תוספות רבי עקיבא איגר/נזיר/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

[אות מז] תוי"ט ד"ה מגלחין כו'. הם נשים או כו'. לא ידעתי הא הכא מגלחים בממנ"פ דכל א' הוא נזיר טהור או נזיר טמא ודברי הש"ס בהכרח דקאי אסיפא אההיא דסופרים ל' יום ומביאים קרבן טהרה בזה יקשה איך יעשו בגלוח. וכן ראיתי מפורש בשיטה מקובצת. ובאמת גם בזה ק"ק דלמא באמת לא מגלחים ואתיא כר"ש דלעיל (פ"ו מ"ט) דגלוח אינו מעכב וכסתם מתני' לעיל (פ"ד מ"ה) ואדרבא הי' מיושב מה דלא קתני במתני' בבבא זו ומגלח כדקתני ברישא וצ"ע:

[אות מח] תוי"ט ד"ה ומביאין כו'. אלא דבר יכול להיות. והא דברה"ר שניהם טהורות לא משום דילפי' מסוטה דהכא שאני כיון דממנ"פ חד מנייהו טמא. אלא דהטעם דכל א' מוקי אחזקת טהרה (וילפינן לי' מקרא) תוס'. אבל ברה"י דילפי' מסוטה דלא מהני חזקת טהרה אלא דהתם עשאו הכתוב כודאי והכא ל"ש כן כיון דחד מינייהו ודאי טהור. אבל עכ"פ החזקה לא מהני ברה"י. מהר"ם לובלין:

[אות מט] שם בתוי"ט ד"ה ועולת כו'. אינו רשאי לגלח כו'. ולפ"ז משמע דדוקא בנשים או קטנים דמגלחי' אבל באנשים דלא מגלחי' אינם מביאים עולת בהמה. אבל הרמב"ם כתב דבכל ענין מביאים עולת בהמה ועי' בלח"מ:

ב[עריכה]

[אות נ] תוי"ט ד"ה אחר ששים יום. אבל דברי הר"ב אין לפרש כן. ובתוס' (דף נ"ה) כתב בשם מהר"ף דבב' תגלחות הראשונות הקילו לגלח ביום ל' כדי למהר לאכול בקדשים אלא דגלוח הראשון אינו מביא החטאת עוף עד יום ל"א דאע"ג דקי"ל דאם גילח ביום ח' מביא קרבנותיו בח' כדלעיל (פ"ו מ"ו) הכא כיון דצריך טבילה משום צרעתו מיחזי כאלו טובל משום טומאתו (והוי כטבל בח' דמביא קרבנותיו בט') וא"כ מתחיל הנזירות הב' מיום ל"א משהביא הקרבן ומגלח ביום ס' ולמחרתו מביא עוף של ספירה ואוכל בקדשים. ותגלחת ב' האחרונות הוי כמו כל נזיר דמגלח לכתחלה ביום ל"א ויום ס"א הוא למנין יום א' וביום קכ"א נשלמו ס"א יום כמו בנזיר ב' נזירות ומגלח ושותה יין. ומ"ש התוי"ט בכוונת הרע"ב דגילוח הראשון הי' ביום ל"א כדין כל תגלחת נזיר וכו' ותגלחת שני' מגלח ביום ל' וזה רשאי לעשות כדתנן וכו' וה"נ דכוותה שהתגלחת הראשונה וכו'. לא הבנתי דזה אמת דחושבים הנזירות מיום התגלחות ראשונה דהיינו מן ל"א אבל מ"מ לכתחילה בעי' תגלחת שניי' ג"כ לל"א והיינו ס"א כדקתני להדי' (פ"ב מ"ב) דנזיר ב' נזירות מגלח ראשונה יום ל"א ואת הב' יום ששים וא' וא"כ מגלח תגלחת שניי' ביום ס"א ואינו אוכל בקדשים עד ס"ב שמביא קרבן ספירתו ומ"ש התוי"ט ודלא נקט לעיל כה"ג. תמהני הא אדרבא תני להדיא לעיל דמגלח ביום ס"א. וכל דיבור של התי"ט בזה לא זכיתי להבין:

[אות נא] שם בתוי"ט ד"ה ושותה כו'. קשה לי דכיון דביום ס'. לענ"ד כיון דביום ס"א מביא חטאת העוף של ספירו משום הכי מתחיל המנין מיום ס"א (עיין בתוס'):


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.