שערי חכמה/יא/כג
|
< הקודם · הבא > |
מצינו דאמר מכלל ואינו רק בעיא בעלמא בחולין (דף ע"ה ע"ב) מכלל דפלג עליה ריש לקיש, ועיין פירש"י שם. ונלענ"ד דעל דרך זה יתפרש כל היכא דאמרינן הלכה מכלל דפליגי, דהא באמת מצינו בכמה דוכתי דאמר הלכה וליכא מאן דפליג ועיין קידושין (דף כ"ח ע"ב) אמר שמואל הלכה נושא אדם אשה כו' ושם ליכא מאן דפליג, וכן הבאתי בספרי תורת חסד (כלל כ"ט) מדברי הש"ס דחולין (דף קל"א ע"ב) דריש מרימר הלכתא כותי' דר"ח, וכן בעבודה זרה (דף מ"ג ע"א), וע"ע במסכת ברכות (דף כ"ב ע"א) בפירש"י בד"ה אמר רבא הלכתא.
ועל פי סוגיא זאת הבנתי דברי הש"ס דברכות (דף ל"ג ע"ב) דאמרינן הלכה מכלל דפליגי כו' ביום טוב שחל להיות אחר השבת מי פליגי כו' אמר ליה לאו הלכה איתמר אלא מטין איתמר, והנה לפי הכונה הפשוטי דתמה א"ע על שאמר הלכה משום דהוי פסיקא ליה דרבנן לא פליגי ביום טוב שחל להיות אחר שבת א"כ כל שכן דקשה למאי דמשני מטין איתמר ומדרש לא דרשינן בפירקא ואמאי והא רבנן לא פליגי וכ"ש דקשה טפי למ"ד נראין, וצ"ל דבאמת ס"ל לר"ח בר אבין דרבנן פליגי גם ביום טוב שחל להיות אחר שבת וקושטא דמילתא הוא דא"ל לאו הלכה איתמר אלא מטין ובודאי ס"ל דפליגי וסוברים דתקנוהו בתחילת ברכה אמצעית וכמו שתקנוהו בחול תיכף אחר ג' ראשונות, ולפי דמצינו בכמה דוכתי דאמר הלכה אף דליכא מאן דפליג, והא דאמר כאן הלכה מכלל דפליגי לאו בדרך תמיה אמרה כן אלא כמסתפק בדבר לזה פשיטא לו דבודאי פליגי דהא מטין איתמר. ותדע דכן הוא דאיכא למאן דאמר פליגי גם ביום טוב אחר שבת דאל"כ רב ושמואל דתקנו מרגניתא עבדי דלא כמאן אלא בע"כ דס"ל דפליגי ועבדו כרבנן כנלע"ד נכון בדברי הש"ס בברכות[1], ואף דלא נימא כן בדרך כלל בכ"מ דאמרינן בש"ס הלכה מכלל דפליגי דהוא כמספק בדבר, עכ"פ רוחא לן פירושנו בש"ס דברכות כיון דעכ"פ אינו הכרח כ"כ דפליגי:
- ↑ עי' מש"כ בזה הרש"ש בברכות שם.