תוספות יום טוב/נדה/ח
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כנגד בית התורפה. פירש הר"ב בית הערוה ולהלן במ"ח פ"ח [דתרומות תנן אם היתה מונחת במקום התורפה. פי' מקום מבוזה שאינו מוצנע ולשון יווני ובלע"ז נמי לדבר שאינו הגון קורין תורפי. ותרגום לעג וקלס (תהלים מד) ממנקותא ותרפותא. ערוך]:
שלא כנגד בית התורפה טהורה. פי' דכיון שא"א שנטף שם מן התורפה לשמא הביאתו שם בידיה לא חיישינן. וכדאמרינן בגמרא (דף נח) דאין מחזיקין טומאה ממקום למקום ב"י סי' ק"ץ בשם הרשב"א:
על עקבה כו'. פירושא דרישא. ולשון הרמב"ם בפ"ט מהא"ב (הלכה ח') כיצד נמצא על עקבה וכו' ומ"ש הר"ב זמנין דמתרמי ונגע באותו מקום לשון הרמב"ם בעת ישיבתה. ועיין לשון רש"י שהעתקתי במשנה ב' פ"ד דשבת (ד"ה מטלטלין):
ועל ראש גודלה. לרבותא נקט על ראש גודלה. וכ"ש לשאר הרגל כך דקדק הב"י מדברי הרשב"א:
ראתה על חלוקה מן החגור ולמטה טמאה. פי' חגור סינר שחוגרות בו הנשים לצניעות. ועל חלוקה כל שהוא למטה מן החגור ל"ש כנגד בית התורפה ל"ש מן הצדדים. לפי שחלוק עשוי להתהפך ומה שלאחריה חוזר לפניה וכל שהוא למטה מן החגור פעמים שהוא מכוון כנגד בית התורפה. ב"י בשם הרשב"א. ונ"ל דאצ"ל דמה שמן בית התורפה ולמעלה עד החגור דודאי דחיישינן דמתרמי כנגד בית התורפה ע"י שחייה ששחתה דשכיחא טובא שתשחה ובעת השחיי' מגיע החלוק מה שתחת החגורה עד למטה כנגד בית התורפה:
וכן בפליום. והרב העתיק בפליון ופי' מטפחת שהיא מתכסה בו ולכאורה שמתכסה בו כולה קאמר וכי הא דפי' הר"ב בריש פכ"ט דכלים הפליון סדין שמתעטף בו כולו. אלא דהתם הקשתי לשאול משום דבמתני' קתני אפליון של ראש ואילו דהכא דסתמא קתני ניחא לפרושי שמתכסה בו כולה. אלא דקשיא לי נמי ממאי דכתב הכא מטפחת וסתם מטפחת אינו כלי גדול כל כך שמתכסה בו כולה כדמוכחי ג' מטפחות דתנן במשנה י"ד פכ"ד דכלים. וממאי דכתבתי נמי בריש פכ"ט דכלים. דמדברי הר"ב דפרק כל כתבי מצאנו ראינו דפליון דבגמ' דהתם דמפרשי מצנפת וידוע שהמצנפת נעשה למכסה על הראש ולכן נראה גם בכאן לאו מתכסה כולה קאמר אלא מתכסה על ראשה בלבד. ול' הרמב"ם דהתם פכ"ט דכלים פוליון של ראש המטפחת אשר ישימו הנשים על ראשן ע"כ. אבל בכאן העתיק הרמב"ם פוליום כגירסת הספר ומפרש שהוא האזור אשר חגרו בו. ואף רש"י העתיק פוליום. אבל מפ' שהוא מעפורת שמתכסה בו. והמגיד פ"ט מהא"ב כ' י"א מעפורת שהוא מכסה בו ראשו ע"כ. וכ"כ הטור סי' ק"ץ וכ"כ ב"י בשם הרשב"א וכתב ב"י דדוקא בכסוי בעלמא ואינו מקושר יפה אבל אם קשרה בו ראשה וכשנעורה מצאתו ג"כ קשור יפה פשיטא שאינה חוששת לו דהא חזינן שלא נתהפך ולא חזר אילך ואילך:
ב[עריכה]
עד כגריס של פול. ושיעורו מפורש ברפ"ו דנגעים:
ואע"פ שלא הרגה. כתב הר"ב ר"ח פליג את"ק דאמר הרגה אין לא הרגה לא. ואיכא למידק אדברי ת"ק דא"כ אין לך אשה טהורה לבעלה שאין לך כל מטה ומטה שאין בה כמה טיפי דם מאכולת. ובגמ' הרגה אין לא הרגה לא מתני' מני רשב"ג היא דתניא הרגה תולה לא הרגה אינה תולה דברי רשב"ג וכו' ארשב"ג לדברי אין קץ שאין לך אשה טהורה לבעלה כו' אבל נראין דברי ר"ח בן אנטיגנוס מדברי. וכל הפוסקים פסקו דהלכה כר"ח בן אנטיגנוס שהרי ת"ק הודה לו ואף הרמב"ם בחבורו רפ"ט מהא"ב פסק כמותו * [והר"ב שכתב שאין הלכה כר"ח בן אנטיגנוס מפי' של הרמב"ם כתב כן]:
ג[עריכה]
דם ולא כתם. וקצת קשה לי דאכתי ליהוי ספק דאורייתא ולחומרא. ואפשר לי לתרץ מהא דאמר שמואל בגמרא ריש פרקין בדקה קרקע עולם וישבה עליה ומצאה דם עליה טהורה שנאמר בבשרה עד שתרגיש בבשרה האי בבשרה מבעי ליה שמטמאה בפנים כבחוץ (כמ"ש הר"ב ברפ"ה) א"כ לימא קרא בבשר מאי בבשרה ש"מ עד שתרגיש בבשרה ואכתי מיבעי ליה בבשרה ולא בשפיר ולא בחתיכה (כי הא דרפ"ג) תרתי ש"מ ומדלא ארגשה אע"פ דאפשר לאו אדעתה הלכך לא הוי כשאר ספק דמדאורייתא דלחומרא:
ד[עריכה]
*[עד. כתב הר"ב הבגד שמקנחת כו' קרוי עד כלו' שהוא מעיד אם היא נדה או לא. וכן מסיים הערוך ואם היתה נדה בשעת תשמיש נראה בה דם ומסיים עוד ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכבגד עדים כל צדקותינו ע"כ. והוא פסוק בישעיה סי' ס"ד ופירשו רש"י ורד"ק לשון הסרה וריחוק והרד"ק הביא לראיה משנה ומשמשת בעדים דבפרק קמא. ולפ"ז אינו מלשון עדות]:
עגול טהור. עד שיהא בו כגריס ועוד. הרא"ש:
משוך טמא. אפי' כל שהוא ובכתם מודה ר"א בר רבי צדוק דאף במשוך בעינן כגריס. הרא"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |