תוספות רבי עקיבא איגר/חולין/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

[אות ה] במשנה התיז את הראש. מלשון הכתוב הסיר התז (ישעיה י"ח):

ה[עריכה]

[אות ו] תוי"ט ד"ה ולא יצא. רמב"ם (פ"ד מהמ"א). והרשב"א בתורת הבית (דף כ') כתב וז"ל ולא באה במתני' אלא לאשמעי' דאע"ג דלא יצא מהם דם וא"י לכסות דמן אפ"ה מותר דכיסוי אינו מעכב (וצ"ל דבהמה דנקט אגב גררא). וא"נ משום דיוקא דדוקא בחולין מדקתני חיה אבל בקדשים אין נאכלים בידים מסואבות דחיבת הקודש מכשרתן וא"נ לאשמעינן דאע"ג דלא יצא מהם דם מותר דדם אברים שלא פירש מותר עכ"ל:

ז[עריכה]

[אות ז] הרע"ב ד"ה מקום. מיהו לאו עבודה היא לאפסולי בהמה. משמע דזריקה הוי עבודה לאסור הבהמה. וכבר תמהו בזה תוס' על רש"י כיון דכבר ניתרת הבהמה איך תחזור ותאסר ע"י הזריקה ושאני קדשים דלא מתכשרי קודם זריקה. עיין בהרז"ה והרשב"א והר"ן שכתבו דפי' הסוגיא כך במקום שמחשבה פוסלת בד' עבודות בקדשים היינו במחשבה בשעת שחיטה לזרוק או להוליך או להקטיר או לקבל חוץ לזמנו וכו' מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין היינו דאינו פוסל אלא בב' עבודות דהיינו דשוחט ע"מ לזרוק או להקטיר לע"ז אבל חשב בשחיטה לקבל או להוליך לע"ז לא מפסלא ומיירי הכל במחשב בשעת שחיטה. (ועמ"ש פ"ב מ"ב דזבחים אות ט"ז) וצ"ע:

ח[עריכה]

[אות ח] תוי"ט ד"ה שנים כו'. וחדא בישראל מומר. לפי"מ דנקט הקושיא מכלאים דקיי"ל דאא"א דבר שאינו שלו מה מהני בזה מומר. דלא מהני רק אם אמרינן דאאדש"ש אלא דאמרינן לצעוריה קמכוון. בזה מהני מומר:

ט[עריכה]

[אות ט] במשנה ובשוק לא יעשה כן. ואם שחט אסור לאכול משחיטתו עד שיבדקו אחריו שמא מין הוא. והרשב"א בתה"א כתב דאם איתא דבדיעבד שחיטתו פסולה אמאי לא תני כאן במתני' שחיטתו פסולה כמו דקתני במתני' הקודמת (מ"ד ומ"ח). ובטורי אבן מגילה (ד' כ"ד ע"ב) כתב לתרץ דלעיל הפסול רק באותה השחיטה דנשחטה בפסול ושארי שחיטתו כשרות. אבל הכא הפסול בגברא וכל מה שישחוט פסול דחיישי' שמא מין הוא מש"ה לא קתני שחיטתו פסולה דהיה במשמע דרק שחיטה זו פסולה:

י[עריכה]

[אות י] תוי"ט ד"ה ור"ש מכשיר. דר"ש לטעמיה (דבפי"ב דמנחות). והיינו דלא שייך כאן מראית עין דדומה למקריב ע"מ שאשחטנה בחוץ:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.