שרשי הים/קידוש החודש/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שרשי היםTriangleArrow-Left.png קידוש החודש TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יא[עריכה]

נמצא עיקר דבר זה כו' שאין שלוחי כל תשרי ותשרי מגיעין כו'. ע"כ. עוד מצאתי כתוב להרב הנז' וז"ל וק' דמאי ראיה היא זו שאין השלוחים מגיעין דאימא שהדרכים נתקלקלו כמ"ש במסכת ר"ה דכ"ג ע"ב ובמדרש איכה על פסוק נתיבותי עיוה שמגליל לירוש' היו הולכים בשעה אחת או פחות ועכשיו אינם הולכים כי אם בה' ימים או יותר וא"כ היל"ל שיעשו כמנהג אבותיהם לפי שהוא ספק אם היו השלוחים מגיעים ודמי לצור ודמשק ועמון ומואב שכתב בסמוך וע"ק דלמה כתב דבאושא ושפרעם ולוז ויבנה ונוב וטבריה שיעשו יום אחד מאחר שגם בהם יש ספק אם היו השלוחים מגיעים דנהי דידעינן שהיו ישראל שם באותו זמן מ"מ אפשר שלא היו השלוחים הולכים שם כמ"ש בהל' ט' שאפשר שהיה חירום בדרך כדרך שהיה חירום בין יאודה לגליל או מפני הכותים ומפני זה כתב שם דאין עשיית י"ט ראשון תלוי בקריבת המקום שא"ת שזה שכתב היינו כשאין ישראל שם דאז אינו תלוי בקריבת המקום אבל כשיש ישראל אז תלוי בקריבת המקום מ"מ קשה למה כתב במצרים ובעמון ובמואב דאזלינן בתר מנהג אבותיהם נימא דהואיל והיו ישראל שם בודאי יעשו שני ימים שהרי אמרינן בפ"ק דחגיגה עמון ומואב מעשרין מ"ע בשביעית משמע מזה שהיו ישראל שם וכן מצרים איתא במס' ידים פ"ד מ"ג דמעשרין מ"ב בשביעי' וכן צור וסורייא נמי היו ישראל שם כדמשמע בספ"ק דע"ז דשקיל וטרי על סורייא בדין שדה ומרחץ שלהם וכן בגיטי' דכיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש משמע שהיו ישראל דרים שם וא"כ למה כתב שהולכין אחר המנהג מוכרח לומר שהטעם משום שאע"פ שישראל היו שם מ"מ אפשר שהשלוחים לא היו הולכין שם מטעם חירום וכותים א"כ גם באושא ושפרעם ולוז ויבנה ונוב וטבריה נימ' נמי שאע"פ שהיו ישראל שם אף שלא היו שלוחים יוצאין מטעם חירום שבין יאודה לגליל או מטעם כותים ומה איכפת לי אם הוא מא"י או מסורייא וח"ל ומדכתב וכיוצא בהם גבי אושא כו' משמע שנותן כלל רבינו שכיון שהוא מא"י עושים יום א' ואינו כן אלא ראוי לתלות במנהג אבותיהם כמו מצרים ועמון ומואב וסורייא וצ"ע:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.