שיירי קרבן/שבועות/ב/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ור"י אמר משמעות דורשין איכא בינייהו. עי' בקונט'. וקשה בשלמא לר"ע ל"ק או בנבלת שרץ ל"ל איידי דבעי למכתב בהמה וחיה לכדרבי כתיב נמי שרץ כדתדר"י והכי משני בבלי בסוגיין (דף י"ט) אלא לר"א קשיא תרי ונעלם ל"ל וי"ל ר"א דריש תרי ונעלם חד לידיעה קמייתא וחד לידיעה בתרייתא ואייתר ליה והוא ידע ללמד דבעי לידע בידיעה בתרייתא באיזה אב נטמא וליכא למילף ידיעה בתרייתא מחטאת קבוע דהא איהו דאמר חלב ונותר לפניו ואכל אחת מהן בשוגג חייב קרבן ממ"נ כדתנן בכריתות לכך כתיב והוא ידע דקרבן עולה ויורד חמור בהא. וכ"ת א"כ מאי קאמר ר"י משמעות דורשין א"ב הא איכא נמי לדינא בינייהו לר"א בעי ידיעה בתרייתא באיזה אב נטמא ולר"ע אינו צריך י"ל ר"ע כר' יהושע ס"ל בכל חטאת קבועה בעינן ידיעה בתרייתא איזה חטא חטא וילפינן קרבן עולה ויורד דטומאת מקדש וקדשיו מחטאת קבועה א"כ ליכא מידי בינייהו לדינא. (ועמ"ש לעיל בד"ה אר"י כו') מיהו הא דגרסינן בבבלי (שם) וכן אר"ש משמעות דורשין א"ב דר"ש מחליף דר"א לר"ע ודר"ע לדר"א. קשה איך החליף הא נפקא מיניה טובא אי ר"א יליף לה מונעלם יתירא א"כ לא בעי ידיעה בתרייתא באיזה אב נטמא דהא לא אייתר ליה קרא ומחטאת קבוע ליכא למילף דהא לר"א לא בעי ידיעה באיזה חטא חטא וכ"ת אי ר"א יליף מונעלם מיעוטא דהעלם קדש אייתר ליה בנבלת שרץ ללמד באיזה אב נטמא י"ל או בנבלת שרץ לדרשא אתי מוקמינן ליה לידיעה קמייתא וכדאמר חזקיה ואיכא בינייהו לדינא וע"ק הא דאמר הש"ס לר"ע איידי דבעי למיכתב בהמה ותירץ לכדר' כתב נמי או בנבלת שרץ כדתדר"י כו'. כיון דאיכא למידרש מנ"ל לומר שלא נשנית אלא בשביל גז"ש דר' ודלמא אף ר"י לא קאמר אלא דלא תיקשי לן יתורא דפרשת' אבל היכא דאיכא למדרש דרשינן וצ"ע:

תמן אשר חטא בה כו' עי' בקונט'. וא"ת במאי פליגי ר"א ור"י דדרשותיהם הפוכות וי"ל פליגי בפלוגתייהו דר"ש ורבנן דגרסינן מנחות פ' התכלת (דף מ"ג) ר"ש מאשר נפקא ליה ריבוייא ורבנן אשר לא דרשי. ור"א דריש אשר ומרבינן כל שהוא חטא ומוקי בה למתעסק ור' יהושע לא דריש אשר ומוקי בה למיעוטי. והשתא ניחא דלא יליף ר"א חטאת חלב מקרבן עולה ויורד שאני הכא דמיעטיה קרא בפירוש דכתיב אשר. אבל הא ליכא לשנויי לא ילפינן חטאת חלב מקרבן עולה ויורד שאני הכא דריבה ליה הכתוב ידיעה יתירא דבעי ליה ידיעה קמייתא משא"כ בחטאת חלב דא"כ מאי פריך דר"א אדר"א קרבן עולה ויורד וחטאת חלב אהדדי נימא קרבן עולה ויורד שאני דריבה ליה הכתוב ידיעה יתירא לפיכך צריך שידע באיזה אב נטמא משא"כ בחטאת חלב אלא ודאי ליתא להך חלוקה אלא כמ"ש ומאשר דריש. מיהו קשה והוא טמא קאמר ר"א משמע עד שידע ור"י קאמר דמשמע מ"מ ונראה ה"ג בדר"א והכא כתיב אשר יטמא בה עד שידע במה נתחייב. פי' גבי קרבן עולה ויורד כתיב אשר יטמא בה משמע מיעוטא ופריך ר' חיננא והכא בחטאת לא כתיב בה בתמיה הא כתיב אשר חטא בה ואפ"ה קאר"א לא בעינן שידע במה חטא. ולא משני מידי כאן אבל בסמוך משני לה ר"א איצטרך בה דכתיב בחטאת פרט למתעסק. אך קשה לר"א ל"ל בה בקרבן עולה ויורד תיפוק ליה מדכתיב או בנבלת שרץ וי"ל אי לא כתיב בה ה"א או בנבלת שרץ משום פרשה שנתחדש בדתדר"י אבל השתא דכתיב נמי בה אמרינן דבעינן ידיעה בתחלה הוא דאתי וכה"ג כתב תו' (דף י"ט) בד"ה מדבעי כו' ע"ש. והא דתנן רא"א ונעלם כו' משמע מונעלם לחוד יליף כן דרך הש"ס למנקט הדרשא הפשוטה. מיהו קשה הא איצטרך בה לרבות נבלת עוף טהור כדאמרינן בבבלי פ"ק (דף ז') וי"ל ר"א לית ליה הך דרשא. אבל ר' יהושע ודאי אית ליה הך דרשא דאל"כ אמאי לא בעי גם בידיעה קמייתא דקרבן עולה ויורד לידע באיזה אב נטמא אך קשה מנ"ל למוקמי בה לרבות נבלת עוף טהור אע"ג דבה מיעוטא הוא אמרינן אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות כמפורש בבבלי שם טפי אית לן למימר חדא למיעוטי נבלת עוף טהור וחדא למעוטי אם לא ידע באיזה אב נטמא. דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא אמרינן אין מיעוט כו'. וכ"מ מנחות פ"ה (דף ס"ג) וצ"ע:

פרט למתעסק. עי' בקונט'. וכ"פ רש"י. וכתב תו' לא דק דפ' ספק אכל מסיק אי דחלבים דעריות חייב שכן נהנה. ול"נ דיפה דק. דקשה ל"ל קרא למעוטי מתעסק בשבת הא לא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת ורש"י פ' ספק אבל כתב ר"א פליג ולית ליה הך דרשא לא אסרה תורה כו' ע"ש וקשה א"כ מאי דוחקיה למוקמי קרא במתעסק דלא איירי אלא בשבת דבחלבים ועריות חייב שכן נהנה טפי אית לן לאוקמי בה בכל האיסורין דרישא דקרא נמי על כל האיסורין קאי וקמ"ל בעינן דידע במה חטא. ואשר חטא דמשמע כל שהוא קאי אמתעסק. והא דתנן פרק ספק אכל א"ר יהודה תמהני אם פטר בה ר' יהושע. לא אמר אלא לר"י דלדידיה אין סברא לפוטרו כיון שנתכוון לדבר האסור אבל לר"א דגלי קרא בידיעה קמייתא דעולה ויורד דבעינן שידע באיזה אב נטמא ודאי מסתבר לאוקמי בה דאתי למעוטי דגם ידיעה בתרייתא בעינן שידע באיזה אב נטמא והא דכתיב אשר חטא דמשמע כל שהוא חטא בא לרבות מתעסק בשלמא למ"ש בסמוך דר"א דריש אשר ניחא דלמתעסק לא צריך רבויי אלא לפשטא דבבלי משמעות קרא קדריש קשיא. גם אי מאשר קדריש נמי קשיא דהא לאו יתורא ממש הוא אלא היכא דאיכא למידרש דרשינן כמ"ש תו' מנחות. וכיון שאין דרשא זו מסתבר ה"ל כאלו ליכא למידרש. לכך פירש כאן לר"א דדריש אשר חטא מ"מ איכא לחייב הכל אפי' אינה מלאכת מחשבת והא דקיי"ל כל שאינו חייב על זדונה כרת אינו חייב על שגגתה חטאת ל"ק דמתעסק דפטור לפי שהוא שוגג קצת שלא כיון לגוף זה ושפיר חייבין על זדונו כרת קרינן ביה לכך כתיב בה למעט מתעסק וכי היכא דדרשינן אשר חטא דקאי על כל העברות דרשינן נמי בה על כל העברות ופטרינן מתעסק אפי' נהנה וקמ"ל קרא דמתעסק דמיא לאונס דפטור אפי' נהנה. מיהו אין למעט מבה אלא מתעסק גמור שלא כיון לגוף זה אבל כל שכיון לגוף זה יש לחייבו דהא כתיב אשר חטא מכל מקום. וסוגיא דכריתות דקאמר מתעסק דמאי כו' אזלי לר"י דאמר תמהני אם פטר בה ר"י ומוקי בה פרט למתעסק. דר' יהושע לא דריש אשר חטא ולדידיה לית לן למעוטי הנהנה גם לא צריך קרא למעט מלאכת מחשבת בשבת והבן:

הדרן עלך ידיעות הטומאה
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף