תוספות רבי עקיבא איגר/שבועות/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

[אות א] במשנה ויה"כ מכפר. דלאו בר קרבן הוא לעולם דאם יוודע לו לא יתחייב קרבן כיון דלא היה לו ידיעה בתחילה. ואף מחטאת קבועה פטור שלא יהא חמור אין בה ויש בה מיש בה ויש בה. תוס' לקמן (ד' י"ט ע"א ד"ה הרי העלם וכו'):

[אות ב] תוי"ט ד"ה שנאמר כו'. ואדחיצון. אף דבזה לא אתיא לכלל חטאת מ"מ אין לחוש כיון דתלי נמי על יש בה ואין בה דאתיא לכלל חטאת. וגם א"א למעט מאחת בשנה דכפרה זו לא תהא אלא פ"א בשנה כיון דעיקר כפרתו הכתובה בו דהיינו יש בה ואין בה אינו אלא פ"א בשנה. ואף דלגבי חיצון גם כן דרשינן כפרה א' מכפר ואינו מכפר ב' כפרות כמ"ש התי"ט במשנה ד' ומטעם דאתקש לפנימי וא"כ אם איתא דפנימי מכפר גם אדחיצון א"כ יהא כפרת חיצון פעמיים בשנה. וכן בהיפוך אם איתא דחיצון מכפר אדפנימי ג"כ יהא חיצון מכפר ב' כפרות. וא"כ בחד שינויא דכפרה אחת מכפר או דבכפרה זו לא תהא וכו' מתרצא ב' פירכות דהש"ס צ"ל דאדרבה לא נילף בהקישא חיצון מפנימי לענין אחת. כדי דמהקישא נוכל ללמוד דמכפר פנימי אדחיצון ג"כ או איפכא. (כ"ז מדברי תוספות דף ח'):

[אות ג] בא"ד דפנימי מיקרב ברישא. דאי ליכא אלא חד יעשו פנימי ולא חיצון (כן סיים בתוס') ויש לעיין הא בליכא אלא חד שעיר א"א לעשות פנימי בלי הגרלה. וכבר עמד בזה הגאון מו"ה נח חיים צבי ז"ל בספרו מעין החכמה (דמ"ו אות מ"א):

ד[עריכה]

[אות ד] תי"ט ד"ה ושעירי ר"ח. עצרת [ויה"כ] דלא כתיב ביה כו'. תיבת ויוה"כ הוא טעות דיה"כ ל"ש הכא דהא לא ילפינן כלל מר"ח לר"י. ובש"ס הוא דפריך לה לר"מ דלדידיה גם יה"כ ילפינן מר"ח. ובתו' כתבו באמת לחד תירוצא דלר"מ ל"צ להיקשא דר"י די"ל בלא"ה מסתמא כל הרגלים שוים זה לזה והש"ס דפריך לר"מ עצרת ויוה"כ מנ"ל עיקר הקושיא לא מעצרת אלא מיוה"כ:

[אות ה] תוי"ט ד"ה על הטהור. ולא שתי עונות. והא דלא מכפר ציץ אדידיה ואדר"ח היינו משום דאותה נושא ואין אחרת נושא עון. ולר"מ דאמר כל השעירים כפרתן שוה א"כ ע"כ דלא דריש עון אחד הוא נושא וכן לא דריש אותה צ"ל הא דלא מכפר ר"ח אדציץ דעון העדה משמע למעט דדוקא העדה ולא עון דקדשים וכן בהיפוך בציץ עון הקדשים ולא עון העדה. גמרא (ותוספות):

[אות ו] שם ד"ה ר' מאיר. דיליף הקישא כו'. דס"ל לר"מ גבי ר"ח דרשינן לחטאת לה' חטא שאינו מכיר בו אלא ה' דהיינו אין בה ואין בה כדס"ל לר"י. וכן ס"ל נמי כר"ש דילפינן עון עון מציץ לטהור שאכל את הטמא. וילפינן רגלים ויה"כ מר"ח בהקישא דר"י דמכפרים ג"כ אהנך והדר ילפינן ר"ח ורגלים מיה"כ דמכפר על אין בה ויש בה כדילפי' מלבד חטאת הכפורים דעל מה שזה מכפר (*גמרא ותוספות דף ט' י'):

[אות ז] שם ד"ה אמרו לו. כתב הר"ב ר"מ היא. לענ"ד לפי המסקנא דסוגיין י"ל דר"י קאמר לה דאיהו לנפשיה ס"ל דלב ב"ד מתנה ומש"ה יקרבו זה בזה. אבל לר"ש הקשו דידעו דר"ש ל"ס לב ב"ד מתנה ע' בסוגיין. והא דשעיר שלא קרב ברגל זה דקרב ברגל אחר דאתי רק על טומאה שאירע אחר הרגל זה וא"כ לגבי הך טומאה הוי אחר הפרשה דלא מתכפר. כיון דאבד וקרב אחר תחתיו אגלאי מלתא שלא היתה הפרשתו הפרשה עד רגל אחר דשחטי לה, תוספות (זבחים דף ו' ב'):

ז[עריכה]

[אות ח] הרע"ב ד"ה רבי שמעון. אייתר ליה וידויו של פר. דחד וידוי מכפר על אין בה ויש בה מה ששעיר הנעשה בחוץ מכפר על ישראל אבל וידוי שני דאייתר ע"כ דבא לכפר על שאר עבירות. ורבי יהודה סבר דוידוי ראשונה לכפר על עצמו והוידוי ב' לכפר על ביתו ואחיו הכהנים בכדי שיבא זכאי ויכפר על החייב. גמרא:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.