תוספות הרי"ד/פאה/א/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
רידב"ז
תוספות הרי"ד
עמודי ירושלים


תוספות הרי"ד TriangleArrow-Left.png פאה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פרק ראשון אמר ר' יוסי נילף פיאת עומרים מפיאת קמה כו'. בזה יש לתרץ מה דלכאורה קשה לקמן בספ"ב על מתניתן שדה שקצרוה לסטים כו' פטורה וגרסינן שם אר"ה בר שימי אפילו שקצרוה שלא לאבדה פטורה מאחר שהפיאה ניתנת במחובר לקרקע ואין קרקע נגזלת. ופי' הגר"א ז"ל בשנו"א דהא חיוב דפיאה הוא בקמה ואין בכח קצירת הלסטים שיתחייב בקצירתו להניח בסוף השדה קמה לפאה דהא הקמה עדיין איננה שלו דהוי עדיין מחובר לקרקע ואינה נגזלת ע"כ לא עשה קצירתו חיוב פאה על הקמה. ואפי' לאחר שקצר גם את הקמה וחזרה פאה לעומרין ג"כ פטור משום דכל שאינו בחיוב קמה אינו בחיוב דעומרין וה"ק חכם אחד מבבא מציעתא דמתניתין דגרסינן שם קצר חציה וקצרוה לסטים חציה פטורה וקשה הא כיון שהבע"ב קצר שבולת הראשונה כבר נתחייבה בפיאת קמה. וא"כ מוטל חוב פאה על כל השדה ובמה נפטרה חלק שקצרוה לסטים מפאה והניח בצ"ע. ובאמת לפי הסוגיא הזאת מתורץ מאד. דהא מאן מחזיר מקמה לעומרין היא הקצירה דשבולת הראשונה מן קמת פאה ומי הוא הקוצר הלא המה הלסטים ואנן ילפינן פיאת עומרין מפיאת קמה וכי היכי דקצירת הלסטים של שבולת הראשונה דתחלת קצירה אינו מחייב בפאה כן נמי קצירת שבולת הראשונה של הלסטים בקמת פאה אינו מחזיר מקמה לעומרין. דהא כמו דשבולת הראשונה מקמת פאה פטורה אע"פ שלא על ידה בא החיוב מ"מ פטירה משום דילפינן פיאת עומרין מפיאת קמה וכי היכי דהשבולת הראשונה פטורה בפיאת קמה כן פטורה בפיאת עומרין כמו כן נמי בקצירת לסטים כמו דבקצירת לסטים פטור מפיאת קמה כמו כן קצירת לסטים פטור מפיאת עומרין ודו"ק:

הפיאה יש לה שיעור למטן כו' אית תנא תני אין לה שיעור לא למעלן ולא למטן המל"מ ז"ל בפ"א ממ"ע הט"ו תמה על הר"ש ז"ל שכתב דלמ"ד יש לה שיעור למטן הוא מדאורייתא וכתב שזהו דבר תימא בעיני דלא מצינו בשום מקום מי שיאמר דשיעור ס' לפאה יהי' מן התורה וגם לא ידעתי היכן רמיזא בקרא שיעור זה דס' והאריך לפרש הירושלמי דיש שיעור למטן הוא ג"כ מדרבנן ודחק מאד לפרש הירושלמי ע"ש ובאמת ברור כהר"ש ז"ל והא דמתמה המל"מ ז"ל הוא מבואר מפורש בירושלמי בסוף סוגיא דידן כמבואר בדברינו בפנים דכן ס"ל לר"י דמעה כסף ושתי כסף היא ד"ת ומפרש ריבר"ב דהוא הלמ"מ (דר"י לטעמי' דס"ל דכל השיעורין הוא הלמ"מ ולא כבש"ס דילן דדוקא שיעורין של עונשין הוי הלמ"מ כגון כזית חלב וכל האיסורין אלא כל השיעורין הוי הלמ"מ) וכן הא דתני ר"י קומי ר' יוחנן דראי' כ"ש הוא ג"כ הלמ"מ כמו שמבואר בתוס' ז"ל במס' קדושין (דף יז ע"א) ובריטב"א ז"ל שם עיי"ש. ודו"ק:

אמר רבי יוסי ב"ר בון רבי יוחנן כדעתיה כו' כמבואר בפנים ואין להק' הא דגרסינן בבבלי במס' חגיגה דף ז' ע"א א"ר יוחנן כסבורין אנו לומר הראיון אין לה שיעור למעלה אבל יש שיעור למטה (ופירש"י ז"ל מה"ת) עד שבא ר' אושעיא בריבי ולימד הראיון אין לה שיעור לא למעלה ולא למטה אבל חכמים הם שאמרו מעה כסף כו' ולכאורה קשה דר"י קאמר רק כסבורין לומר אבל עכשיו מודה ג"כ לר' אושעיא בריבי דהוא מדרבנן והא ר"י ס"ל באמת דשיעורין היא הלמ"מ כדאיתא במס' יומא דף פ' ע"א ז"א דהנה נפ"מ גדולה בין בבלי וירושלמי דבבבלי גרסינן אמר ר' יוחנן שיעורין של עונשין הלל"מ ואילו בירושלמי גרסינן דר' יוחנן אמר כל השיעורין הלמ"מ ונמצא דלהבבלי לא ס"ל לר"י דהוי הלמ"מ השיעורין אלא שיעורין דעונשין לבד כגוי כזית חלב ונבילה וע"כ אין עונשין עליהן אלא בכשיעור משא"כ שיעורין אחרים לא הוי הלמ"מ משא"כ בירושלמי גרסינן דכל השיעורין הוי הלמ"מ ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף