תכלת וארגמן על מסכת ציצית/י
|
< הקודם · הבא > |
י מ) והטריגון נ) והפילגס ס) ופוכלתרין וארביקוה ואנטנה הרי אלו פטורין זה הכלל כל שאין לה ארבע כנפים פטור מן הציצית:
מסורת הש"ס מ) הוא בגד שיש לו ג' קרנות ועי' נזיר ח: וש"מ [מנחות מג: זבחים יח: ספרי ס"פ שלח סי' פ"ה]. נ) עי' בירושלמי פ"ד דתענית שמונים חנויות של אורגי פלגס כו' ופי' בערוך שהוא מין משי ואפשר שהי' דרכם לעשות מזה המין בגדים שאין להם ד' כנפות מרובעים. ס) עי' ספרי פ' תצא [סי' פ"ה] ובעל העיטור ה' ציצית ש"ב סוף ח"א.
י והטריגון. הוא בגד שיש לו שלש כנפות כדאמרי' בנזיר (ח:) וממעטינן לה במנחות (מג:) מדכתיב על ארבע כנפות כסותך ולא שלש:
והפילגס ופוכלתרין וארביקוה ואנטנה. כל אלה מיני בגדים שאין להם ד' כנפות כדמסיים וכן שנינו בספרי (תצא) פרט ליגא ולתכלא ולתבלטירים ולתקרקים לסדסים לבורדסים לפי שאינם מרובעים. ובעיטור העתיק פרט לתינא לתובלא לתופלטרין לפי שאינן מרובעים (וכ"ה בב"י סי' י'), ופוכלתרין ותופלטרין נראה דהכל אחד ופלגיס הוא מין בגד של משי כ"פ בערוך:
והטריגון. הוא טלית בעלת ג' כדפי' בביאור וכן כל הני דחשיב הכא כדמסיים כל שאין לה ד' כנפים. ולכאורה משמע דלא חשיב הכא בעלת ה' מדלא קתני כדקתני בספרי לפי שאינם מרובעים אלא קתני שאין לה ד' כנפים משמע אבל בעלת ה' חייבת. ובזבחים (י"ח ב') מבואר דבעלת ה' תליא בפלוגתא דב' ברייתות ומאן דמצריך קרא לכסות סומא ס"ל דבעלת ה' פטורה ואידך ס"ל דחייבת. אבל במנחות (מג.) מבואר דבין לר"ש ובין לרבנן בעלת ה' חייבת ע"ש. ופסק הרא"ש ורוב הפוסקים כסוגיא דמנחות דבעלת ה' חייבת אבל הר"א ממיץ ורבנו שמחה פסקו כסוגיא דזבחים וכמ"ד דפטורה (כמבואר הכל בב"י ר"ס י') והביאו ראי' משום דבברייתא דספרי תניא דבעלת ה' פטורה וסמי חדא מקמי תרתי והשיב הרא"ש דברייתא דספרי ה"פ דממעט דבעלת ה' דא"צ להטיל בכל הה' כנפות אבל בד' מהם צריך להטיל וממילא אין משם ראי' לפטור בעלת ה' לגמרי והקשה בבה"ז בזבחים דא"כ מאי מקשה שם בזבחים ב' הברייתות אהדדי וקאמר תנאי היא ולישני כמש"כ הרא"ש דהא דממעט בעלת ה' היינו שאין להטיל בכל הה' אבל בד' מהם מטילין ואין סתירה בין הברייתות, ולענ"ד דהנה הסוגיא בזבחים תחלתה א"ר יהודא אמר שמואל מרושלין כשרין מסולקין פסולין כו' כאן שסילקן ע"י אבנט כאן דליתנהו כו' א"ר ירמי' מדיפתי מרושלין שלא סילקן תנאי היא כו' א"כ הסוגיא קאי אליבא דשמואל (ואף דגם לרב משני שם כן אבל גם אליבא דשמואל קאי ע"ש) ורב יהודא אמר שמואל פוסק במנחות (ל"ז ב') כר' ישמעאל דד' ציציות ד' מצות ואמרי' שם בסוגיא דלר' ישמעאל טלית בעלת ה' חייבת בציצית בכל הה' כנפי' וא"כ לא מצי הגמרא כאן לאוקמי כפי' הרא"ש דממעט בעלת ה' שלא יטיל בכל הה' כנפות דא"כ שמואל דלא כשום א' מהברייתות ולכן עדיפא לי' לאוקמי דפליגי ומאן דמחייב מחייב באמת בכל הה' כנפות [והא דאמר שם כמאן דליתי' דמי היינו שאינו מגרע את החיוב אבל מ"מ חייב בכל הכנפות ע"ש] אגל סוגיא דמנחות אתיא כהילכתא דפסק שם לז: דלא כר' ישמעאל וא"כ ליכא לחייב בכל הה' כנפות ובזה אין סתירה בין הברייתות כמו שתירץ הרא"ש ולכו"ע חייב בעלת ה' בד' כנפותי' ולהכי מוקי התם נמי דלכו"ע בעלת ה' חייבת ודו"ק.
אבל עיקר תי' הרא"ש לענ"ד צע"ק דלשון הספרי יצאו בעלי ג' ובעלי ה' כו' משמע דכולהו פטירי וכן מסיק שם נמי פרט ליגא כו' לפי שאינם מרובעים משמע ג"כ שיש להם יותר מד' כנפות ומשמע דפטר לי' אבל ברייתא דהכא נראה דס"ל דבעלת ה' חייבת ולהכי לא חשיב הכא כל הני דחשיב בספרי דלא חשיב אלא הפחותין מד' כדמסיים שאין לה ארבע כנפים וצ"ע:
והפילגס. עי' בביאור שהבאנו בשם הערוך שהוא מין בגד משי, ואין לפרש דפטר לי' משום דס"ל שאין חייב בציצית אלא בגד צמר ופשתים וכמ"ד הכי במנחות (לט:) חדא דמשמע התם דמדרבנן חייבין לכו"ע [אך למש"כ שם בתוס' איכא מאן דפטר לי' במסקנא אפי' מדרבנן] ועוד דלישנא דמסיק הכא זה הכלל כל שאין לו ד' כנפים כו' משמע דמטעם כנפות פטר לי' ועוד מ"ש דנקט האי טפי מכל שאר בגדי שאר מינים אע"כ דהכא לא פטר לי' אלא משום שאין לה ד' כנפות:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |