תוספות רבי עקיבא איגר/יבמות/טו

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ יבמות טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות קיג] במשנה ומלחמה בעולם. דוקא באמרה מת סתם אבל אמרה מת על מטתו נאמנת גמ':

[אות קיד] תי"ט ד"ה קטטה. לא היו דברים מעולם. והא דבלא"ה כיון דמוחזקת למשקרת בפנינו מ"מ י"ל דלא משקרת בדבר שבסופו יתברר ויהיה חמור בסופה:

ד

[אות קטו] במשנה חוץ מחמותה. וכן כלתה וכן בכולם ששונאות זו את זו וחמותה הבאה לאחר מיכן דהיינו אם יבמתה הוא איבעיא דלא אפשיטא:

[אות קטז] בהרע"ב ד"ה חוץ. יבמתה יראה שמא. והרמב"ם כתב אף יבמתה שהיא אחותה. וכתב הה"מ שכן הוא בירושלמי והטעם משום לא פלוג. ואם יש להם בנים י"ל דג"כ א"נ דלא פלוג או דחוששים שמא ימותו בניהם ותהיה צרתם עיין במ"ל:

[אות קיז] בהרע"ב ד"ה ע"א אומר מת. מהיתרה הראשון. היינו לענין דאם נשאת אחר שבא העד השני אחר שהתירוה דלא תצא אבל לכתחילה לא תנשא משום לזות שפתים:

[אות קיח] תוי"ט ד"ה ויבמתה כו'. שמא ייבמנה בעלה. דלא ניחא להו לתוס' לומר דמיירי שאותה שמעידים עליה יש לה בנים ויבמתה שמעידה אין לה בנים. ומתייראה שימות בעלה ותתייבם לבעלה של זו. דסתמא קתני אף אם גם לזו אין לה בנים וע' במ"ל שהאריך בזה:

[אות קיט] תוי"ט ד"ה ע"א אומר מת. ואשמעינן הואיל והאמינה תורה. דברים אלו מחוסרי הבנה לי דהחידוש הוא בפשוטו דלא נימא דכיון דהימנוה לראשון כב' אין עדים פסולים נאמנים להכחיש. ואולי לישנא הואיל ט"ס וצ"ל אע"ג דהאמינה:

ה

[אות קכ] בתוי"ט סד"ה אשה כו'. וסתמא כר"מ. לפ"ז הו"ל למפסק כר"מ. והרא"ש כתב דקיי"ל כר' יוחנן דר"מ מודה ברישא וסיפא דאשה אומרת לא מת היינו אשה דעלמא ולא צרתה. ומש"ה קי"ל הלכה כר"י ור"ש עיי"ש:

ו

[אות קכא] במשנה תאכל בתרומה. בתוספות מסתפקים אם רק בתרומה דרבנן או אפילו בתרומה דאורייתא:

ז

[אות קכב] בתוי"ט ד"ה ואח"כ. לב האדם לאדם. וכמו כן כי היכי דהבת בעלה א"י להעיד עליה ה"נ אין האשה יכולה להעיד על בת בעלה:

[אות קכג] בא"ד דאמרינן לא בעלה מת. משמע דאם ידעינן באמת דמת בעלה נאמנת אחר כך על חמותה דנפקעה השנאה. ובמ"ל נסתפק בזה דבש"ס ל"א הכי רק לס"ד אבל למסקנא י"ל דבכ"ע א"נ עיי"ש:

[אות קכד] בא"ד לבתר שעתא. לדידן ל"צ לזה דהא קי"ל דטעמא דכלה אינה מעידה משום דכיון דחמותה שונאת אותה היא ג"כ שונאת לחמותה דכמי' הפנים. וסוגיא דנקט הכי ובעי למפשט מיניה לחמותה הבאה לאחר מיכן היינו דלר"י דס"ל דטעמא דכלה א"מ בחמותה משום דשונאת' דמגלית לבנה כל דעבדה ואעפ"כ מסתמא לא פליג אמתני' דהכא דאף שבעלה במדה"י מ"מ חוששת על שלאח"כ וה"נ בחמותה הבאה לאחר מיכן ומדר"י נשמע לרבנן אח"כ מצאתי תה"ל במ"ל שכ"כ:

ט

[אות קכה] תוי"ט ד"ה אינה. בסה"ד כבר"פ דלקמן. אין זה מספיק דמ"מ באומרת מת בני ואח"כ מת בעלי אמאי נאמנת במגו דאי בעי שתקה הא גם בשתקה תתסר דניחוש שמא נולד במדה"י דרוב נשים מתעברות ולא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ואתרע רובא רק לחומרא אבל לא לקולא כדאיתא בר"פ דלקמן. אח"כ ראיתי דהקשה כן הרשב"א בחידושיו ותירץ כיון דיצאת בלא בנים וחזרה בלא בנים לא יצאת מחזקה הראשונה עכ"ל וצ"ע:

[אות קכו] תוי"ט ד"ה וחולצת. למתני' בגרושה. אבל במתני' דקודם בכ"ע חולצת דאף אם יבואו עדים שמת בעלה ואח"כ מת בנה מ"מ תהא פסולה לכהונה דהא שויה אנפשה חד"א במה שאמרה דמת בנה קודם ולדבריה הוי חליצה מעולה כ"כ הב"ש וע' במ"ל. ובב"י בשם רי"ו מסופק אם מהני שתדור עד"ר שלא תנשא לכהן בכדי שתהיה חולצת:

י

[אות קכז] במשנה ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם אשתו. ע' בטור דמשמע שהוא אומר מת אחי שאייבם אשתו. והיינו דבזה לא תנשא גם אחר מיתת היבם הזה. כי תחלת עדותו אתרע אבל באמר סתם מת אחי הוא כמו עד אחד שהוא לא ייבם אותה אבל מועיל שאחר מיתתו מותרת להנשא:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.