מיירי בהעגלה עצמה. רק מהדברים שמחוברין להעגלה. וגם לדידי ק"ל איך יקרא התנא לחלול העגלה בשם תמחויות בלשון רבים. והוא רק חלול א'. ולפיכך גם בזה נראין דברי הר"ש שפי' שהתמחויין הם ג"כ חלק מהעול. והן כמין ב' קערות קטנות. א' לצד הראש. וא' לצד הגוף של הבהמה עכ"ל הר"ש. ונ"ל פי' הדברים. שהן כמין ב' מרזבות קטנות קבועות בתוך חלול העול. א' במוט שלמעלה לנוח על צוארה למעלה שלא ידחקנה המוט שלמעלה. וכ"כ יש מרזב קטנה על המוט שלמטה מול צוארה שלא תתחכך צוארה במוט התחתון וכמו שמסומנין באות ה':

(ה) ונ"ל דכ"ש הזוג החיצון של הפעמון ודאי מק"ט. שהרי יש לו ב"ק. אלא קמ"ל עינבל דאע"ג שאין לו ב"ק מק"ט מדרביא קרא (כשבת דנ"ח) ועי' רא"ש כאן. אמנם רבעתו"ס (בשבת דנ"ט א' ד"ה הוא) כתבו דהחיצון אמק"ט אף שמקבל. מדאינו עשוי לקבל. [וגם משתמש כפוי. ועי' הר"ב פ"ב מ"ג ורתוי"ט שם מ"ה] וצ"ל לפי דבריהם דאף ששניהן יחד משמיעין קול. עכ"פ רק העינבל שע"י תנועתו נשמע הקול הוא לחודא דרביא קרא:

(ו) וא"ת הרי כל המסמרות טהורין מדאין להן שם בפ"ע (כרמב"ם פ"י מכלים). וי"ל דהיינו רק במשמש לכלי אחר ככסויי כלים לעיל. וכדומה אבל מסמרות הללו שמתברים פרקי העגלה. הן משתמשין תשמיש חשוב לעצמן להכי אף שאין להם שם בפ"ע מק"ט. וכדחזינן בכסוי מיחם לעיל סוף מ"ג. ועוד נ"ל דהנך שנזכרו במשנתינו. כולן אף במפורקין מק"ט. מדחשובין כלים לעצמן. אבל במחוברין גם אותן שנזכרו במשנה ה' מק"ט. דכל המחובר לטמא טמא (כפי"ב מ"ב):

(ז) כך כתב רש"י (שבת נ"ט א') וק' מ"ש מברזל שתחת צואר בהמה דמק"ט. מדמגין צואר בהמה (כמשנה ד') וה"נ נימא כאן הכי. וי"ל דברזל שתחת צוארה כיון דמחובר בהעול. ומועיל לה במשיכתה בעול והמשא לא גרע מהעול גופא. שהוא ג"כ לבוש הבהמה. אפ"ה מק"ט מדמועיל להמשא. משא"כ סנדלה שעשו רק שלא יכאיבו רגליה. צרכי בהמה הוא ואמק"ט:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.