שיירי קרבן/פסחים/ז/ב

שיירי קרבן פסחים ז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומ"ד פטור בשעה שאינו בקום אכול צלי וכו'. כתב הרמב"ם בפ"י מהק"פ אחד השובר עצם בלילי ט"ו או ששבר בו עצם מבעוד יום וכו' הרי זה לוקה ע"כ פסק כמ"ד חייב וקשה שבפ"ח מהק"פ כתב אכל ממנו נא או מבושל מבע"י אינו לוקה שנאמר כי אם צלי אש בשעה שמצוה לאכלו צלי חייב על אכילת נא ומבושל ע"כ ולפום סוגיין חד טעמא וחד דינא לשניהם ואף בבבלי בפרקין דף פד ע"ב אמר רב פפא כל כי האי גוונא כ"ע יש בו משום שבירת עצם דלאורת' מיחזי חזי לאכילה ע"ש י"ל דסובר רב פפא כמאן דתני באכילת נא מבעוד יום נמי לקי ונראה דלפום ריהטא קשיא מנ"ל לומר בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו משום ועצם לא תשברו בו וצריכין לומר כיון דכתיב בבית א' יאכל וגו' ועצם לא תשברו בו דרשינן בשעה שאינו ראוי לאכילה אין בו משום שבירת עצם וזו היא דעת ר' דאמר הכי בבבלי ד' הנ"ל ורבנן דפליגי עליו סברי דאין זה היקש גמור כיון דמפסיק לאו אחר בינתיים דכתיב בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו א"כ בהאי היקישא בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא אף רבנן מודו ופסק הרמב"ם כרבנן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף