תוספות רבי עקיבא איגר/עירובין/י

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ עירובין י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

[אות סג] בהרע"ב ד"ה האסקופה. וכרמלית היא. בסוגי' פרכי' דילמא מעייל מרה"ר לרה"י (דלמא נפל כוליה מידו ואזיל ושקיל ליה ברה"ר ומייתי לי' ברגלי' בתוך הבית דרך האסקופה וקא מעייל מרה"ר לרה"י. רש"י) ומשני באסקופה ארוכה אדהכי והכי מידכר וכבר תמה הט"ז (סי' שנ"ב) על השמטת הרמב"ם הך מילתא דבעינן דוקא אסקופה ארוכה:

[אות סד] שם בהרע"ב ד"ה לעשרה. בד"א בכותל משופע. בשבת (ד' ה' ע"ב) בתוס' ד"ה בכותל משופע כתבו וז"ל אומר ר"י דאיירי כגון שרבים מכתפי' עליו דהוי רה"ר עכ"ל ואולם לפמ"ש רש"י בשבת (ד' ח' ע"א) בההיא דינא דעמוד גבוה ט' ורבים מכתפים עליו דהוי רה"ר דדוקא ט' לא גבוה ולא נמוך. א"כ הכא דקתני משהגיע לי' טפחים משמע דמשהו בתוך י"ט התחתונים הופכו על הכתב. והא בכה"ג הכותל גבוה יותר מט' לא מקרי רבי' מכתפי' ולא הוי רה"ר. וצ"ל דרש"י ס"ל דמשופע היינו שרואה פני הקרקע דהוי רה"ר כדאיתא במתני' (פי"א מ"ו דשבת) וכמו שכתב הריטב"א עיי"ש:

ה

[אות סה] וישתין ברה"ר. וה"ה לכרמלית. ואם הוציא אמתו לחוץ וגופו בפנים מבעיא בגמ' ולא אפשט וקי"ל לחומרא בזה אפשר דבכרמלית הוי ספק דרבנן:

ו

[אות סו] בהרע"ב ד"ה וכן בגת. לענין מעשר. דליכא למימר דקאי על שבת ובגת כרמלית דג"כ אסור אא"כ הכניס ראשו ורובו דבכרמלית ל"ג דלמא אתי לאמשוכי דהוי גזירה לגזירה כך מפורש בסוגיין והיינו דבמעשר לא ישתה (לר"מ בחמים ובצונן ולרבנן בצונן) אא"כ שהכניס ראשו ורובו לגת. וקשה לי הא ג"ז הוי גזירה לגזירה דהא אף אתי לאתויי וישתה מחוץ לגת דהוי קבע אסור רק מדרבנן דהא לא נגמר מלאכתו וצ"ע והרמב"ם השמיט זה בפ"ה ממעשר שני ונראה דס"ל כפי' ר"ח שהביא הרשב"א בחי' בפירוש הסוגיא עיי"ש וא"כ קיימא דלענין מעשר לא בעינן שיכניס ראשו ורובו דבדרבנן ל"ג:

[אות סז] שם בתוי"ט ד"ה לא יעמוד. הואיל ונחו בפיו. ותמוה לי מהא דאמרינן ריש מסכתין עקירת גופו כעקירת חפץ דמי ואינו דומה לידו. היינו דפשט ידו לפנים ונתן הבעה"ב לתוכה והוציא העני דאמאי פטור ולא אמרינן דהוצאת ידו הוי כעקירת חפץ והא מ"מ מיד שהניחו הבעה"ב על ידו של עני שאינו עם גופו במקום אחד הוי מונח במקום פטור ואח"כ כשמוציא ידו הוי עקירה ממקום פטור. וכן קשה בהיפוך למה דמשני שם שאינו דומה לידו לא נייח הרי כיון דאין גופו וידו במק"א לא מקרי נייח ואמאי בפיו מקרי נייח ומה הפרש בין יד לפה בזה וצע"ג:

ז

[אות סח] בהרע"ב ד"ה וחולייתו. דרך מקום פטור. אבל למטה מי' אסור דהוי מוציא מרה"י לרה"י דרך רה"ר דאסור אפילו אוגדו בידו. והא דלעיל במשנה ג' דאסור רק בכותל משופע דנח קצת אבל בלא"ה מותר כיון דאגדו בידו התם בכתבי הקדש התירו. ט"ז ומג"א (סי' שנ"ד). ומ"מ מאויר כרמלית מותר להכניס באגדו בידו אפי' בשאר דברים. מג"א (סי' שנ"ב סק"ד):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.