תוספות רבי עקיבא איגר/זבחים/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

[אות עה] במשנה קודמין למוספי ר"ח. ואף להחטאת דמוסף ר"ח כיון דעולת מוסף דשבת קודמת לעולת מוסף דר"ח משום דתדירה קודמת נמי לחטאת אף דמקודש שהשוה הכתוב עולות דמוסף עם החטאת תוס' (ד"צ ע"ב ד"ה תדיר):

ב[עריכה]

[אות עו] במשנה דם חטאת. דם חטאת ואיברי עולה. וכן אימורי חטאת ודם עולה איבעיא דלא איפשטה איזה מהן קודם:

[אות עז] במשנה קודם לדם עולה. ויצא מהכלל הזה פרי ע"ז קודם לשעירי ע"ז (דכתיב ביה ומנחתו ונסכו כמשפט משמע כמשפט כסדר מקרא וכך סדר עבודותיה ופר ברישא כתיב) וברגל כבשים קודם לשעירים דכמשפט כתיב בהו. גמרא (דף צ' ע"ב):

[אות עח] במשנה חטאת קודמת לאשם. דם עולה ודם אשם אבעיא דלא אפשיטא איזה מהן קודם:

[אות עט] במש' התודה ואיל נזיר. תודה קודם לאיל נזיר דטעון ד' מיני לחם. ואיל נזיר טעון רק ב' מיני לחם:

[אות פ] תוי"ט סד"ה מפני שדמה. לא סגי בטעמא. לפ"ז מוכח דטעמא דמרצה עדיף מטעמא דד' קרנות וא"כ קשה איך כתב התוי"ט מקודם דלא סגי בטעמא דחטאת קודם לאשם מטעם דמרצה משום דאיכא באשם טעמא די"ל קצבה והא כיון דטעמא דמרצה לא מהני לגבי מעלת יש לו קצבה. מכ"ש דטעמא דד' קרנות לא מהני. ואולי י"ל דריצוי דחטאת לגבי עולה עדיף מטעמא דד' קרנות כיון דעולה לא מרצה כלל. אבל טעמא דריצוי דחטאת לגבי אשם דשניהם מרצים אלא דחטאת מרצה יותר על ח"כ לא אלים כ"כ כמו טעמא דד' קרנות:

[אות פא] תוי"ט סד"ה ועל היסוד. בלמוד בעלמא. וכעין זה ברש"י ברכות (ד' כ"א ע"א ד"ה שאינו טעון):

ג[עריכה]

[אות פב] הרע"ב ד"ה ויש בו קדשי קדשים. כ"ש לעולת העוף. אבל עולת בהמה קודם למעשר. ואם יש לפנינו חטאת עוף ועולת בהמה ומעשר. חטאת עוף קודם לכולם (גמ' ד"צ ע"ב):

[אות פג] תוי"ט ד"ה דמו ואימוריו. ויראה לי דמתניתין אליבא דר"א. תמוה לי הא מסקינן בסוגיא דפלוגתא דר"א ורע"ק במעילה היינו רק בלא עיילינהו לגואי קודם הזריקה. וא"כ מתני' דהכא אף כר"א לא אתיא דהא מודה ר"א בעיילינהו לגואי וא"כ אין יוצא פסול באימורים קודם זריקה. והתוי"ט במעילה העתיק מסקנא זו דפלוגתייהו רק באתנהו באבראי אבל באמת כתבו תוס' (ד' כ"ו) דהכי אמרינן בעיילינהו לגואי לכ"ע זריקה מועלת ליוצא להביאו לידי מעילה ופליגי רק באיתנהו לאבראי אי זריקה מועלת ליוצא אבל לכ"ע נפסלו האמורים ביוצא עיי"ש היטיב. וא"כ מתני' דהכא ככ"ע דלא פליגי בדין פסול יוצא רק באם זריקה מועלת ליוצא, ודו"ק:

ד[עריכה]

[אות פד] במשנה מפני שהיא באה על חטא. ומנחת נדבה ומנחת סוטה אבעיא דלא אפשיטא אם נדבה קודמת דטעונה שמן ולבונה או דסוטה קודמת דבא לברר עון:

[אות פה] תוי"ט ד"ה מפני שבאה. כדאיתא בגמ'. לא ידעתי הא אדרבה משמע בהיפוך דהש"ס רצה למפשט מהכא דדוקא מנחת חוטא דבא על חטא לכפר קודם לנדבה אבל מנחת סוטה לא. ודחי מי קתני מפני שמכפרת מפני שהיא באה על חטא קתני. הרי דלאותה צד דמנחת סוטה קודם למנחת נדבה פירושא דמתני' אינו דמכפרת אלא דבאה על חטא היינו חוטא לכפר וסוטה לברר. וכיון דאבעיא לא אפשיטא לא הו"ל להתוי"ט לכתוב כן בפשיטות:

ה[עריכה]

[אות פו] במשנה מפני שהוא בא ע"י הכשר. וא"ת אדרבא חטאת מצורע עדיף דאכשורי ומכפר. וי"ל מכיון דמתן בהונות מדם האשם חשיב ליה מכשיר טפי. א"נ האי כל חטאות שבתורה דקתני לאו בחטאת הבאה עם האשם קאמר אלא בשאר חטאת. תוס'. היינו דמתני' לא מיירי מחטאת מצורע הבאה עם האשם. אבל מ"מ הדין אמת דאשם מצורע קודם לחטאת מצורע כדאיתא במנחות (ד' ה'). ודלא כבה"ז וצאן קדשים וראיתי שכ"כ בספר מראה כהן:

ו[עריכה]

[אות פז] הרע"ב ד"ה וחכ"א. ונראה דתדיר קודם. עמ"ש ברפ"ז דנזיר (אות מ"א):


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.