תוספות הרא"ש/קידושין/עד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות הרא"ש TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png עד TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
תוספות הרא"ש
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ה"ק כל האסורים [וכו'] ומאי נינהו גיורת פחותה מבת ג' שנים. תי' הא תנא ליה גירי וממזרי מותרים זה בזה וי"ל דהדר תנא ליה משום ר' יהודה דפליג עלה ולא תנא ליה ברישא וא"ת א"כ לעיל דפריך אילימא ממזרי ונתיני הא תנא ליה רישא לישני ליה דתנא ליה משום ר' יהודה דפליג עליה וי"ל דסמוך אקושייא שניה דפריך ותו ר' יהודה אוסר אהייא וכו':

והרי גר דמותר בכהנת ומותר בממזרת. תי' מאי קא פריך שהרי זה מותר בקהל כהונה הא דשרי בכהנת זו היא משום דאין קדושתה קדושת כהונה גמורה כדרב יהודה אמר רב לקמן דלא הוזהדו כשרות לינשא לפסולין וכהנת כמו ישראל היא וי"ל דסמיך אהא דמצי למיפרך והרי גר שנשא בת ישראל או גיורת שזרעו שנולד לאחר שנתגייר מותר בקהל כהונה שהרי כהן נושא בתו:

ה"ק לר' יהודה דאמר בת גר זכר כבת חלל זכר ומ"ם מותרת לממזר דהא שאביה היה גר לאו קהל הוא ובסמוך פריך ליה על אידך שינויא:

ה"ק כל שהוא אסור לישא בתו כגון גר שנשא גיורת וכראב"י דאמר הכי במתני' מותרים לבא זה בזה כלומר דגר מותר בממזרת וממזר בה דאלו בגר שנשא ישראלית לא מצי' לאוקומי דמאן שמעת ליה דאמר כהן אסור לישא בתו ר' יהודה דאמר בת גר זכר כבת חלל וכו' ומדסיפא ר' יהודה רישא לאו ר' יהודה להכי מוקי לה כר' אליעזר בן יעקב ושמעיה ר' יהודה לת"ק דאית ליה קהל גרים לא איקרי קהל ופליג עליה (לשון הקונטריס):

דת"ק סבר ממזר מאחותו נמי הוי ממזר פ"ה ומתני ה"ק כל הנולדים מאיסור ערוה ממזרים הם ומותרים לבא זה בזה הני חייבי כריתות בבני חייבי מיתות ל"ה. ול"נ כל הנולדים מאיסורי ערוה לא קתני כל האסורים לבא בקהל קתני ומשמע אפי' חייבי לאוין הוי ממזר ונראה לר"י לפרש דת"ק כל האסורים לבא בקהל [קתני ומשמע] דהיינו כל הני דהוו ממזרים לדידיה כגון ממזר מאחותו וממזר מאשת איש מותרים לבא זה בזה ור' יהודה אוסר בהני דשרי ת"ק לבא זה בזה דהיינו ממזר מאחותו וממזר מאשת איש אית ליה לר' יהודה דאסירי לבא זה בזה, ורבי אלחנן פי' דה"ק כל האסורין לידבק בקהל ולא תפסי בהו קידושין מ"מ לא הוו מחייבי כריתות אלא מחייבי מיתות:

מאי קמ"ל תנינא וכו'. וא"ת מאי קושיא והא לא גר' שם ר' יהודה אלא ר' יהושע י"ל כדפ' קקו' תנינא בפלוגתא אחריתי במתני' אחריני ולמה לי למיפלגא בתרתי וליתני התם גבי ר' יהושע וכן היה (או') ר' יהודה או' כדבריו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף