שפת אמת/פסח/תרס"ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תרס"ד

בענין שבת ומועדות. דשבת נק' מתנה טובה לישראל וניתנה בצנעא כדאיתא בגמ' ביני ובין בנ"י אות היא, כי עיקר השבת כי בו שבת במעשה בראשית. אכן לפי דכל תכלית מעשה בראשית בשביל ישראל, נמצא כל השבת שייך לישראל. וצריך עדות ובירור להבדיל כל האומות מן השבת, ולכן עכו"ם ששבת בו חייב מיתה שכל שביתת השבת תכלית שמים וארץ, התכלית בעבור בנ"י, ולכן אומרים ורצה בנו ושבת קדשו כו' הנחילנו. אכן המועדות א"צ בירור שהוא באמת בכח בנ"י בלבד, שכל השמחה למעלה בימים האלו מכח שלימות בנ"י, זמן חירותנו מתן תורתנו שמחתנו. כמ"ש מקדש ישראל והזמנים שעבור בנ"י בא הקדושה בימים טובים אלו: