תוספות רבי עקיבא איגר/סוטה/ז

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ סוטה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות כג] תוי"ט ד"ה פרשת סוטה. ובספרי אמרינן כו'. וקשה לי הא בפשוטו אי לא כתיב קרא להתיר הוי ילפינן סוטה וגם וידוי מעשר בג"ש דאמירה אמירה מלוים אלא דלבתר דכתיב קרא בסוטה להתיר בכל לשון שוב ילפי' מעשר מסוטה ולא מלוים דילפי' יותר אמירה סתם מאמירה סתם משא"כ לוים דכתיב עניה ואמירה והכי מצינו דגבי שבה"ע צריך לימוד דבכל לשון דלא נלמוד קול קול ממשה כמ"ש תוס' והעתיקו התי"ט. ואילו במתני' ג' ד"ה מה עני' כ' בשם תוס' הא דלא ילפינן בלוים קול קול משבה"ע דעני' וקול גמר מעניה וקול ואין דנין עני' וקול מקול גרידא. ותיקשי ג"כ אמאי צריך ריבוי בשבועת העדות הא ממילא לא הוי ילפינן קול קול ממשה דלא ילפינן קול גרידא מקול ועני'. אלא ודאי דבלא ריבוי' הוי ילפי' ג"כ קול גרידא. אלא היכי דאיכא למילף קול מקול. או קול ועניה. מקול ועני' עדיף יותר למילף קול ועניה מקול גרידא. ה"נ י"ל לענין אמירה:

[אות כד] שם ד"ה ותפלה כו'. כמ"ש שם פרק ו' מ"ה. כפי מ"ש התי"ט שם וזהו מדברי התוס' דפירכת הש"ס קדושה ואבדלתא מושבע ועומד מהר סיני הוא. היינו נהי דקידוש דאוריי' מ"מ עכ"פ יין לאו דאורייתא ע"ש. א"כ מהתם לא נשמע כלל דקידוש דאו'. דדלמא באמת פירכת הש"ס דכל עיקרו דקידוש. וכי מושבע ועומד מה"ס הוא אבל באמת א"צ כלל לראי'. דהא להדיא איתא בברכות (דף כ"א) נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה. ובתוס' בשמעתין כ' ועוד דהתם (ברכות דכ"א) משמע דקידוש דאורייתא. וכוונו לראי' הנ"ל. ואח"כ כתבו והכי משמע נמי בריש מס' נזיר וכו':

ב

[אות כה] בהרע"ב ד"ה פרשת משוח מלחמה. כן ציין גם רש"י ז"ל. אבל מדברי תוס' (ר"פ דלקמן) הובא בתי"ט שם מבואר דהגיר' במתניתין כמו שלפנינו משוח מלחמה:

ח

[אות כו] תוי"ט ד"ה עשר תעשר כו'. ומשנינן מצוה שאני. לכאורה ק' הא במתניתין (פ"ב דסנהדרין מ"ב) ס"ל לת"ק דמלך לא חולץ ולא מייבם ור"י ס"ל דאם רצה לחלוץ או לייבם זכור לטוב. ופרכי' שם על ר"י הא מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול. ומשנינן מצוה שאני א"כ לת"ק אפילו במקום מצוה לא. וראיתי במהרש"א בסנהדרין די"ט ע"ב שהקשה כן. וכ' בחד תירוצא דבאמת מתני' דהכא כר"י (ומ"ש שם דלפ"ז הלכה כר"י קשה לי הא הוי סתם ואח"כ מחלוקת. ואף אם אמרי' דגם בב' סדרים אין סדר למשנה. מ"מ עכ"פ הוי ספק שמא הוי סתם ואח"כ מחלוקת) ולפ"ז יקשה על פסק הרמב"ם דפסק למתני' דהכא ופסק ג"כ כת"ק דר"י דמלך לא חולץ ולזה צ"ל כתירוצא א' דמהרש"א שם דבמקום כבוד התורה לכ"ע יכול למחול על כבודו. אלא דמ"ש המהרש"א ליישב בזה דברי תוספות (דסנהדרין שם) במה שהקשו מההי' דכתובות (דף י"ז.) לא ידעתי דמה הועיל בזה דהא בכתובות דכבוד הכלה הוי, כמו מצוה ומה חילוק בין מצות חליצה ובין מצות כבוד הכלה וצ"ע (כ"מ ולא זכיתי להבין כוונת רבינו בזה. הא המהרש"א אינו מיישב דברי התוס' בסנהדרין ולכן שמתי התיבות דסנהדרין שם בין חצאי לבנה. ולפענ"ד כן קושית רבינו על המהרש"א דבמה שתירץ על תוס' דלכן לא הקשו בכאן בסנהדרין מטעם דכבוד התורה גדול א"כ כ"ש דמכתובות אין קושי'. וגם אליבא דאמת לסברת התוס' בתירוצם חליצה דומה לתורה. וד"ל):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.