שער התירוצים/מכות/יא/ב
|
< הקודם · הבא > |
שער התירוצים
מכות יא ב
אמר רשב"ג אמר רבי יונתן מאי דכתיב יחי ראובן ואל ימות גו' אמר לפניו מי גרם לראובן שיודה יהודה כו'. ע"כ. ובתוספות שם בד"ה מי גרם כו' תימא דהא אמרינן במדרש וישב ראובן אל הבור מהיכן שב מבית אביו שישב בתעניתו על מעשה בלהה וזה היה קודם מעשה דיהודה עכ"ל.
דבריהם בתירוצם זה צריך ביאור דלמה באמת ראובן כשעשה תשובה למה לא התוודה תיכף על חטאו דהלא עיקר התשובה הוא הוידוי וכמ"ש הרמב"ם בפ"א מהלכות תשובה וז"ל בקצרה כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני הא' ב"ה שנאמר איש או אשה כי יעשו גו' והתוודו את חטאתם כו' וכן בעלי חטאות ואשמות בעת שמביאין קרבן על שגגתן או זדונן אין מתכפר להם בקרבנם עד שיעשו תשובה ויתוודו בווידוי דברים (ע"ש שהאריך בפרק זה ובפ"ב שם דהעיקור הוא הווידוי) ואפילו במקום ובזמן שאין קרבן הווידוי מתכפרת ונשלמה פרים שפתינו כו' כ"כ בעל של"ה בהלכות תשובה ושאר מחברי ספרי המוסר עיין עליהם א"כ קשיא למה לא התוודה ראובן תיכף כשעשה תשובה לפי תירוץ התוס' הנ"ל.
ונראה ליישב דבריהם עפ"י מה דאיתא בפ' בתרא דיומא בברייתא וצריך לפרוט את החטא שנא' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלקי זהב דברי ר' יהודא בן בבא ר"ע אומר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה אלא מה שאמר משה ויעשו להם אלקי זהב כר' ינאי דא"ר ינאי אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע כסף וזהב שהרבית לישראל עד שאמרו די גרם להם שיעשו אלקי זהב ע"כ וכתב בכסף משנה בפ"ב מה' תשובה וז"ל ואע"ג דהלכה כר"ע מחבירו לא פסק רבינו כוותיה משום דאמר התם אמר ר"י אמר רב מי כתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתיב מכסה פשעיו לא יצליח לא קשיא כאן בחטא מפורסם כאן בחטא שאינו מפורס והא כר' יהודה בן בבא אזלא דאילו לרבי עקיבא אפילו מפורסם נמי לא דהא חטא העגל מפורסם הוה ואפ"ה אמר עלי' אשרי נשוי פשע כסוי חטאה ודריש לויעשו להם לדרשא אחרים אלא וודאי כר"י ב"ב אתיא וכיון דסבר רב כוותיה הכי נקטינן כו' עכ"ל מעתה לפ"ז לק"מ על תי' התוס' הנ"ל די"ל דס"ל דראובן עשה כהלכה וכר"י ב"ב ולחלק בין חטא מפורסם לשאינו מפורסם וא"כ בעוד עדין חטא ראובן לא היה מפורסם לא הוצרך עדין להתוודות ברבים ולפרוט את חטאו לרב"י דאשרי נשוי פשע גו' כתיב אבל לאחר זמן שנתפרסם החטא והודה גם הוא וזה ברור.
ונתיישב בזה דלא תיקשי דבפ"ק דסוטה (דף ז' ע"ב) פריך בשלמא יהודא דאודי כי היכי דלא לישרוף תמר אלא ראובן ל"ל דאודי והאמר רב ששת חציף עלי האי מאן דמפרש חטאיה כו' ומשני כי היכי דלא ליחשדוי אחוה ע"כ ופי' רש"י שלא יהיו שאר אחיו נחשדין מאביהם עכ"ל וא"כ קשיא לתי' התוס' הנ"ל דלמה לא הודה תיכף מהאי חששא גופי' כי היכי דלא יהיו נחשדי' אחוהי מאביהם ונתיישב עם מה שאמרנו דבעוד שלא היה עדין החטא מפורסם לא הוי מקום לחששא זו שיחשוד אותם אביהם עד לאחר שנתפרסם החטא אז באמת הודה לבטל הך חששא וק"ל: