שיירי קרבן/שבת/יט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הוינן סברין מימר וכו'. בבבלי דף קל"א ע"א גרסי' אמר רב אדא בר אהבה למעוטי ציצית לטליתו ומזוזה לפתחו דמחייב ר"א ומ"ט אמר רב יוסף לפי שאין קבוע להם זמן וכו' אמר מר לולב וכל מכשיריו דוחין את השבת דברי ר"א מנ"ל לר"א וכו' וכן פריך הש"ס בתר הכי סוכה מנ"ל. וכתבו תוס' בד"ה ושוין וכו' ותימא מאי צריך טעם לזה אלא משום דלא אשכחן דרבינהו קרא דכל אינך מצרכינן קרא לקמן דלא גמרי מהדדי ותי' בתוס' דקשיא למה לא מייתי מסוכה דמה פרכת שכן נוהגת בלילות כבימים ציצית נמי נוהג לרבנן אפי' בלילה ע"כ והרשב"א בחידושיו הוסיף וי"ל דטעמא דקרא קא בעי ע"כ וקשה על תי' של הרשב"א הא רבנן לא דרשי טעמא דקרא א"כ מאי מקשה מ"ט וע"כ צ"ל דלר"ש פריך ולר"ש ודאי דכלם דוחות שבת דהא כתב הרשב"א לעיל בדף ק"ו דלר"ש קיום המצוה לא חשיבא תיקון כגופו של דבר ומלאכה שלא לצורך היא וקבורת מת מצוה דחי שבת א"כ ה"ה לכל המצות מכשירים דוחין שבת דהא מתיר לתפור קבר למת וגם מה שתירצו תוס' קשה דא"כ היה לש"ס להקשות תחילה סוכה מנא ליה דהא סוכה גופה לא ידענו מ"ט דחיא שבת דניליף מינה ציצית ומזוזה ועוד איכא למפרך בשלמא סוכה חובת גברא היא שחייב לעשות סוכה משא"כ ציצית וגם מזוזה אם רוצה לדור בבית עכו"ם או לישב בשדה או בבית שאין בו חיוב מזוזה פטור ממנה לכן נ"ל דהמקשה היה סובר דלר"א מכשירין דוחין שבת מדכתיב כי קדש היא לכם ולא לגבוה דר"א מתלמידי ב"ש הוא וב"ש דרשי לכם דכתיב ביום טוב לכם ולא לגבוה כמפורש בבבלי בביצה דף כ' ע"ב וס"ד ה"נ דרש ר"א לכם ולא לגבוה להיתירא לכך פריך מ"ט לא דרש כן גבי ציצית ומזוזה ומדמשני הואיל ואין זמנם קבוע אם כן ע"כ דלא דרש לכם לכך פריך גבי לולב מנ"ל:

שאל לרבי מנא א"ל ידחה למחר. כתב הרי"ף ז"ל ליכא למיגמר מהנך עובדא דאסור לאתויי דרך גגות דאיכא למימר דהיה בענין דלא היה אפשר לאתויי דרך גגות וקרפיפות כגון דקא מפסיקי להו דרך רה"ר א"נ משום דלא ה"ל אזמל ששבת בחצירו דהא כי אר"ש לכלים ששבתו בתוכו ולא בכלים ששבתו בתוך הבית ולאו לאפוקי מדר"ש אתא. אלא לאפוקי מדר"א ועוד אפילו תימא לאפוקי מדר"ש אתא לא סמכינן אלא אגמ' דילן עכ"ל ול"נ דלאפוקי מעשית חולה אתיין וכן משמע מסוגיא שלפניהם ושלאחריהם שר"י בן פזי ור"ח בר פפא לא רצו להתיר חולה וכן ר"י בר' בון מסיק עלה דהנך עובדא דחולה אסור ש"מ דאף אינהו בחולה אסרו וכן אמרו בבבלי בעירובין דף מ"ד דבחולה לדעת אסור:

הרי מזבח שנפל בשבת וכו'. וקשה מאי פריך הא קרא כתיב דאין בנין בית המקדש דוחה שבת כמפורש בבבלי ביבמות וא"ל ניליף מיניה דאין שום מצוה דחיא שבת כבר הקשו כן בתוס' בפירקין דף קל"א ע"ב וע"ש תירוצם ועוד לר"ע באמת אין שום מצוה דחיא שבת אא"כ מפורש בקרא ואע"ג דא"א לעשות אותה מאתמול וי"ל דבנין מזבח שאני מבנין בה"מ וקשיא ליה דניליף מעבודה בק"ו ודוחק ועיין במכילתא ר"פ ויקהל דדריש מקרא שאין בנין מזבח דוחה שבת:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף