תפארת ישראל - בועז/ביצה/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ ביצה ה

(א) כתבו תוס' אף דדשיל"מ נמי בטל באינו מינו. הכא דבאו לתקן זא"ז כמינו יחשב. והקשה רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל א"כ למה בטל שאור חטין בעיסת אורז ספ"ג דחלה, והרי סיים שם דטבל במינו במשהו. ונ"ל דרק באיסור מצד ד"א כתחומין נחשב כמינו ולא בטבל דאסור מצ"ע. עכלה"ט. ולהעטלף שלא ראה אור, היה נראה לכאורה, דהרי בל"ז ק' להנך פוסקים דס"ל דדשיל"מ אפי' שלא במינו לא בטל, והרי התם בפ"ג דחלה אמרינן להדיא דטבל בטל שלא במינו. ואי"ל דהנך פוסקים ותוס' ביצה הנ"ל ס"ל, דדוקא ביצה שנולדה ביו"ט דלמחר יהיה מותר מעצמו מיחשב דשיל"מ, אבל טבל דאין איסורו בא רק ע"י מעשה אדם שיפרוש תרומה, לא מיחשב דשיל"מ מדלא ברור שיבוא התירו למחר, והא דאמרינן התם בפ"ג דחלה דטבל לא בטל במינו, אין הטעם משום דשיל"מ, רק משום דכהיתירו כך איסורו [כע"ז דע"ג ב'], והך טעמא רק במינו שייך, דרק במינו חטה אחת פוטרת הכרי, ליתא, דהרי בנדרים [דנ"ח א'] אמרינן להדיא דטבל ודכוותיי' אף דתלוי במעשה אדם מיחשבו דשיל"מ. ול"מ נ"ל דטבל שנתערב דוקא בישנם לבעלים כאן להפריש [כתו' ע"ז דע"ג שם], וגם שיש טבל אחר בידו להפריש ממנו על התערובות, מיחשב דשיל"מ אבל כשאין הבעלים כאן או שאין טבל אחר להפריש ממנו, טבל מצ"ע אין לו מתירין ואפ"ה במינו לא בטל משום דכהיתירו כך איסורו, ובכה"ג מיירי מתני' דחלה התם בפ"ג. משא"כ בנדרים דנ"ח א', דקאמר אבל דבר שיש לו מתירין כגון טבל וכו', על כרחך מיירי בגוונא דיש לו מתירין, כגון שהבעלים כאן ושבידו להפריש ממק"א [ועי' ר"ן שם]. ובהא מתורץ קו' הר"ן [נדרים דנ"ב א'] שהקשה למה בנדר מהדבר ונתערב בטל בס', כמתני' התם, והרי נדר הוה דשיל"מ. נ"ל דאף דאי"ל התם שאין הנודר כאן, דהרי רוצה לאכול, עכ"פ י"ל דאין חכם כאן להתירו בפתח. ובל"ז גבי נדר אמרי' מאן יימר דמזדקק ליה חכם [כשבת מ"ו ב']. ובהא מתורץ ג"כ הרמב"ם בפט"ו ממ"א, שכתב יראה לי דדשיל"מ רק במינו לא בטל, והקשה הראב"ד הרי משנה שלימה היא [ספ"ג דחלה]. נ"ל דסד"א דהתם טעמא דלא בטל במינו משום כהתירו כך איסורו, קמ"ל הרמב"ם דאינו כן, דא"כ בנדר נמי כל שאין כל ההכנות להתירו לא מחשב דשיל"מ, והרי הרמב"ם פסק [פ"ה מנדרים הי"ב] דנדר בכל גוונא הוא דשיל"מ. וכן פסקינן בי"ד [סרט"ז ס"י]. [א"כ מתורץ קו' ע"ר זצוק"ל הנ"ל דלפי מה דאוקמינן דהך דספ"ג דחלה לאו משום דבר שיש לו מתירין הוא רק משום כהיתירו כך איסורו, לא מסתבר לומר דכשבא לתקן זא"ז יהיה כמין במינו כדאמר בדשיל"מ, דלענין כהיתירו איסורו לא מסתבר לומר הכי דהרי אסור להפריש ממין על שאינו מינו אף שבאין לתקן זא"ז, א"כ אדרבה כמו לענין היתירו לא מחשב כמין במינו כשבאין לתקן ה"ה נמי לענין איסורו]:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.