תיבת גמא/פרשת יתרו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תיבת גמא פרשת יתרו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

זכור את יום השבת לקדשו נשים חייבות בק"ה ד"ת ואי יצאה אם מוציאה אנשים ספק דכל המצות אם יצא מוציא מטעם ערכות ונשים ספק אי שייך בהו ערבות ופריי לא"ח ה"ש כתבנו מזה. ותוספת שבת ד"ת לדידן ונשים אי מצוות על תו"ש מ"ה משמע ביוה"כ נמי מצוות על תוספת יוה"כ מהא דביצה כפי דאכלן ושתיין עד סמוך לחשיכה כו' כ"ש תו"ש דהוה ד"ת לנשים והטעם דמשים סייג שלא יגע בקודש גופא הוסיפה מחול על הקודש אין חילוק אף נשים חייבות. ועיין פ' בא לעבור אעשה בידים י"ל מ"ע שהז"ג כמי חייבות ובתוס' קידושין ל"ג משמע דנשים אין מצוות אעשה די"ט אף דהוה לעבור בקום ועשה. ובריש יבמות שחוט לי בשל לי הקשו התוס' דהוקשה כבודם ומה"ט בבא מציעא ה"א אף עשה ול"ת ובהא דשבת גופא י"ל באומר לבתו כן דלית עשה גבה ומיהו מהא דנשים פטורת מסוכה י"ל הוה שוא"ת דאכילה חוץ לסוכה אין איסור כ"א שמבטל מ"ע דסוכה דומיא דציצית דלא אסרה תורה לילך בלא ציצית בבגד ד' כנפות כ"א שצריך לעשות ציצית עא"ח י"ג ומה"ט קטן מותר להאכיל חוץ לסוכה אע"ח שמ"ג. ועא"ח תר"ח וביצה ל"ט נשים מצווין על תוספת יוה"כ מנלן ואם נאמר דלעבור בקום ועשה חייבות דליכא למילף מתפילין הוה א"ש וכבר כתבנו די"ל זיל בתר טעמא תוספת סייג הוא וה"ה לנשים. והנה חצי שיעור יליף מכל חלב אז הלמ"מ ובחמץ בפסח או ביוה"כ מנלן דנשים מוזהרים על ח"ש דל"ת שהז"ג נפקא מדר"י אמר רב בקדושין וישמות פ"ד עונשין הא ח"ש דהוה רק איסור תורה מנלן אבל זיל בתר טעמא דחזי לאיצטרופי ה"ה נשים. ולפ"ז אין הפרש בין זכר לנקיבה ואם נתערב ויש ספק חצי זית חמץ אי מצה אף לנשים אסור והחשוד לאכל ח"ש ביוה"כ אין חילוק בין זכר לנקיבה וחשודים לקל ממנו עי"ד קי"ט. ול"ת שלא הז"ג אף דאין לוקין עליה נשים מצוות בלא דר"י אמר רב מדמ"ע שלא הז"ג נמי נשי מצוות ועיין פני יהושע קידושין.

ב

יצויר המחלל שבת יהיה ספק אי כשר לעדות מ"ה או פסל והמחלל י"ט וודאי פסול לעדות כי בשבת יש מלאכות שמסופקין אם חייב עליהן מיתה ב"ד אע"פ שכרת חייב בכולן כמ"ש התוס' פ"ק דשבת במגילת סתרים איסי בן יהודא כרת לא מפסל מ"ה כ"א במלקות עח"מ ל"ד ובסמ"ע ושבת אין בו מלקות לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין ובי"ט תפסל בכל הל"ט מלאכות דמלקות יש כהן כל שהזיד בלאו אפילו לא התרו פסול מ"ה. ובהוצאה נהפוך הוא בשבת תפסל מ"ה דמהנך דלא מספקן הוא ובי"ט מחלוקת רש"י ותוס' בהוצאת אבנים אי מ"ה לוקה אי לאו ועמ"א תקי"ח. ובהבערה בנר של אבטלה נמי יש מחלוקת אפשר בשבת נמי ובין י"ט ושבת ספק הוא ולא תבערו לחלק חטאת כרת הא מיתת ב"ד אפשר מהנך דמספקן הוא.

ג

אגדה. בישעיה סימן נ"ו שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע עא"ח סי' רצ"ב בט"ז ב' בתוספת כתובת בתורה שבת נקיבה וכאן זכר מחללו ובס' המגיד כתבנו דשבת גופא לשון נקיבה ותוספת שבת בלשון זכר ופ' בהר שבת שבתון יהיה לארץ שבת שבתון יהיה לארץ והיתה שבת הארץ הרי שבתן הוא על תוספת שביעית כתיב זכר ושבת גופא נקיבה. והנה יש הבדל בין דבר לדבר בלי ממוצע כעין פ' בראשית ויהי מבדיל בין מים למים ובאור נאמר ויבדל ה' בין האור ובין החשך ב"פ והבדילה לכם הפרכת בין קודש ובין קודש הקדשים הוא שיש ממוצע בין האור וחשך ביה"ש אמה טרקסין בין מים למים לא יש רק א"ת הרקיע כתיב בין בין ב"פ הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה ב"פ בין ובין יש ממוצע לילה מעשה הרשעים בחושך יתהלכו יום מעשה צדיקים כול ולעוה"ב ויש עוסק בתורה שלא לשמה אוכל כולו בעוה"ז גם רוח ממוצע בין נפש לנשמה. ובספר חמדת הימים בשבת מביא בשם הזהר נוגה הוא תיקלא כף מאזנים חציה בקדושה כו' אם אנו מוסיפין מחול על הקודש ומקדשין עצמינו במותר לנו מוסיפין מחול על הקודש בנוגה ונתוספו גרים ח"ו להיפך נתוספו כו' וז"ש שומר שבת מחללו זכר קאי אשבתון תוספת שבת והאמנתי"ו על שבת קטן עיין בצהר התיבה אז וודאי מוסיפין למעלה ועכ"פ ישמור יד"ו לאחוז בכף המאזנים שלא לעשות ח"ו כ"ל רע להפך מקדושה ועכ"פ יהיה ממוצע.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף