תיבת גמא/פרשת בא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תיבת גמא פרשת בא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הר"מ ז"ל פסק דחמץ אסור בהנאה ואין לוקין עליו וקשה הא יש ק"ו דאיסי ב"י לחמב"פ כמו לבב"ח חולין קט"ו דג"כ נעבדה עבירה ואם איסור מפורש אותו ולא שאר איסורין תו מלקי לקי כמ"ש המ"מ פ"ב מהמ"א בהמה טמאה בעשה ומק"ו לוקה הואיל ונאסר בביאור כמ"ש בשרש השני יע"ש. וי"ל התם בהמה טמאה הק"ו בכלל מאתים מנה וליכא פירכא מש"ה לוקה דק"ו אין פועל ב' מדריגות ומדה מסורה מסיני כך ומש"ה ממון עונשין דפועל רק מדריגה אחת והיינו היכא דק"ו בכלל מאתים מנה כההיא דריש ב"ק בתו' התם אם על הפתיחה חייב להביא כו' יע"ש משא"כ ק"ו הבנוי מתבונת קולא וחומרא אף נאסר בביאור אין לוקין שמא יש פירכא ומש"ה אין לוקה אהנאת חמ"פ ואי למה לי קרא לחמ"פ וזה בכלל אמרם ז"ל טרח וכתב לה קרא. וההוא ק"ו דר"ט ורבנן בשן ורגל ברה"נ דלר"ט קרן ברה"ר נ"ש הא ק"ו מתכונת קולא וחומרא סובר אפ"ה עונשין ורבנן אפשר לדברי ר"ט השיבו די ולידיהו בלא"ה אין עונשין כה"ג ועם זה יש לספק חופה בלא כסף אי קונה כרב הונא בקדושין אע"ג זה לר"ט דלית ליה דיו יע"ש בתוספת ואנן פסקינן כרבנן בקרן ברה"נ י"ל מטעם אין עונשין ומיהו ממפץ ושאר דוכתי מבואר דלדידן לא אמרינן דיו אע"ג דמופרך ועיין רא"ש קידושין ואה"ע ואי"ה יבואר במ"א.

ב

ושחטו כל קהל עדת ישראל עיין קידושין שליחות מכלן בפריי לא"ח סימן ד"ש כתבנו דמומר לעכו"ם אם אומר לו להדליק נר בשבת יש שלד"ע וחייב המשלח עח"מ סימן שפ"ח ברמ"א ובש"ך אות ס"ה לטעם דברי הרב ודברי תלמוד למי שומעין ומאחר דמומר הוא וודאי יעשה וחייב שולחו ומומר יש שליח עיין אה"ע ה' גיטין מגרש ע"י שליח הולכה אע"ג בעכו"ם אין שליחות הא ישראל מעליא הוא ונ"מ שפסול לעדות המשלחו דלפני עור לא פסול מ"ה דאין בו מלקות גם אי נתאכסן בבית מומר ורוצה המומר להדליק נר לעצמו בלילה וישראל אומר לו להדליק בשבילו לחולה שאין סכנה אסור דחייב המשלחו להר"ב שם בהג"ה. ואין לורמ דס"ס שמא הל כבש"ך שם ושמא מומר לעכו"ם אין נעשה שליח כעכו"ם ממש כי יש מחלוקת בזה דקיי"ל באה"ע בגט מומר דעושה שליח ה"ה דנעשה. ומיהו הא ליכא למימר בספק כרת לא מהני ס"ס לטעם הר"מ ז"ל פ"ט מטומאת מת דספק מ"ה לקולא וס"ס הוה ספק דרבנן לקולא ובכרת לחד גירסא שם ספיקו לחומרא ז"א דאף בכרת ס"ס לקולא כדברירנא בפריי לי"ד ק"י.

ג

בפסוק שבעת ימים שאר לא ימצא כי כל אוכל מחמצת ונכרתה להרשב"ץ בספר יבין שמועה במאמר חמץ בל יראה סייג עשתה תורה דלמא יבוא לאכול ויהיה כי כל כו' טעם ול"ד כרת ה"ה ע"פ עד הלילה עשה תשביתו ג"כ סייג הוא דלמא אתי למיכל ורק לאו ופירש"י ר"פ אלו עוברין נוקשה ותערובת ב"י י"ל זול בתר טעמא יע"ש וי"ל. כתבנו פ' וארא מענין חמ"פ בק"ו. והנה האוכל דבר נלמד בק"ו אם לוקה מכות מרדות תלוי בב' הטעמים אי אין עונשין שמא יש פירכא אין לוקה מ"מ עב"י י"ד רצ"ז ספק בעיא אין לוקה מ"מ לטעם מדה מסורה לוקה מכות מרדות ועמ"ש בס' ש"ה כלל ארוך בזה.

ד

נסתפקתי גיורת שהיה לה חמץ ע"פ בשבע ומתה והפקר הוא לאחר הפסח אי שרי לישראל לזכות בו. דקנסא קניס ועבר בל יראה לאו דווקא כמ"ש אי"ה בפריי לא"ח ה"פ ונשים אי מחויבת במ"ע זו דלאו ליכא עד הלילה. וכ"ת אי ליתא בנשים אמאי ב"י ניתק לעשה כמ"ש התוס' פסחים כ"ט ב' ופסחים צ"ו א' הא לאו שאין ניתק למקצתו לא ניתק לכולו כמ"ש הר"מ ז"ל פ"א מהל' תמורה בממיר י"ל התם ציבור ושותפין אין עשה כלל דאין עושין תמור משא"כ עשה תשביתו בנשים ג"כ אי רוצה משבית החמץ ועתוס' קידושין ל"ב י"ט עשה ול"ת ונשים שרק ל"ת לחודיה ומ"ע דנותר בשריפה למ"ד שלא בזמנו ג"כ ביום אין נוהג בנשים אפ"ה הזה ניתוק כאמור וער"מ פרק עשירי מה' ק"פ הי"א קמ"ל הא ועמ"ל פח"י מהל' פסולי המוקדשין ולא הבינותי שם בה"ט באימרין איזה ניתוק יש יע"ש והנה במחלוקת שנויה לטעם הרשב"ץ דב"י מטעם דלמא אתי למיכל ה"ה אשה ולמ"ד גזירת הכתוב הוא י"ל אשה פטורה ממ"ע זו. וגם למ"ד עד הלילה בלאו נמי אסור לאחר הפסח והשתא למ"ד ס"ס בדרבנן לחומרא יש כאן ס"ס לאיסורא שמא כרשב"ץ ושמא עד הלילה עובר בלאו ועמ"ש בפריי לי"ד ק"י.

ה

אגדה. למען שתי בקרבו כו' התעללתי שחקתי כי בן יחיד די שמכניע עצמו אף שאין מקירות לבו משא"כ עבד צריך מקירות לבו ע"ד שמחה לאיש הקב"ה במענה פיו כשישראל מתודים אע"פ שבלבם כו' התעללתי שחקתי כמ"ש רמ"א ז"ל שלח העז מקנך כדי שירדוף אח"כ ויטבע בים יע"ש.

ו

בהפטורה מדוע נסחף אביריך בילקוט שר שלהן בצרעת כתבו ז"ל הוא המרגל בנו ולוקה בצרעת זאת תורת המצורע כו' עיין בס' א"א הרב ז"ל. משלי י"ז י"ד פוטר מים ראשית מדון. ושם ט"ו ד' מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח פירשתיו בס' המגיד כי כתבו ז"ל לבוש לנפש ממחשבת טהורת של מצות ולבוש לרוח מלימוד התורה ובעו"ה עפ"י הרוב אין נזהרין מלה"ר נמצא אין לנו שכר התורה כי יצא שכרו בהפסדו מי שאכל מאכל רע מפזר ממון הרבה לרפואת דברים המרים טוב היה לו שלא יאכל וז"ש תחלת דינו של אדם על ד"ת נשאת ונתת באמונ"ה התורה היא אמונתינו עסקת בתורה אפשר שילמוד בעיון ופלפול ליוהרא כו' וז"ש אם מרפא לשון שדיבר לה"ר הוא בתורה עץ חיים נמצא אין לו כלום באוצר כי צריך לרפואה ויצא שכרו בהפסדו אז ושבר ברו"ח אין מרגיש כ"א הרוח וז"ש פוט"ר מים מאוצר ואזיל לאיבוד זה הראשית מדון תחלת דינו של אדם והבן זה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף