תפארת יעקב/תולדות המחבר

תפארת יעקב תולדות המחבר

קצת תולדות הגאון המחבר זצ"ל שהדפיס איש יקר אחד בשנת תרכ"ג לפ"ק

אלה תולדות ותכונת יליד עירנו איש המופת לרבים הרב הגאון הגדול חבר חבורים מחוכמים תפארת יעקב כבוד מוהר"ר יעקב געזונדהייט (שליט"א) [זצ"ל] למען ידעו תושבי ארצנו להוקיר את תפארת מדינתנו. הנחבא אל הכלים.

הגאון הזה נולד בשנת תקע"ו בירח כסליו בפרור פראגא. אבותיו הנכבדים היו מאפרתי ושועי העיר. ביתם היה בית ועד לחכמים. וידם הנדיבה היתה פתוחה להושיע לעני ונכה רוח.

עוד בימי ילדותו נראו בו רשמי מדות טובות וטהר לב. וכחות נפשו נבאו מראש על גדלו ועוצם רוחו. אבל הוריו היקרים לא עטרוהו בתהלות ותשבחות. כי כן הורגלו מעודם למצוא בבניהם כחות נשגבות לתורה ולתעודה. אולם בהגיעו לשנת העשר לימי חייו, אז החלו כחותיו להשתלם ולצאת לאור, בדרך נשגב. עד כי משך עליו עיני לומדי תורה. ידיעתו בתלמוד רחבה ונסבה למעלה ראש. ותשוקת הלימוד החלה לפעם בקרבו בחזקה. רבים וכן שלמים ממופלגי תורה השתוממו לשמוע מפיו חדשות ונפלאות הראוים להאמר מאיש גדול בשנים.

משנת י"ג עד ט"ו למספר ימי חייו לקח לקח מפי מורינו הרב הגאון הקדוש כו' ר' ארי' ליב צונץ זצוק"ל הנקרא הרב מפלאצק. אשר היה אז אבד"ק פראגא. כי שמע שיעורו בגפ"ת מדי יום ביומו. ורבו הגאון זצוק"ל חיבבו עד למכביר. על שקידתו הנפלאה ועיניו הבהירים בתוה"ק. ופעם אחת אמר לו תלמידי חביבי מהיכן זכית לעינים טהורים כל כך. ומתחילת שנת ט"ז לימי חייו נאספו אליו חברים מקשיבים לקולו לשמוע שיעורו מדי יום ביומו ולהתענג מזיו תורתו.

עוד בימי נערותו שם לו למטרה לקחת לו למורה דרך בים התלמוד את תורתם של ראשונים. ורוחו הכביר וזך שכלו הצלול, המה היו לו למשוט, לעבור ארחות ימים ולהגיע אל מחוז חפצו אל נקודת האמת. אהבת האמת מצאה קן בלבו עוד בימי עלומיו. ובכל דבר הנוגע לברר ענין לאמיתה של תורה. לא נשא פני איש. וזאת הנסבה כי לפעמים עברו תורתם של האחרונים תחת שבט בקרת שכלו, כבני מרון. לומדי תורה ויודעיה יעידו כי גם אז פעמים רבות הצליח ד' חפצו בידו לגלות חדשות ונצורות בגפ"ת עפ"י דרך ישרה ושכל עמוק מאוד, עד כי ישתוממו כל אבירי לב. וכל השומע ידמה בלבבו כי הדברים האלה נאמרו ונשנו לפני איזה מאות שנה.

כה צעד העלם צעדי-הענק בימי נעוריו. עד בואו לשנת שש עשרה (אז בא בברית הנשואים לקחת אשה ממשפחה נכבדה. ולא מעט הועילה חותנתו ז"ל להשלמת למודו כנודע לתושבי עירנו) ובספר שמחת יום טוב מהג' הצדיק מוהר"ל צינץ זצ"ל הנ"ל נדפס משמו דבר נפלא, אשר משך עליו עיני גדולי עירנו לראות ולהתפלא כי צעיר לימים ידבר בהשכל ובאמוץ הלב כאחד מאבירי התורה.

בשנת י"ח לימי חייו נפל במחלה עצומה ר"ל אשר כל באיה כמעט לא ישיגו ארחות חיים. ובחמלת ה' עליו הוציא ממסגר נפשו. ומאז קיבל עליו להרבות בשקידת הלימוד ללמוד וללמד ולכתוב בספר כל מה שיחדש. וכאשר הוסיף אומץ וכח וחיל לאורייתא, כן הוסיף ה' להסיר ממנו חולי הנ"ל עד תומה. ובהיותו בן י"ט שנה התחיל לחבר ספרו תפארת יעקב על חו"מ ובשנת כ"ג לימי חייו גמרו ככתוב בהקדמתו שם. וספרו הלז יצא לאור בשנת תר"ב לפ"ק (עד סימן ע"ה מחזיק קע"ד דפין בתבנית פאליע גדול) כצאת הספר עלי תבל התפלאו חקקי לב. כי עמוק הוא מאד מאד. פה הופיע גאון יעקב כאחד מהראשונים בסברות ישרות וחזקות כראי מוצקות. דבריו כתובים בקצור נמרץ ולא בסקירה אחת יבין וימוד הלומד את גודל עומק כונתו הצרופה! רבים ממכיריו ויודעיו מנוער קנאו בו ובתורתו. אבל גדולים ושלמים הוקירו את ספרו ונתנו עטרה לראשו בפרט הרב הגאון החסיד ר' משה אהרן זצ"ל אבד"ק קוטנא. הרבה והפריא בשבח ותהלת הספר הזה עד למעלה ראש. בהיותו בן י"ט שנה. אז האיר על פני התבל הספר היקר מפז ופנינים תשובות רבי עקיבא איגר. וכאשר שם עיונו בו העיר ע"ד קדשו אחת הנה ואחת הנה. וערך הערותיו אל מול פני המנורה הטהורה הוא רבן של כל בני הגולה הרעק"א זצוק"ל. וכתב לו אף שגדר בעדו לבלי להשיב מחוץ לעירו בכל זאת מי ששואל לו על דבריו שבספרו ראוי שישיבהו ויעמידהו על האמת. מאחר שזה רק לפרש דבריו הראשונים אין זה בכלל גדרו. והגרע"א זצוק"ל קבל דבריו. והשיבו ופירש לו כוונתו העמוקה. אחר ב' שנים (בשנת תקצ"ז לפ"ק) היה הרשכבה"ג הנ"ל פה עירנו. וחיבבו למאוד. ומה נהדר היה לראות ברחובות קריה בנסוע רבינו נר ישראל הגרע"א זצוק"ל בעגלת צב (קאָטש) ואתו עמו הגאון הצדיק מו"ה חיים דודזאהן זצ"ל ועמהם האברך כוכב המתנוצץ הרב ר' יעקב געזונדהייט. ופלפלו בד"ת. אשרי עין ראתה כל אלה.

בשנת תרי"ח הוציאו לאור תלמידיו ואוהביו הנכבדים את ספרו תפארת יעקב על מסכת גיטין חיבור רב הכמות והאיכות מחזיק שני מאות דפים בתבנית פאליע גדול. תכונתו בספרו הראשון על חו"מ בנוי על אדני הסברה ישרה חודר לעומקו של הלכה צולל בנבכי תהום רבה והעלה פנינים בידו מברר ומלבן את שיטות הראשונים ומוציא לאור משפטם. בחבור הנפלא הזה עבד באמונה חמש שנים רצופות עת למד עם תלמידיו. ולא הניח אף תוס' אחד בכל המסכת אשר לא הטיף עליו דברתו. גם בחלק האגדה הציב לו יד ושם. כל דבריו בחכמה מבין חדות חכמינו ז"ל. ובבר שכלו יחדור אל עומק כונתם כאשר זכינו לראות מאיזה ביאורים בהגדה המתנוצצים זעיר שם זעיר שם בספרו הנכבד הזה. וברובי תורתו אשר דרש מדי שבת בשבתו בקבוץ תלמידיו. על התורה והמדרש.

ומלבד הספרים הנדפסים יש ת"י חידושים מסודרים. על מסכת ברכות. חבור גדול ורחב על הלכות קידושין וגיטין. גם ספר יקר ערך מאוד על הלכות שחיטות וטריפות ומתנות כהונה שו"ת רבות ועצומות. וכעת לומד הוא מסכת חולין זה איזהו שנים עם תלמידיו. וכבר מסודר ת"י לערך מאה וחמשים בויגין ולבד המון ספריו המחכמים וכתביו הרבים עוד ילמד דעת את העם. כי מימי עלומיו עד היום הזה הנהו יושב ולומד עם בחורי חמד המקשיבים לקולו ולזך לקחו. לא נפריז על המדה אם נאמר כי כמעט רוב לומדי עירנו המה תלמידיו המובהקים. אשר נהנו מאור תורתו וחכמתו. אחדים כבר הגיעו להוראה בישראל. ורבים מבני ארצנו אף כי לא זכו לשמוע צוף אמריו. הציבו להם יד ושם בתלמוד ופוסקים עפ"י דרך למודו. כי הוא הופיע כמלאך אלקים להורות הדרך האמתי והסלולה בלמוד התלמוד. בנוי על אדני הסברה הישרה והעמוקה. הגאון הזה, אף כי מרוב אהבתו הטהורה אל תוה"ק לא למד מנעוריו שאר חכמות וידיעות. בכ"ז שכלו הברור ותבונתו הצלולה חודרת אל כל ספרי מחקר מחכמינו ידיו רב לו בספר המורה. ובכל חבורי חכמינו הקדושים הקדמונים הבנוים על אדני החקירה. וכל איש אשר ישים עינו על דרך האמת המרחף על פני ספריו יבין כי כנים דברינו אלה. פעם אחת הצעתי לפניו אנכי הכותב, חקירה אחת מגדולי החוקרים המפורסמים בתבל. והוא, בדברים רבים קלע אל מטרת החוקר הנשגב ההוא ולא החטיא, עד כי נשתוממתי למשמע אזני. ומלבד כל אלה איננו עושה תורתו עטרה להתגדל ולא קרדום לחפור ומפרנס את עצמו מיגיע כפו ויעשה מסחרו בארץ באמונה. כי נפשו בחלה להעמיס על שכמו עול הרבנות. ורבות הנה העיירות אשר חפצו ביקרו. אבל הוא לא נתן אוזן קשבת לבקשתן. דעתו מעורבת עם הבריות. וכל דבריו במו"מ בהשכל ודעת כל איש אשר יסחר אתו פעם אחת תקשר נפשו באהבתו כי אין ערוך לישרת רוחו ויקר לבבו. כנודע להמון האנשים אשר דבר להם אתו אשר כל מסחרו על אדני היושר הצודק. והאמונה התמימה נוסדה. וכפיו כן לבו למלא לא רק את אשר הביע בשפתיו אבל גם את אשר רק הגה ברוחו והחליט בדעתו אם גם הוסב לו עי"ז נזק רב. מה מאוד כנים דברי חכם אחד ידיעת התורה והחכמה מעידים על כשרון רוח ושכל האדם. והמסחר על ישרת לבבו. כי כן רואים אנחנו לשמחת לבבנו בהאיש המצוין הזה. הרואה תקפו וגבורתו בתוה"ק ידמה בנפשו כי אך לכמו אלה נועד מרחם אמו. והאיש אשר יסחר אתו ויתבונן על אמון לבבו ואהבתו הנאמנה לכל איש, יענה ויאמר כי איש מסחר הוא מנוער ובו יהגה יומם וליל! יודע הוא ומכיר תכונת כל איש ואיש, כי חודר הוא בעין חודרת אל כליות ולב. ובדברו עם איש יבין את רוחו בסקירה אחת. רוב טובו וחסדו אשר יעשה לעני ושפל רוח נודע אך להאנשים העומדים סביבו, כי הצנע לכת הוא מאד. כה גדלה צדקתו עד כי תמיד עשה יותר מכפי כחו ויכולתו ויריק את כִסו לעניים גם בעת אשר ביתו נשאר ריקן.

ריב כי יהי' בין שני אנשים. וכאשר יגישו עצומות משפטם לפניו. יתבונן על טענותיהם. ויבין חפץ ומטרת כל אחד עד היכן דבריהם מגיעים. עד כי יצלח להביאם אל עמק השוה ברצון טוב ושניהם שמחים על מוצא משפטו. זאת תכונת האיש הנפלא הזה בקצרה. וכל איש אשר שאר רוח לו יבין להוקיר את גדלו ועֹצם רוחו. כי בני עליה כמוהו מעטים המה בימינו אלה. איש אשר לגאונו אין חקר. ולחכמתו ותבונתו אין ערך. גם מבנה גוו תעיד על רוחו הנשגב. כי נחמד הוא למראה. תואר פניו מפיקים אהבה וחסד. יראת הכבוד מרחפת עליו. מדברו נאוה. וכל מבנה גוו כולו אומר כבוד. שנותיו כעת ארבעים ושבע יאריך ד' ימיו בטובה ושנותיו בנעימים. ויפוצו מעינותיו חוצה. עוד יאיר ליושבי ארצנו ככוכבים לעד.

עד כאן נדפס בשנת תרכ"ג לפ"ק. · מעבר לתחילת הדף