שפת אמת/פרשת תזריע/תרלא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת תזריע תרלא

תרל"א

ב"ה פ' תזריע מצורע שבת ור"ח אייר

במד' אחור וקדם צרתני זכה נוחל ב' עולמות כו'. פי' שממשיך נחל וחיבור משורש החיות אל ההסתר וההעלם שיש בעוה"ז. כי מה שבח שנוחל עוה"ז. אך מה שמחבר עוה"ז אל עולם העליון כנ"ל. ואיתא כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. פי' גם בעוה"ז כל מעשיהם יש בהם חלק פנימיות מאור הצפון שנגנז במעשה גשמיי. וזה הי' מכוון בריאת האדם בעוה"ז כדי לתקן כל הבריאה לברר שהכל מחיות הש"י. וז"ש אחור וקדם. אחרון למעשה וראשון במחשבה. כי אדם השלם שכל מעשיו במחשבה ודביקות בשורש החיים הוא מזכה כל הבריאה. ולכך נברא בסוף שהוא השלמת הכל. ולכך מיד כשנברא בא עמו הסתר וקליפה. וביום השמיני ימול. ע"י שמבטל כל הז' מדות בלתי לה' [*לבדו]. עי"ז מתדבק בעולם העליון שלמעלה מן הטבע ועי"ז נכרתים כל הקליפות. וז"ש וביום השמיני ימול. וכבר כתבנו במ"א כי עוה"ז ועוה"ב ב' העלמות שיש העלם מצד שלמעלה מן ההשגה והוא עוה"ב. ויש העלם מצד הסתר וקליפה וזהו עוה"ז. וכפי מה ששומרין הפנימיות בעוה"ז זוכין להתדבק בעוה"ב כמ"ש במ"א. וז"ש אחור וקדם צרתני כי מכוון הבריאה שהאדם יתקן ויחבר כל התחתונים עד שורש חי החיים. וכ' שער החצר הפנימית הפונה קדים כו' ביום השבת כו' החודש יפתח. כי בחול נסתר חיות הפנימיות שבכל דבר. והוא בחי' אחור וקדם. שע"י המשכת בחי' השבת תוך ימי המעשה עי"ז הוא דבוק בבחי' קדם שהוא שער הנמשך מעולם העליון שלמעלה מהטבע. ובשבת ור"ח נפתח זה כנ"ל. וז"ש במד' כי המילה אחר שבת שעבר על הילד. כי ע"י בחי' שבת מתגלה חיות הפנימיות שיש בכל הנבראים ועי"ז יכול לצאת מהמסגר ולהסיר החיצוניות המסתיר נקו' הפנימית. והוא ע"י בחי' הביטול להיות בטל לפנימיות החיות. ועי"ז נהפך איסור להיות היתר. ומתגלה שגם בהסתר עצמו יש בחי' אור הנעלם. וז"ש וביום השמיני ימול כנ"ל:

ואא"ז מו"ר זצלה"ה אמר על המד' אשא דעי למרחוק כו' וירא כו' המקום מרחוק כו'. שהי' נסתר ממנו ואח"כ שעמד בנסיון נתן שבח ע"ז שראה שהי' רק לטובה כדי לגלות הקדושה גם בתוך הריחוק כו'. וזכה עי"ז להיות נקודה טמונה בכל איש ישראל שישאר תמיד וע"ז מברכין מגן אברהם ע"ש. וז"ש אחור וקדם צרתני שיהי' בכח האדם למצוא בחי' קדם ממחשבה הקדומה ע"י בחי' הריחוק בעוה"ז שהוא בחי' אחור כנ"ל:

ברש"י עץ ארז שנתגאה. ואזוב שישפיל עצמו כו'. ולמה עץ ארז אצל הכפרה שזה הוראה על מה שחטא וקילקל. אך כי השפלות צריך להיות עי"ז עצמו שנתגאה. שצריך לידע. אף שיהי' מה שהוא. כשנתגאה ונדמה לו שיש לו להתגאות. הרי הוא שפל כתולעת ממש. כי כל הרצון מהש"י להגיע לזה לידע כי הכל ממנו ית'. וכשחסר זה הכל הבל. ואא"ז מו"ר זצלה"ה אמר בשם הרב ז"ל מפרשיסחא עמ"ש מגביה שפלים ומשפיל גאים. מאחר שמגבי' השפל למה משפיל כדי להגביהם. אך שמגבי' שפלים שישאר שפל אף שהוא מוגבה עכ"ד. וזה מי שבאמת אף שיגבי' אותו ידע כי הוא ממנו ית' הרי הוא מוגבה בידיעתו זאת. [וכ"כ אל יתהלל כו' כ"א בזאת כו'] וכן משפיל גאים כי ע"י הגיאות הרי הוא שפל כי נכרת משורש החיות שאין אני והוא יכולין לדור כו'. וכן איתא בזוה"ק מאן דהוא רב הוא זעיר כו'. וכן מי שיודע שהכל מהש"י ודבוק בשורש החיות הרי הוא רב. כי בוודאי אין המכוון להיות אדם עניו ע"י דמיון שקר. כי מ"ש במרע"ה עניו מאוד אף שבוודאי ידע כי הוא הדעת של כל ישראל. אך ע"י שיודע היטב כי הכל מחיות הש"י. א"כ אף שבוודאי יש בכל עבודה נקודה מן האדם בעצמו והוא הרצון. מ"מ אין ניכר מזה לאדם כלל לידע כמה יש בעבודתו מעצמו ורק הכל מהש"י. ואיך יוכל להתגאות במה שאינו שלו. והגיאות עצמו הוא הסימן שהוא שפל באמת. וזהו הרמז בעץ ארז ואזוב כנ"ל:

אתה יצרת עולמך מקדם. כמ"ש המהר"ל בכל דבר יש חומר וצורה. והצורה הוא הפנימיות. והוא בחי' קדם שכ' במד' זכה אומרים אתה קדמת למ"ב. כשנגמר המכוון ואיננו דבוק רק בפנימיות הצורה שיש תוך החומריות. וזה זכה. כי באמת האדם למעלה מכולן בהצורה. רק בהחומר שהוא (הנבראים) [*הגשמיות] שם האדם אחרון. כי החומר מהופך מהצורה. כדמיון חותם על הנייר שמקבל צורת החותם מהופך. וכשאדם דבוק בחומר וגשמיות הוא אחרון באמת. ויתוש קדמך. כי נברא להיות דבוק בצורה. והרי האדם ממשיך נשמה לבנו והיא מעולם העליון. והרי שיש בו התקשרות בפנימיות ע"י שמכניס כל הרצון והדעת באמת. יש בכחו להדבק בשורש עליון להביא התחדשות. וזה פי' המד' אחור וקדם כו' אשא דעי למרחוק כו'. איך שיש דביקות לאדם בשורש הנעלם. והנה בחודש ושבת שנמשך התחדשות להנבראים כי בשבת יש ג"כ עלי' והתקשרות לכל דבר בפנימיות. ע"כ נפתח בחי' הצורה. כי משם נמשך חיות לכל ע"י פתיחת השורש כנ"ל. ולכך יכולין בימים אלו להתדבק יותר בהצורה שהוא שורש חיות הפנימיות כנ"ל:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.